נדחתה בקשת ג'אמפ לצו הקפאה: "קשייה של החברה אינם חדשים, מדוע חיכיתם לרגע האחרון?"

כך אמרה השופטת ורדה אלשיך עם דחיית הבקשה. השופטת קבעה דיון בתיק אשר ייערך במעמד כל הצדדים, כונס הנכסים הרשמי והנושים של החברה, ביום חמישי הקרוב
מאיה זיסר |

השופטת ורדה אלשיך דחתה היום (ג') את בקשתה של רשת האופנה ג'אמפ להוציא צו הקפאת הליכים במעמד צד אחד כלומר הרשת הגישה בקשה להגנה מנושיה. השופטת קבעה דיון בתיק ליום חמישי הקרוב אשר ייערך במעמד כל הצדדים, כונס הנכסים הרשמי והנושים של החברה.

לדברי השופטת אלשיך, "קשייה של החברה אינם חדשים, וזאת בלשון המעטה. לא למדתי מתוך הבקשה במה עדיף הליך של הקפאה מפירוק מפעיל" השופטת ציינה כי היא אינה מבינה "מדוע המתינה החברה עד לרגע האחרון". וציינה כי לטעמה התשובה לכך, "כנראה על מנת לנסות ו'לרקוח' עסקת מכר תוך הצבת הנושים בפני עובדה כמעט מוגמרת. קרי, או הסכמה או קריסה. דרך זו אינה מקובלת עלי ועל כן לא יינתן צו במעמד צד אחד והדיון בבקשה ייערך במעמד הצדדים".

הרשת ביקשה באמצעות עוה"ד יוסי מנדלבאום, שלום גולדבלט ואהוד גנדיס למנות את רו"ח יובל קידרון כנאמן לרשת לתקופה של 90 יום על מנת לגבש תכנית הבראה המבוססת על הפעלת החברה, תוך החלפת המערך הניהולי הקיים והזרמת אשראי חיצוני.

נזכיר כי, רשת האופנה ג'אמפ הגישה אתמול (ב') לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להקפאת הליכים. זאת לאחר שצברה חובות בסך של כ-50 מיליון שקל. מהבקשה עולה כי החוב למערכת הבנקאית מסתכם בכ-35 מיליון שקל, החוב לספקים וזכיינים הוא כ-10-12 מיליון שקל ולעובדים כ-4 מיליון שקל.

על פי נתוני החברה, היא סיימה את הרבעון הראשון של 2009 עם ירידה של 30% במכירות ביחס לאותה התקופה אשתקד. המכירות בשלושת החודשים הראשונים הסתכמו ב-23.7 מיליון שקל, וההפסד התפעולי גדל מ-1.5 מיליון שקל בשנה שעברה ל-12.1 מיליון שקל בתחילת השנה.

יש לציין כי גם לאחר הזרמה של 22 מיליון שקל מהמשביר לצרכן החברה נזקקה להון נוסף אך עקב מחלוקות בין בעלי השליטה לא נחתמו הסדרים עם הבנקים ולפי הבקשה הדבר הכניס את החברה לסחרור.

בבקשת הקפאת ההליכים נטען כי הרשת מעסיקה כ-245 עובדים. כמו כן נטען כי הרשת עובדת עם זכיינים וספקים, אשר למרות שאינם עובדי החברה קיימת להם תלות מוחלטת בה ובהמשך פעילותה. ועל פי בקשת הקפאת ההליכים, "ככל שפעילות החברה תיפסק, הם ימצאו עצמם חסרי עבודה או תחת קשיים כלכליים ניכרים. להערכת החברה, מניין הזכיינים והספקים הקשורים בה עומד על למעלה מ-150 מפרנסים. כלומר, פעילות החברה מפרנסת סה"כ כ-400 בתי אב בישראל, אשר ייפגעו פגיעה אנושה במידה ופעילותה של החברה תופסק".

ג'אמפ מעסיקה כ-245 עובדים. במטה החברה מועסקים 48 עובדים, והיתר הם עובדי החנויות והמפעל. החברה מציינת כי היא מעריכה שכ-150 זכיינים וספקים קשורים בה, ואם פעולתה תיפסק, הם ימצאו עצמם מחוסרי עבודה.

ג'אמפ הוקמה ב-1981 תחת השם נובל אופנה וב-2007 שינתה את שמה למותג ג'אמפ. 50% מהחברה מוחזק בידי מנחם קופיץ, מייסד החברה, ו-50% בידי המשביר, שבשליטת רמי שביט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.