החברות חוששות מאינפלציה? גידול חד בהיקף הנפקות אג"ח לא צמודות
בשנה האחרונה חל שינוי בתמהיל איגרות החוב הקונצרניות המונפקות ע"י הסקטור העסקי וחלקן של איגרות החוב הלא-צמודות, שבעבר היה כמעט שולי, הפך להיות משמעותי ביותר.
"הסיבה העיקרית לכך היא החשש של החברות המנפיקות מעליית קצב האינפלציה במשק, במקביל לתהליכי היציאה מהמשבר הפיננסי העולמי, העלולה לגרום להוצאות מימון גבוהות בגין איגרות חוב צמודות למדד", כך נכתב על ידי קובי אברמוב, מנהל יחידת המחקר בבורסה בנושא איגרות החוב הקונצרניות הלא-צמודות בבורסה, במאמר לקראת השקת מדד תל-בונד שקלי המתוכנן לדצמבר 2009.
"מעניין לציין שחלק מהמנפיקים, המעוניינים לגוון את התחייבויותיהם ובכך להקטין את הסיכון הפיננסי אליו הם חשופים, משלבים באותו תשקיף הנפקה גם איגרות חוב צמודות וגם איגרות חוב שאינן צמודות. בנוסף, בדרך כלל המרווח בין איגרות חוב קונצרניות ובין הממשלתיות נמוך יותר באג"ח לא-צמודות, מאשר בצמודות מדד".
במקביל, אומר אברמוב, גם המשקיעים המוסדיים, שהם הרוכשים העיקריים של איגרות החוב בבורסה, מעוניינים לגוון ולהשקיע באפיק השקעה לא-צמוד, הנושא ריבית גבוהה יותר מזו של איגרות החוב הממשלתיות הלא-צמודות מסוג "שחר" ו"גילון".
אברמוב מציין כי איגרות החוב הלא-צמודות מונפקות בדרך כלל למח"מ קצר יותר מאשר איגרות חוב צמודות מדד, והריבית הנומינלית הגבוהה יותר שהן נושאות, לעומת איגרות-חוב צמודות מדד, מגדילה במידה מסוימת את האטרקטיביות שלהן בקרב המשקיעים.
כיום נסחרות בבורסה 39 סדרות של איגרות חוב קונצרניות לא-צמודות נושאות ריבית קבועה ו-24 סדרות לא-צמודות נושאות ריבית משתנה. שווי השוק של כל אלה מגיע לכ-25 מיליארד שקל.
הגידול החד בחלקן של איגרות החוב הלא-צמודות מסך גיוס ההון של הסקטור העסקי בולט במיוחד בהשוואה לנתונים בשנת 2007 ? בה היוו איגרות חוב אלה כ-11% בלבד מסך גיוס ההון באמצעות איגרות חוב קונצרניות (רובן הונפקו ע"י קבוצת גזית, שהייתה גם המנפיקה היחידה של אג"ח לא צמוד בשנת 2006). בשנה שלאחר מכן עלה חלקן לכ-27% ואילו בתשעת החודשים הראשונים של 2009 הן מהוות כ-43% מסך הנפקות איגרות החוב הקונצרניות בתקופה.
מתחילת השנה הונפקו 29 סדרות של איגרות חוב לא-צמודות בשווי של 11 מיליארד שקל. מחצית מאיגרות החוב שהונפקו השנה נושאות ריבית קבועה והמחצית השנייה נושאת ריבית משתנה. "מעניין לציין שכל איגרות החוב הלא-צמודות שהונפקו בשנת 2008 היו נושאות ריבית קבועה", מדגיש אברמוב.
מדד חדש נולד
מאז תחילת 2007, בה הושק מדד תל בונד-20 , הכולל איגרות חוב קונצרניות צמודות מדד, עלו מחזורי המסחר היומיים הממוצעים באיגרות החוב ביותר מפי 2.5. במקביל, 23 תעודות סל הונפקו על שלושת מדדי התל-בונד הקיימים, כשהיקף ההחזקות בהן הוא למעלה מ-9 מיליארד שקלים, המהווים יותר מ-10% משווי השוק של נכסי הבסיס.
אברמוב מציין כי "הביקוש הגובר להשקעה באיגרות חוב קונצרניות מחד, עם הצורך של הסקטור העסקי במקור מימון נוסף מאידך, הביאו לצמיחה מואצת של שוק זה בשנים האחרונות. עקב הגידול החד בהיקף ההנפקות של אג"ח קונצרניות לא-צמודות והביקוש למדדים נוספים של איגרות חוב קונצרניות, החליטה הבורסה להשיק מדד תל בונד חדש, הכולל איגרות חוב שקליות בריבית קבועה, שאינן צמודות למדד".
האיגרות אשר ייכללו במדד יעמדו בתנאי הסף הבאים: שווי שוק מינימאלי של 250 מליון שקל, דירוג A מינוס בדירוג מעלות או A3 בדירוג של חברת מידרוג, מינימום תקופה לפדיון ? 12 חודשים, במדד ייכללו כל איגרות החוב העומדות בתנאי הסף, כאשר מספרן לא יוגבל (בשונה ממדדי התל-בונד הקיימים).
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.
אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףמנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"
במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.
לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.
בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.
איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?
"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".
באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?
"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".
מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?
