למחפשי הזדמנויות? להלן 2 מניות מעניינות

רן קבין מתייחס למצב השוק באופן כללי וממשיך לאתר מניות שכדאי לשים לב אליהן
רן קבין |

בסקירה שפרסמתי כאן ב- 17/12/2009 הערכתי כי הסיכויים לאפקט ינואר חיובי בעיקר במניות היתר, הינם גדולים מבדרך כלל. כבר ביום הראשון של השנה ניתן היה להרגיש את האפקט בעוצמה חזקה, כאשר בשבוע המסחר הראשון של השנה הספיקו מדדי היתר 50 ויתר 120 לזנק ביותר מ- 6%, יותר מפי 3 ממדד ת"א 25 שנהנה אף הוא מן האפקט, אך הסתפק בעלייה צנועה בהרבה של כ- 1.8% עד כה.

ביום חמישי האחרון (31/12/2009), התייחסתי כאן להזדמנות ההשקעה במניית נפטא, שנבעה מן הדיסקאונט הגדול שלה ביחס לאחזקותיה העיקריות (בעיקר בישראמקו). מאז הסקירה זינקה המניה ביותר מ- 23% במחזורי מסחר חריגים והשלימה חלק מן הפער בהשוואה לישראמקו. ישראמקו עצמה ביצעה גם היא מהלך נאה בהחלט של למעלה מ- 10%, כך שהדיסקאונט בנפטא עדיין קיים וייתכן שבהמשך הוא ימשיך להצטמצם. עם זאת, להערכתי, אין לצפות לצמצום מלא של הדיסקאונט.

בהקשר של מניות הגז, בראיה אסטרטגית יותר, מעבר לעיוותי שוק בסגנון שנוצר בנפטא (אותם לעיתים כדאי מאד לנצל), הרי שהמניה שמרכזת בתוכה את מירב החשיפה לתחום היא דווקא אבנר. אבנר מאפשרת הן חשיפה לפרוייקט תמר ודלית והן למבנה לווייתן. אפשרות אחרת היא, כפי שציינתי כבר בעבר להרכיב לבד מיקס של ישראמקו/נפטא בשילוב עם רציו (כאשר הסכנה ברציו במקרה של כישלון בלווייתן, הינה אובדן כמעט מלא של ההשקעה).

בימים האחרונים, נשמעות שוב אותן טענות לפיהן השוק טיפס מהר מידי ולכן דרוש תיקון חד. התיקון בהחלט עשוי להגיע, אבל באותה נשימה כדאי לזכור שטענה זו הייתה נכונה גם לפני שבוע, לפני חודש, ולפני שלושה חודשים. לאור העובדה שבמהלך עשרת החודשים האחרונים היו מעט מאד ימים של ירידות בבורסה, סביר מאד להניח שרק מעטים הצליחו לצאת לפני תיקון ולחזור שוב במחירים זולים יותר. בכלל, הניסיון מלמד, שעדיף להיצמד למגמה ארוכת טווח ולא לנסות לנחש מתי יגיע תיקון כזה או אחר.

המניה הראשונה אליה החלטתי להתייחס הפעם הינה חברת הנדל"ן כלכלית ירושלים (שער סגירה אחרון למועד כתיבת שורות אלו 7/1/2009 - 26.02 שקל למניה). בשלושת החודשים האחרונים, המניה מדשדשת ללא כיוון ברור. עם זאת, ברקע לדשדוש, קשה שלא לשים לב לשתי נקודות מעניינות: הראשונה הינה שבמהלך החודש האחרון, אגרות החוב של החברה עלו בעשרות אחוזים, תוך שהתשואה עליהן יורדת באופן משמעותי.

נראה כי המשקיעים מאמינים ביכולת ההחזר של החברה. כלכלית עצמה, מדווחת על רכישה משמעותית של אגרות החוב של עצמה. הנקודה השנייה שצדה את עיני הינה שמחזורי המסחר במניה גדלו לאחרונה, תוך שהמניה מבצעת מהלכים חדים כלפי מעלה. נכון להיום החברה נסחרת במכפיל הון נמוך יחסית של קצת למעלה מ-0.7.

