הפועלים מיישר קו עם אפריקה: "החוב של ממורנד זה חוב אחר שמגובה בבטחונות"

הפועלים מסכים עם אפריקה וטוען כי החוב הוא אינו של החברה, כי אם של בעלי השליטה. ובכלל, בשל מצבה, גם ככה החברה לא מסוגלת לשלם את חובותיה
יונתן גורודישר |

בנק הפועלים מיישר היום קו עם אפריקה בתגובתו לבית המשפט אודות החלטתה של השופטת ורדה אלשייך להקפיא את העברתם של 260 מיליון שקלים לבנקים, כשטוען כי החוב המדובר אינו כלל של החברה, כי אם של בעלי השליטה בה. בנוסף, בשל מצבה של החברה, בבנק כלל לא ציפו לראות כספים ממנה.

"האמירה בדבר הכוונה לבצע תשלום בסך של 260 מיליון שקל על ידי החברה יסודה בטעות", כותבים הפועלים. בתגובה מוסיף הבנק כי טעות זו ידועה גם למחזיקים הפרטיים באג"ח ט', המיוצגים על ידי עו"ד גרינברג, שבעצמו הגיש "תיקון מהותי" לבית המשפט בו הודה בה. החוב המדובר, טוענים בפועלים כפי שטוענת אפריקה, הוא בכלל של בעלי השליטה בחברה ולא של החברה עצמה.

בבנק טוענים כי אין מחלוקת על כך שהדיונים בבית המשפט אינם אודות חובות של בעלי השליטה שהגיעו לפרקם, כמו מקבוצת ממורנד ואחרות. "זהו כאמור חוב אחר, ברובד אחר, של צדדים אחרים", ועל כן איננו נוגע לבקשה עצמה ומגובה בבטחונות, "לרבות בערבותו האישית של מר לבייב".

בתוך כך, בנק הפועלים מוסיף וטוען כי אין החברה בכלל מסוגלת לפרוע חובות ב"סכומים משמעותיים" לבנק בשל מצבה, ועל כן ההליך כולו מיותר. "העדר פרעונם של חובות אלו, הוא כשלעצמו, מעיד כנראה על חדלות פרעונה של החברה", כתב הבנק. אין בכלל צורך בכל הליך הקפאת חובות, טוענים בפועלים, שכן "אין בדעתה וביכולתה של החברה, לפחות בשלב זה... לשלמו".

במטרה למנוע את תשלום הכספים לבנקים, ביקשו אתמול המחזיקים הפרטיים באג"ח ט' להקדים את הדיון שנקבע ל-20 בדצמבר, בכדי שיתקיים בטרם מועד העברתם על ידי לבייב מחר, ה-16 לדצמבר. השופטת אלשייך סרבה לבקשה זו של הנציגות, אך עם זאת הוציאה החלטה להקפיא את התשלומים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה (תשקיף חברה)

עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר

למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עומר הנדסה IPO

חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה.  היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.

הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.

אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות. 

חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות.  בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות. 

עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.