שילוב שני עסקים באותה חברה

שאלה:

--------------

קבוצת אנשים מעוניינת להקים חברה שעיסוקה יהיה כדלקמן:

1. המרת מטבעות והעברות כספים (change)

2. מכירת תכשיטים, שעונים ואוספים שונים (בולים וכד')

השאלות:

1. בנוגע לעיסוק שבסעיף 1 - האם הוא נחשב למוסד כספי ולא יחויב במע"מ באופן ישיר אלא רק במס שכר?

2. בנוגע לעיסוק שבסעיף 2 - האם ייחשב העוסק לעוסק רגיל, והאם במקרים שבהם הוא רוכש אוספים מאנשים פרטיים עליו לשלם מע"מ רק על מרכיב הרווח?

3. כיצד אפשר לשלב בין שני העסקים באותה חברה?

תשובה:

-------------

הקדמה

אף על פי שהשאלה נוגעת להיבטי מס ערך מוסף, תחילה חשוב לציין כי מבחינת דיני המס אין מניעה לשלב שני עסקים בחברה אחת.

על פי סעיף 2(ב) להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ו-1976, נישום/עוסק שבשל חלקים שונים של עסקו חלות עליו תוספות שונות להוראות ניהול פנקסיו, חייב לנהל מערכת חשבונות לפי התוספת המתייחסת לחלק שהוא עיקר עסקו, בתיאומים סבירים בנסיבות אותו עסק, בהתחשב בתוספות האחרות החלות עליו.

גם על פי הוראות סעיפים 55 ו-58 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") אפשר לרשום את עסקיו של עוסק בסיווגים שונים, כל אחד על פי מהותו.

המרת מטבעות והעברות כספים

בצו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי), התשל"ז-1977 שקבע שר האוצר על פי סמכותו מכוח סעיף 1 לחוק מע"מ, הוגדר המונח "מוסד כספי" ככולל גם את:

"מי שעסקו במכירת מטבע חוץ או ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, ולענין זה יראו כמי שעסקו במכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, אף אם הוא רוכש אותם לצורך קבלת פרעונם או פדיונם."

קרי, על פי הגדרה זו, מי שעסקו בהמרת מט"ח יסווג כמוסד כספי לעניין מע"מ.

ואולם, עמדה זו אינה נקייה מספקות לאור הוראותיו של סעיף 19(ב) לחוק מע"מ. בסעיף זה, שנקבע בחקיקה ראשית להבדיל מההוראה לעיל - שנקבעה בחקיקת משנה, קובע כדלקמן:

"עוסק שעסקו מכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, לרבות רכישתם של ניירות ערך ומסמכים כאמור לשם קבלת דמי פרעונם או פדיונם, או שעסקו במכירת מטבע חוץ, יראו את המכירה או קבלת הפרעון או הפדיון כשירות תיווך שעושה העוסק בין מי שמכר לו אותם לבין מי שקנה אותם ממנו או פרע או פדה אותם." [ההדגשה אינה במקור - ט' ד']

בעבר נשמעו דעות שלפיהן יש להעדיף את ההוראה שנקבעה בחקיקה הראשית על פני ההוראה שבחקיקת המשנה. עם זאת אציין כי אגף המכס ומע"מ נוטה לסווג עסקים כאמור כמוסדות כספיים, ולפיכך רוב הסיכויים כי המקטע הזה יסווג כמוסד כספי וימוסה בהתאם, כלומר - על מרכיב הרווח והשכר ולא על שירותי התיווך.

לבסוף אציין כי על פי סעיף 4(ב) לחוק מע"מ, מחויב מוסד כספי לשלם גם מס רווח נוסף על מס השכר. מס השכר ישולם באחוזים מהשכר שמשלם המוסד הכספי, ומס הרווח ישולם באחוזים מהרווח שמפיק המוסד הכספי. בחוק מע"מ ישנה הגדרה של "שכר" ושל "רווח" שבגינם משולם מס. למותר לציין כי נוסף על מסים אלה מחויב המוסד הכספי במס חברות על פי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.

מכירת תכשיטים, שעונים ואוספים שונים

סעיף 5(א) לחוק מע"מ הסמיך את שר האוצר לקבוע סוגים של דברי אמנות ושל נכסים משומשים, למעט דירת מגורים, שהמס עליהם יהיה לא ממחירם המלא אלא מהרווח, אם המכירה מתבצעת בידי מי שעסקו מכירת נכסים כאלה.

מתוקף סמכותו כאמור, התקין שר האוצר את תקנות מס ערך מוסף (מכירת מטבעות, מדליות ומטילי זהב), התשנ"ד-1994 (להלן: "התקנות"). על פי התקנות, מס ערך מוסף המוטל על מכירת מטבע, מדליה או מטיל זהב ישולם על ההפרש שבין מחיר מכירתם לבין מחיר רכישתם, אם המוכר רכשם ממי שאינו עוסק מורשה.

התקנות קובעות תנאים נוספים בעניין אופן רישום החשבוניות ואופן ביצוע התשלום (בשיק מתוך פנקס שיקים מיוחד למטרה זו). עוד נקבע במסגרת התקנות כי המונח "מטיל זהב" הוא: "מטיל זהב במשקל שאינו עולה על 100 גרם ליחידה באיכות זהב של 999.9 שעליו מוטבעים פרטים אלה: שם הספק, המשקל, איכות הזהב ומספר הזיהוי שלו ואשר מצורפת אליו תעודת אחריות, בחתימת הספק, הנושאת את מספר הזיהוי המוטבע על המטיל."

תקנות ברוח דומה קיימות בעניין רהיטים משומשים והן חלות על "רהיטים וחפצי בית משומשים".

בעניין נכסים אחרים כגון בולים ושעונים - שהתקנות אינן חלות עליהם, ישולם מס הערך המוסף כמו בכל מכירה אחרת, קרי בגין מלוא שווי המכירה. למען הסר ספק, להבדיל מההוראה הספציפית לגבי רכישת מקרקעין, ברכישת הנכסים שלעיל מאנשים פרטיים, אין להוציא חשבונית מס עצמית.

המשיב - בכיר באגף המסים, משרד BDO זיו האפט, רואי חשבון

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.