מחפשים השקעה? הסתכלו על המחלה בעצי חוף השנהב

אריה גורן, אנליסט גלובאלי בכלל פיננסים, מתייחס לשינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון ונותן את סיפורה של הסחורה מאפריקה
אריה גורן |

במסחר בסחורות נרשמו גם בשבוע האחרון ירידות תלולות במחירי כמעט כל הסחורות, זה שבוע שלישי ברציפות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בסיכום שבועי ב-3.62%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-44.0% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-32.7% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר 2009. הגז הטבעי ירד בשבוע שעבר ב-10.9% ל-5.13 דולר למיליון BTU, האבץ ירד ב-8.7% ל-2,122 דולר לטון, העופרת ירדה ב-7.7% ל-2,055 דולר לטון, והקקאו ירד ב-7.0% ל-3,184 דולר לטון, אבל על הקקאו בהמשך. מחירי הנפט והזהב ירדו בשיעור נמוך יותר: הנפט ירד ב-2.2% ל-72.89 דולר לחבית, והזהב ירד ב-0.7% ל-1,083.80 דולר לאונקיה.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, ירד ב-11.11% בשבוע שעבר ל-2,848 נקודות. המדד נמוך כעת ב-38.9% מהפסגה 4,661 נקודות, שנרשמה ב-19 בנובמבר 2009, אבל גבוה ב-31.7% מהשפל, 2,163 נקודות, שנרשם ב-24 בספטמבר 2009.

גם במסחר במניות בארצות הברית ובעולם בשבוע שעבר נרשמו ירידות תלולות, בייחוד בשני ימי המסחר האחרונים של השבוע. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד בסיכום שבועי ב-1.64% ל-1,073.87 נקודות והשלים ירידה של 6.66% מאז 19 בינואר השנה. מדד מניות הנאסד"ק ירד בשבוע שעבר ב-2.63% ל-2,147.35 נקודות והשלים ירידה של 7.69% מאז 11 בינואר השנה. מדד המניות העולמיMSCI World ירד בשבוע שעבר ב-2.64% ל-1,119.54 נקודות, המדד נמוך כיום ב-33.4% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-63.7% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס 2009.

הדולר התחזק בשבוע שעבר ביחס לאירו ב-1.95% ל-1.386 דולר לאירו, ערכו הגבוה ביותר של הדולר ביחס לאירו מאז חודש יולי 2009, מאז תחילת חודש דצמבר 2009 התחזק הדולר ביחס לאירו ב-8.5%. הדולר התחזק ביחס לין היפני בשבוע שעבר ב-0.51% ל-90.27 ין לדולר. ביחס לשקל כמעט ולא היה שינוי בשער הדולר בסיכום שבועי, ושערו היציג האחרון היה 3.724 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.

קקאו

המסחר בקקאו בשבוע האחרון התאפיין בתנודתיות רבה, וביום רביעי שעבר הגיע ל-6% הפרש המחיר בין הגבוה והנמוך היומי. בסיכום שבועי ירד מחיר הקקאו ב-7.04% ל-3,184 דולר לטון. מחיר הקקאו ירד בדומה לשאר הסחורות בגלל ההתחזקות המשמעותית של הדולר ביחס לאירו, בשיעור של 8.5%, מתחילת חודש דצמבר האחרון. מחירי הסחורות נקובים בדולרים, וככל ששער הדולר עולה, כך מחירי הסחורות במטבעות אחרים נעשים יקרים יותר.

לפי הערכות כלכלני הבנק הגרמני Commerzbank, מחיר הקקאו צפוי לעלות עקב מחלה שפשטה בעצי הקקאו שבחוף השנהב, יצרנית הקקאו הגדולה בעולם. המחלה נגרמת מנגיף הנמצא בחרקים ונקרא "נגיף הקקאו". הערכת השוק הייתה שחוף השנהב, שייצרה 1.37 מיליון טון קקאו בשנת 2009, תגדיל את כמות גידולי הקקאו שלה ב-18% בשנת 2010, אבל כעת לאחר שהמחלה פגעה כבר באזורים שבהם כמות הגידולים השנתיים מגיעה ל-300,000 טון, קיים חשש כבד לפגיעה בגידולים. כל זאת לאחר שבשלוש השנים האחרונות הראה מאזן הקקאו העולמי עודף צריכה על ייצור.

מאזן הקקאו העולמי שנים 2009-2003

הנתונים מפרסומים של מועצת הקקאו העולמית ICCO, בחישוב עודף הייצור על הצריכה נלקח בחשבון גם הפסדי משקל, הנתונים לגבי שנת 2009 הם בגדר הערכה.

מעט מידע על הקקאו

מקורו של הקקאו ביבשת אמריקה: לפולי הקקאו היה חלק חשוב בתרבות הדרום אמריקאית העתיקה. בני המאיה ייצרו לצורכי פולחן משקה מפולי קקאו טחונים, מים, פלפל שחור, וניל ותבלינים נוספים. את המשקה נהגו לשתות בטקסי נישואים, וזהו הקשר הראשון הידוע בין שוקולד לרומנטיקה. פולי הקקאו שימשו גם ככסף בתרבויות הדרום אמריקאיות ונצרכו רק לאחר שנשחקו.