המינוף הגדול של כלכלית (ההון העצמי מהווה רק כ- 8% מן המאזן) מסביר את התנודתיות במניה ואת מערכת הסיכוי והסיכון בחברה. בתרחיש החיובי לפיו ערך הנכסים יגדל ככל שהמשבר יגיע לסיומו, הרי שהזינוק במניות החברה יכול להיות גדול מאד ואילו מנגד, במקרה של הסתבכות, החברה עלולה לבקש הסדר חוב ובמקרה כזה ערך המניות צפוי לרדת מאד. בדרך כלל לאחר תקופת דשדוש ממושכת מגיעה הנקודה המכריעה. ההערכה שלי היא שבעלי האג"ח כבר החליטו על הכיוון והמהלכים הקיצוניים שהמניה ביצעה בימים האחרונים מעידים על מה שעומד לקרות בהמשך. אז למי שמוכן לקחת את הסיכון, כלכלית נראית לקראת מהלך משמעותי.

המניה השנייה אליה החלטתי להתייחס כאן הינה כלל פיננסים (שער סגירה אחרון למועד כתיבת שורות אלו 7/1/2009 - 3.15 שקל למניה): גם כלל פיננסים סובלת מזה מספר חודשים מדשדוש מתמשך במניה. כלל פיננסים הינה חברת ההשקעות שספגה את המכה הקשה ביותר במשבר האחרון והיא סובלת עד היום מביצועים חלשים במיוחד בדוחות הכספיים ומהחלשות המותג. עם זאת, מינוי מנכ"ל חדש, צעדי התייעלות בחברה ופריחה מחודשת בשוק ההון עשויים ביחד להחזיר את כלל פיננסים למגרש. כלל פיננסים נהנית גם מגב כלכלי חזק ולכן אין סיבה אמיתית שע"י צעדים נכונים לא ניתן יהיה לשפר את המצב.

מחיר של קצת יותר מ-3 שקל למניה (שווי חברה של כ- 350 מליון שקל), משקף את חוסר האמון של המשקיעים באשר לפוטנציאל של החברה, אבל מעניין לשים לב שבמהלך החודשיים האחרונים טווח הדשדוש של המניה צר יחסית והיא מתקשה לרדת מתחת לרמה הזו. במצב הזה, ייתכן שעיקר החדשות הרעות כבר מגולמות במחיר המניה. המשך השיפור בשוק ההון עשוי להוות קרקע נוחה להתאוששות בעסקי כלל פיננסים למרות כל הבעיות (ויש עדיין לא מעט כאלו).

לסיכום,

הניסיון לנבא את מועד התיקון ואת היקפו איננו הדבר החשוב. הניסיון מלמד, שעדיף להתמקד במגמה הראשית ולנצל תיקונים טכניים בעיקר כדי לחזק את הפוזיציה. דעתי בדבר כיוון השוק כבר ידועה מזה זמן רב ולא השתנתה ב- 10 החודשים האחרונים. הסייקל השלילי הסתיים בחודש מרץ 2009 ומאז נכנסנו לסייקל חיובי, אשר נתמך על ידי שיפור בנתונים הכלכליים ובינתיים אין סימנים לסיומו. אגב, מעניין לראות שגם נתונים מאכזבים מעט, שפורסמו בסוף השבוע בארה"ב לא יצרו דרמה גדולה והשווקים סגרו באווירה חיובית. בהנחה שהמשבר אכן מאחורינו, הרי שלהערכתי, המניות שהזכרתי כאן (כלכלית ירושלים וכלל פיננסים), הן דוגמאות למניות שצפויות מאד ליהנות מכך.

הנכם מוזמנים לקרוא סקירות נוספות באתר האינטרנט שלנו בכתובת www.kabin-invest.co.il.

*** גילוי נאות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".