במסגרת 'תנופה ובלימה': האוצר יספק ביטוח משנה ליצואנים באמצעות ערבויות של 4 מיליארד ש'
במסגרת תכנית משרד האוצר להתמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי, "בלימה ותנופה", נקבע כי המדינה, באמצעות משרד האוצר, תספק ביטוח משנה לחברות ביטוח האשראי הפרטיות על מנת להגדיל את הכיסוי הביטוחי שניתן ליצואנים. הביטוח יתבצע באמצעות ערבויות ממשלתיות בהיקף של 4 מיליארד שקלים.
אמש (יום ה') סוכמו על ידי החשב הכללי כל פרטי ההסכם עם חברת בסס"ח (ביטוח סיכוני סחר חוץ) מקבוצת "הראל" והסכם עם החברה צפוי להיחתם כבר ביום א' הקרוב. יצוין כי במקביל מתקיימים דיונים מתקדמים להרחבת התכנית גם עם חברת כלל ביטוח אשראי, מקבוצת "כלל ביטוח".
מבין עיקרי התוכנית: ערבויות ממשלתיות כאמור, בסכום של 4 מיליארד שקלים כאשר התכנית תחל מיידית לאחר חתימת ההסכמים ותופעל עד לסוף שת 2010.בנוסף, תנאי הסף לתוכנית מציינים כי על היצואן להיות תאגיד הרשום בישראל, כאשר המרכיב הישראלי בעסקה המבוטחת לא יפחת מ- 40%. כמו כן, היצואן יוכל להפעיל תוספת של 10%-50% ביחס למכסה הבסיסית שמעמיד לו המבטח עבור כל לקוח מחו"ל.
לדברי שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ: "זהו צעד משמעותי נוסף בתכנית "בלימה ותנופה". תמיכה בתעשיית היצוא, היא אבן יסוד במדיניות הכלכלית של משרד האוצר בעת המשבר, לכן התכנית תאפשר ליצואנים לקבל כיסוי ביטוחי רחב ותעודד פעילות ייצוא לשווקי היעד בעולם".
המחויבות הממשלתית, חסרת התקדים, להעמיד ערבויות ממשלתיות למגזר העסקי בהיקף של למעלה מ-20 מיליארד שקל, טוען השר כי, "כבר נותנת את אותותיה ואנו רואים כי בעבור סקטורים מסוימים, עצם הידיעה כי הממשלה מתעתדת להעמיד ערבויות גורמת להפשרת הקיפאון במתן אשראי".
בתוך כך, החשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן, אמר: "מטרת משרד האוצר היא להוציא לפועל בהקדם האפשרי את פרק האשראי בתכנית "בלימה ותנופה" על מנת להקל על מחנק האשראי שמכביד על המגזר הפרטי בעקבות המשבר העולמי. תכנית ביטוח הייצוא הינה תכנית אפקטיבית ופשוטה אשר נבנתה בשיתוף פעולה ראוי לציון בין משרד האוצר, חברות הביטוח והיצואנים."
"לשוק יש צורך בכלי זה ויש לנו ביטחון רב שהוא יעבוד ביעילות", כך אמר והוסיף כי מיד לאחר החתימה על ההסכמים ניתן יהיה להפעיל את הרחבת הביטוחים מכיוון שכבר נבנתה תשתית לתפעול מיידי. אורן הביע תקווה כי תוך ימים ספורים ניתן יהיה להגיע לסיכום גם עם חברת "כלל ביטוח" ובכך תכנית האוצר תכלול את שתי החברות בישראל שמעניקות ביטוחים מסוג זה.
העיקרון המנחה בתוכנית הוא "הליכה אחרי המבטח העיקרי" (Follow the Fortune). כלומר, השתתפות בלקיחת הסיכון השולי, אותו המבטח אינו מעוניין לקחת. לפיכך חברת הביטוח תנהל את ההתקשרות מול היצואנים אשר יביעו עניין להשתתף בתוכנית והממשלה תהיה אחראית כמבטחת משנה כלפי חברת הביטוח כך שביטוח הממשלה יחול על אשראי קונים.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.35% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.35% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
