בר רפאלי חוזרת לאיילון: ועדת הכלכלה אישרה את תקנות השילוט באיילון

עמותת אור ירוק, "לא ברור מדוע שר התחבורה והבטיחות בדרכים נחפז לאשר את הצבתם של שלטי החוצות בכבישים ראשיים מבלי שהוכח שהשילוט אינו מסכן את הנהגים בכביש"
מאיה זיסר |

היום (ד') דנה וועדת הכלכלה בתקנות המסדירות את נושא שילוט החוצות בנתיבי איילון אישרה את החזרת שלטי הענק בנתיבי איילון, זאת לאחר שנה וחצי שהורדו, בטענה כי הם עלולים להוות מפגע בטיחותי וסביבתי. התקנות החדשות נחתמו עלי ידי שר התחבורה ישראל כץ, ושר הפנים אלי ישי.

השלטים הורדו בעקבות טענות שונות כי שלטי החוצות מטרתם 'ללכוד את עיני הנהג' ולהפנות את תשומת ליבו למסרים המוצגים על השלטים. התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת התקנה של שלטים דינאמיים בעלי רזולוציה גבוהה, אשר מושכים את העין יותר מבעבר. פרק הזמן אשר מוקדש על ידי הנהג לשלט פרסום, בעצם נגרע מתשומת ליבו לאירועי הסביבה התנועתית. בנסיבות אלה, הנהג לא יוכל להגיב במהירות הנדרשת לאירוע חריג או למנוע סכנה פוטנציאלית.

מחקרי הערכה בחו"ל מצביעים על מגמת עליה בתאונות, או האטה בשיפור מצב הבטיחות, עקב התקנת שלטי פרסום מסחריים בקטעי דרך מסויימים. עם זאת לא הוכח שזו הסיבה לתאונות.בעקבות כך ב-2007 הוחלט על הסרת השילוט מאיילון זאת במטרה לשפר את בטיחות הנסיעה בכביש.

פרסומות הענק הורדו מנתיבי איילון לאחר קביעת בית המשפט, בעקבות עתירה שהגישה עמותת פעולה ירוקה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הצטרפה אליה והמליצה להסירם מטעמי בטיחות. עם זאת בעקבות חוק שהוגש בכנסת הקודמת על-ידי חברי הכנסת יורם מרציאנו ויואל חסון, ואושר במליאה בקריאה שניה ושלישית, נסללה מחדש הדרך לחזרתם של השלטים. היום אישרה הוועדה את התקנות החדשות.

אחד הדברים שהובילו להחלטה היה כי הרשות הלאומית לבטיחות, הסירה את התנגדותה. "בהוראת שר התחבורה הקודם ותוך תיאום עם יו"ר ועדת הכלכלה - ח"כ גלעד ארדן - הוטל על הרשות לבצע מחקר לבדיקת השפעת שילוט חוצות על התנהגות הנהגים ועל תאונות דרכים. הרשות אכן הוציאה מכרז למחקר על השפעת השילוט, וכעת מתקיימים שני מחקרים בנושא אשר תוצאותיהם יתקבלו בעוד שנה.

ברשות טענו כי מכיוון שאין מידע חדש הנותן תשובה חד משמעית בנושא, ולכן נראה לנו כי הפשרה שהושגה היא סבירה. לכן המליצה הרשות לועדת הכלכלה לאמץ את התקנות המוצעות על-ידי שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר המשפטים, כהוראת שעה למשך 18 חודשים.

התקנות החדשות מצמצמות את כמות שלטי הפרסום שיוחזרו לאיילון, כאשר ההגבלות המהותיות קובעות כי שלטים על גבי מבנים לא חוקיים, גגות, שטחים פתוחים שנועדו לבנייה או לחקלאות - לא יוכלו להתקיים. כמו כן, שלטים שמסתירים שלטי הכוונה בכביש או שלטים מסנוורים, מהבהבים לא יוכלו אף הם לחזור. כמו כן לרשויות המקומיות יש את האפשרות שלא לאשר את השלט שיובא בפניהם.

עמותת אור ירוק: לא ברור מדוע שר התחבורה נחפז לאשר את הצבתם של שלטי החוצות טרם סיום המחקר

היו גם כאלו אשר הופתעו מהחלטת הוועדה, תגובת עמותת אור ירוק לאישור החזרת השילוט לכביש איילון הייתה כי "לא ברור מדוע שר התחבורה והבטיחות בדרכים נחפז לאשר את הצבתם של שלטי החוצות בכבישים ראשיים מבלי שהוכח שהשילוט אינו מסכן את הנהגים בכביש".

בעמותה מסבירים כי בימים אלו מבצעת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מחקר אשר בודק את הקשר שבין שלטי החוצות והסחת דעתם של נהגים. תמוהה העובדה כי שר התחבורה והבטיחות בדרכים אינו ממתין לתוצאות המחקר ומאשר הצבת שלטים בכבישים ראשיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.