נדחתה בקשת ג'אמפ לצו הקפאה: "קשייה של החברה אינם חדשים, מדוע חיכיתם לרגע האחרון?"

כך אמרה השופטת ורדה אלשיך עם דחיית הבקשה. השופטת קבעה דיון בתיק אשר ייערך במעמד כל הצדדים, כונס הנכסים הרשמי והנושים של החברה, ביום חמישי הקרוב
מאיה זיסר |

השופטת ורדה אלשיך דחתה היום (ג') את בקשתה של רשת האופנה ג'אמפ להוציא צו הקפאת הליכים במעמד צד אחד כלומר הרשת הגישה בקשה להגנה מנושיה. השופטת קבעה דיון בתיק ליום חמישי הקרוב אשר ייערך במעמד כל הצדדים, כונס הנכסים הרשמי והנושים של החברה.

לדברי השופטת אלשיך, "קשייה של החברה אינם חדשים, וזאת בלשון המעטה. לא למדתי מתוך הבקשה במה עדיף הליך של הקפאה מפירוק מפעיל" השופטת ציינה כי היא אינה מבינה "מדוע המתינה החברה עד לרגע האחרון". וציינה כי לטעמה התשובה לכך, "כנראה על מנת לנסות ו'לרקוח' עסקת מכר תוך הצבת הנושים בפני עובדה כמעט מוגמרת. קרי, או הסכמה או קריסה. דרך זו אינה מקובלת עלי ועל כן לא יינתן צו במעמד צד אחד והדיון בבקשה ייערך במעמד הצדדים".

הרשת ביקשה באמצעות עוה"ד יוסי מנדלבאום, שלום גולדבלט ואהוד גנדיס למנות את רו"ח יובל קידרון כנאמן לרשת לתקופה של 90 יום על מנת לגבש תכנית הבראה המבוססת על הפעלת החברה, תוך החלפת המערך הניהולי הקיים והזרמת אשראי חיצוני.

נזכיר כי, רשת האופנה ג'אמפ הגישה אתמול (ב') לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להקפאת הליכים. זאת לאחר שצברה חובות בסך של כ-50 מיליון שקל. מהבקשה עולה כי החוב למערכת הבנקאית מסתכם בכ-35 מיליון שקל, החוב לספקים וזכיינים הוא כ-10-12 מיליון שקל ולעובדים כ-4 מיליון שקל.

על פי נתוני החברה, היא סיימה את הרבעון הראשון של 2009 עם ירידה של 30% במכירות ביחס לאותה התקופה אשתקד. המכירות בשלושת החודשים הראשונים הסתכמו ב-23.7 מיליון שקל, וההפסד התפעולי גדל מ-1.5 מיליון שקל בשנה שעברה ל-12.1 מיליון שקל בתחילת השנה.

יש לציין כי גם לאחר הזרמה של 22 מיליון שקל מהמשביר לצרכן החברה נזקקה להון נוסף אך עקב מחלוקות בין בעלי השליטה לא נחתמו הסדרים עם הבנקים ולפי הבקשה הדבר הכניס את החברה לסחרור.

בבקשת הקפאת ההליכים נטען כי הרשת מעסיקה כ-245 עובדים. כמו כן נטען כי הרשת עובדת עם זכיינים וספקים, אשר למרות שאינם עובדי החברה קיימת להם תלות מוחלטת בה ובהמשך פעילותה. ועל פי בקשת הקפאת ההליכים, "ככל שפעילות החברה תיפסק, הם ימצאו עצמם חסרי עבודה או תחת קשיים כלכליים ניכרים. להערכת החברה, מניין הזכיינים והספקים הקשורים בה עומד על למעלה מ-150 מפרנסים. כלומר, פעילות החברה מפרנסת סה"כ כ-400 בתי אב בישראל, אשר ייפגעו פגיעה אנושה במידה ופעילותה של החברה תופסק".

ג'אמפ מעסיקה כ-245 עובדים. במטה החברה מועסקים 48 עובדים, והיתר הם עובדי החנויות והמפעל. החברה מציינת כי היא מעריכה שכ-150 זכיינים וספקים קשורים בה, ואם פעולתה תיפסק, הם ימצאו עצמם מחוסרי עבודה.

ג'אמפ הוקמה ב-1981 תחת השם נובל אופנה וב-2007 שינתה את שמה למותג ג'אמפ. 50% מהחברה מוחזק בידי מנחם קופיץ, מייסד החברה, ו-50% בידי המשביר, שבשליטת רמי שביט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.