החברות חוששות מאינפלציה? גידול חד בהיקף הנפקות אג"ח לא צמודות
בשנה האחרונה חל שינוי בתמהיל איגרות החוב הקונצרניות המונפקות ע"י הסקטור העסקי וחלקן של איגרות החוב הלא-צמודות, שבעבר היה כמעט שולי, הפך להיות משמעותי ביותר.
"הסיבה העיקרית לכך היא החשש של החברות המנפיקות מעליית קצב האינפלציה במשק, במקביל לתהליכי היציאה מהמשבר הפיננסי העולמי, העלולה לגרום להוצאות מימון גבוהות בגין איגרות חוב צמודות למדד", כך נכתב על ידי קובי אברמוב, מנהל יחידת המחקר בבורסה בנושא איגרות החוב הקונצרניות הלא-צמודות בבורסה, במאמר לקראת השקת מדד תל-בונד שקלי המתוכנן לדצמבר 2009.
"מעניין לציין שחלק מהמנפיקים, המעוניינים לגוון את התחייבויותיהם ובכך להקטין את הסיכון הפיננסי אליו הם חשופים, משלבים באותו תשקיף הנפקה גם איגרות חוב צמודות וגם איגרות חוב שאינן צמודות. בנוסף, בדרך כלל המרווח בין איגרות חוב קונצרניות ובין הממשלתיות נמוך יותר באג"ח לא-צמודות, מאשר בצמודות מדד".
במקביל, אומר אברמוב, גם המשקיעים המוסדיים, שהם הרוכשים העיקריים של איגרות החוב בבורסה, מעוניינים לגוון ולהשקיע באפיק השקעה לא-צמוד, הנושא ריבית גבוהה יותר מזו של איגרות החוב הממשלתיות הלא-צמודות מסוג "שחר" ו"גילון".
אברמוב מציין כי איגרות החוב הלא-צמודות מונפקות בדרך כלל למח"מ קצר יותר מאשר איגרות חוב צמודות מדד, והריבית הנומינלית הגבוהה יותר שהן נושאות, לעומת איגרות-חוב צמודות מדד, מגדילה במידה מסוימת את האטרקטיביות שלהן בקרב המשקיעים.
כיום נסחרות בבורסה 39 סדרות של איגרות חוב קונצרניות לא-צמודות נושאות ריבית קבועה ו-24 סדרות לא-צמודות נושאות ריבית משתנה. שווי השוק של כל אלה מגיע לכ-25 מיליארד שקל.
הגידול החד בחלקן של איגרות החוב הלא-צמודות מסך גיוס ההון של הסקטור העסקי בולט במיוחד בהשוואה לנתונים בשנת 2007 ? בה היוו איגרות חוב אלה כ-11% בלבד מסך גיוס ההון באמצעות איגרות חוב קונצרניות (רובן הונפקו ע"י קבוצת גזית, שהייתה גם המנפיקה היחידה של אג"ח לא צמוד בשנת 2006). בשנה שלאחר מכן עלה חלקן לכ-27% ואילו בתשעת החודשים הראשונים של 2009 הן מהוות כ-43% מסך הנפקות איגרות החוב הקונצרניות בתקופה.
מתחילת השנה הונפקו 29 סדרות של איגרות חוב לא-צמודות בשווי של 11 מיליארד שקל. מחצית מאיגרות החוב שהונפקו השנה נושאות ריבית קבועה והמחצית השנייה נושאת ריבית משתנה. "מעניין לציין שכל איגרות החוב הלא-צמודות שהונפקו בשנת 2008 היו נושאות ריבית קבועה", מדגיש אברמוב.
מדד חדש נולד
מאז תחילת 2007, בה הושק מדד תל בונד-20 , הכולל איגרות חוב קונצרניות צמודות מדד, עלו מחזורי המסחר היומיים הממוצעים באיגרות החוב ביותר מפי 2.5. במקביל, 23 תעודות סל הונפקו על שלושת מדדי התל-בונד הקיימים, כשהיקף ההחזקות בהן הוא למעלה מ-9 מיליארד שקלים, המהווים יותר מ-10% משווי השוק של נכסי הבסיס.
אברמוב מציין כי "הביקוש הגובר להשקעה באיגרות חוב קונצרניות מחד, עם הצורך של הסקטור העסקי במקור מימון נוסף מאידך, הביאו לצמיחה מואצת של שוק זה בשנים האחרונות. עקב הגידול החד בהיקף ההנפקות של אג"ח קונצרניות לא-צמודות והביקוש למדדים נוספים של איגרות חוב קונצרניות, החליטה הבורסה להשיק מדד תל בונד חדש, הכולל איגרות חוב שקליות בריבית קבועה, שאינן צמודות למדד".
האיגרות אשר ייכללו במדד יעמדו בתנאי הסף הבאים: שווי שוק מינימאלי של 250 מליון שקל, דירוג A מינוס בדירוג מעלות או A3 בדירוג של חברת מידרוג, מינימום תקופה לפדיון ? 12 חודשים, במדד ייכללו כל איגרות החוב העומדות בתנאי הסף, כאשר מספרן לא יוגבל (בשונה ממדדי התל-בונד הקיימים).
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