קולומבוס גילה את הקקאו רק במסעו הרביעי בשנת 1502, אך לא חשב לסחור בו. קורטס, כובש מכסיקו, היה הראשון שהביא פולי קקאו לאירופה בשנת 1528, לאחר שהתוודע לצמח בשנת 1519: כשחיפש את הזהב והכסף של מונטסומה, נוכח לתדהמתו שחלק הארי של האוצר שבארמון הוא פולי קקאו.

לראשונה יצא הקקאו מספרד בשנת 1615, כשנישאה הנסיכה אן, בתו של מלך ספרד, ללואי השלושה-עשר, מלך צרפת, והביאה אותו לחצר המלוכה. רק משהגיע לצרפת יצאו למשקה מוניטין של מעורר תאווה, וייתכן שמשום כך נהיה עד שנת 1700 נפוץ בכל מערב אירופה. לבסוף הביאו הספרדים את הקקאו גם למערב הודו ולפיליפינים.

ארצות מערב אפריקה הן כיום המגדלות העיקריות של קקאו בעולם, דרום אמריקה תורמת רק כ-10% מהיבול העולמי. ברזיל, שהייתה בעבר יצרנית הקקאו המובילה בעולם, מספקת כיום רק 4.3% מהייצור העולמי. לגידול הקקאו הייתה השפעה גדולה על החברה ועל התרבות הברזילאית בעבר, כמו שהיה יכול להיווכח מי שקרא את ספריו של ג'ורג' אמאדו על ארץ פרות הזהב, מדינת באהיה שבברזיל.

עץ הקקאו גדל באזורים טרופיים בטווח של כ-20 מעלות מקו המשווה והוא זקוק לחמש שנים עד שייתן את הפולים הראשונים. מספר החקלאים המגדלים קקאו בעולם הוא כ-6-5 מיליון, וכ-50-40 מליון איש בעולם תלויים בקקאו לפרנסתם. הראשון שנתן שם לעץ הקקאו היה המדען השבדי קרל פון לינה (1778-1707): הוא כינה אותו "Theobroma cacao" או "מאכל האלים".

כשני שליש מיבול הקקאו העולמי משמש להכנת שוקולד, והשאר להכנת אבקת קקאו. לא ידוע מי המציא את השוקולד, אבל את השוקולד הראשון למאכל מכרו באנגליה ג'וזף פריי ובניו בשנת 1847 ושנתיים אחר כך משפחת קדבריי. בשנת 1876 המציא השוויצרי ווליאם פיטר את שוקולד החלב. הטעם האהוב של שוקולד החלב, הורדת המכסים, השיפור בדרכי ההובלה והפרסום המודרני הביאו לגידול מהיר בצריכת השוקולד בעולם. השוקולד מיוצר כיום בארצות רבות ונאכל בכל רחבי כדור הארץ: יותר משבעה מיליון טון שוקולד נצרכים מדי שנה בעולם כולו.

קקאו - מדינות יצרניות עיקריות שנת 2008 - אלפי טונות

קקאו - מדינות צרכניות עיקריות שנת 2006 - אלפי טונות

איך משקיעים בקקאו

תעודת הסל, iPath DJ-AIG Cocoa ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול NIB החל מ-25 ביוני 2008. התעודה עוקבת אחרי מחיר החוזים העתידיים לקקאו בבורסת NYBOT. דמי הניהול הם 0.75% לשנה, והתעודה נסחרה ביום שישי האחרון בפרמיה של 0.71%. קישור לאתר החברה:

http://www.ipathetn.com/NIB-overview.jsp

החברה הבריטית ETF Securities, המתמחה בתעודות סל על סחורות, מציעה שלוש תעודות סל על קקאו הנסחרות בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה:

תעודת הסל ETFS Cocoa, שסימולה COCO, עוקבת אחר מדד חברת דאו ג'ונס למחיר הקקאו, דמי הניהול 0.49% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

תעודת הסל ,ETFS Short Cocoa שסימולה SCOC. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הקקאו, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הקקאו ירד. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

תעודת הסל ETFS Leveraged Cocoa, שסימולה LCOC: התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הקקאו, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הקקאו יעלה ושואף למנף את רווחיו. מובן שאם מחיר הקקאו יורד, גם ההפסדים בתעודה זו הם בשיעור כפול מירידת מחיר הקקאו. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

קישור לאתר החברה: http://www.etfsecurities.com/csl/short/etfs_cocoa_sh.asp

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים
צילום: אילוסטרציה
דירוג הבנקים

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים הלוואות

השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.

ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.    

 


   הריבית החציונית על הלוואות פרטיות צמודות לפריים

אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%.  מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.


הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל  של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים. 

למעשה, 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.