סיכום רבעון בשוק הקונצרני: התל-בונד 20 זינק בכ-7% ופרץ לשיא כל הזמנים

השוק הראשוני פרח ושגשג. התל-בונד 40 עלה ב-5.7% והשלים זינוק של כ-40.5% מתחילת השנה. המדדים טאטאו מהר מאוד מתחת לשטיח את פרשיות אפריקה וצים
קובי ישעיהו |

שוק האג"ח הקונצרני ממשיך את מסעו צפונה היום (ד') וסוגר את הרבעון השלישי בתנופה ובמומנטום חזק. אם עד לפני שבועיים היה נדמה שפרשת אפריקה תגרום למדדים המובילים לבצע תיקון חד למטה (היו כאלה שדיברו על חזרתה של הפאניקה לשוק), הרי שהשבועיים האחרונים הוכיחו ההיפך. מבית ההשקעות להבה נמסר כי השוק נתמך בסביבת מניות תומכת בארץ ובעולם , וריבית אפסית שממשיכה לשלוח כספים נוספים לשווקים. נראה שהשבועות שעברו מתחילת החודש הצליחו לעזור לשוק לעכל את גל ההנפקות של סוף אוגוסט תחילת ספטמבר , הנפקות שהניבו הפסדים למזמינים בהם , שהפכו בעקבות גל העליות לרווח של מספר אחוזים . לאט לאט ניתן לראות עוד חברות שפוזלות לעבר אופצית הגיוס של חוב במצב הנוכחי בשווקים , בכדי למחזר הלוואות או בכדי לנצל הזדמנויות להרחבת פעילותם . בסיכום רבעוני זינק מדד התל-בונד 20 בכ-7% ועלה לשיא כל הזמנים. מהשפל של אמצע נובמבר 2008 זינק המדד בכ-33% ומתחילת השנה בכ-19%, תשואות מרשימות לפי כל קנה מידה. כיום עומד הפער בין התל-בונד 20, עם מח"מ ממוצע של 5.11% ותשואה של 3.37%, מול צמודות המדד הממשלתיות במח"מ דומה, על 1.9%. התל-בונד 40, התנודתי והמסוכן יותר, רשם במהלך הרבעון עליה של כ-5.7% והשלים זינוק של כ-61% מהשפל של נובמבר 2008. מתחילת השנה עלה המדד בכ-40.5%. כיום עומד הפער בין התל-בונד 40, עם מח"מ ממוצע של 5% ותשואה של 5.46%, מול צמודות המדד הממשלתיות במח"מ דומה, על 4%. בטבלה המצורפת, של האג"חים שרשמו את התשואה הגבוהה ביותר ברבעון השלישי במדד התל-בונד 60, בולטות האגרות של גזית גלוב, שהכניסה לטבלה 3 סדרות. בנוסף, בולטות האג"חים של חברות בקבוצת אידיבי: דיסקונט השקעות, אידיבי פיתוח ומכתשים אגן. לגבי גזית גלוב נציין כי החברה רכשה במשך החודשים האחרונים, ולמעשה מאז נקודת השפל בנובמבר אשתקד, כמויות גדולות מהסדרות שלה, מהלך שהתברר כמוצלח מאוד. גזית גלוב אגח ט, למשל, זינקה מרמה של 59 אגורות בנובמבר ל-112 נקודות כיום, מהלך של 89%. דיסקונט השק אגח ו ביצעה מהלך מרשים ומהשפל של אמצע נובמבר זינקה בכ-58%. אלוני חץ אגח ו, שסוגרת את טבלת 10 המובילות, ביצעה מהלך של כ-178% מאמצע נובמבר 2008. בטבלת הסדרות הגרועות של הרבעון, אלה שרשמו תשואה שלילית, נמצא את אלה של אפריקה, כלכלית ודלק נדל"ן. מצבה של הראשונה ידוע והנפילה, שהגיעה בעיקר בספטמבר לאחר שהנהלת החברה הודיעה כי בכוונתה לפעול להשגת הסדר חוב עם הנושים, היתה צפויה. אפריקה אגח כא, אגב, נגרעת החל ממחר ממדד התל-בונד 40. לגבי שתי האחרות, הן נפגעו בעיקר מהריקושטים שהשאירה אחריה אפריקה ורק העתיד יגלה אם רכישה שלהן כיום היא הזדמנות קניה פטנסטית או לא. כלכלית ים אגח ה רשמה זינוק של כ-260% מהשפל של אמצע נובמבר ועד לסוף אוגוסט ומאז התרסקה בכ-31% בעקבות אפריקה. בסדרה דלק נדלן אגח ה הזינוק מהתחתית היה חזק ועוצמתי הרבה יותר, עם עליה של 588% מהשפל, ותיקון למטה של כ-16% מסוף אוגוסט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%

מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?

תמיר חכמוף |

מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.

מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד! 

 הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.  



בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה  החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.

מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד,  נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).

על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.