מחירי האשלג עשויים לצנוח. שורט על כי"ל?
השנה החולפת היתה שנת שיא לכימיקלים לישראל, שנה בה רשמה החברה רווח נקי של יותר מ-7 מיליארד שקל שהפך אותה לחברה הישראלית הרווחית ביותר בתקופה זו. אבל מבחינת המחזיקים במניות החברה, 2008 הייתה קצת פחות חיובית: אחרי ראלי עליות של מאות אחוזים בשנים האחרונות, צנחה מנית החברה יחד עם כל שוק ההון בכ-42%.
2009 היא כבר אופרה אחרת. הרווחיות הגואה של החברה, פועל יוצא של הגיאות במחירי האשלג, מעניינת את ציבור המשקיעים כשלג דאשתקד, וכעת ניתן לבחון האם דרכה של רכבת ההרים צפונה, או להמשיך ולרדת במורד.
מתחילת השנה כבר הספיקה המניה לטפס ב-78%, ולתקן חלק נכבד מהירידות של 2008, אבל יכול להיות שהאופטימיות הזאת קצת מוגזמת.
להלן טבלה המפרטת את התוצאות התפעוליות של החברה מחד, ואת הנכסים הקבועים, הנכסים שלמעשה שירתו את החברה ביצירת הרווח התפעולי:
ניתן לראות, כי במהלך השנים 1998-2003 ייצרה כי"ל רווח תפעולי של כ-220 מיליון דולר בשנה בממוצע, בעוד שהרכוש הקבוע (שממנו הופק רווח תפעולי זה) עמד בממוצע על כ- 1.8 מיליארד דולר לערך. מכאן, שהתשואה שכי"ל הצליחה לייצר מהנכסים הקבועים שלה (ROFA- Return on fixed assets) עמדה בטווח של 8%-14% ובממוצע על כ-12% לשנה. זהו שיעור סביר והגיוני בהתחשב בעובדה שמדובר בפעילות תעשייתית המפיקה Commodities מחד אך הינה עתירת הון ודורשת זכיונות כרייה מאידך.
אלא שבשנים האחרונות קרה משהו. הצמיחה הכלכלית המואצת במזרח, הובילה לעליה דרמטית במחירי הסחורות, וכפועל יוצא עלתה גם הדרישה למוצרים של כי"ל, במיוחד האשלג. אלא שהמוצרים הללו נמצאו במחסור, שכן מספר יצרני האשלג העולמי מוגבל, עלות הקמת מפעל חדש או הרחבת כושר ייצור עומדת על מאות מיליוני דולרים לכל הפחות וזמן הקמתו נאמד בכמה שנים.
על הטרנד הזה בדיוק רכבה כי"ל, שהצליחה בשנים האחרונות להגדיל בעקביות לא רק את רווחיה, אלא גם את התשואה על ההון מן הנכסים. לשיאם הגיעו הדברים בשנה החולפת. כי"ל הצליחה לייצר רווח תפעולי חריג בהיקפו של 2.3 מיליארד דולר בשנת 2008. ברכוש הקבוע של כי"ל, כלומר, בגורמי היצור, לא חלו שינויים כה דרמטיים, ועלותם המופחתת במאזני החברה עמדה בסוף השנה שעברה על כ- 1.9 מיליארד דולר. אין הרבה חברות תעשייתיות בעולם שמצליחות ליצור תשואה פנומנאלית כל כך. גם לא כי"ל ובטח שלא לטווח ארוך.
חשוב לציין, כי היקף היצור של החברה לא צמח משמעותית כך שהתוצאות נזקפות יותר לעליית המחירים.
כמעט הכל מסכימים שהשנה החולפת הייתה חריגה ברווחיות, אולם השאלה המרכזית היא מה היא הרווחיות המייצגת ממנה ניתן יהיה לגזור את השווי הכלכלי של כי"ל לטווח הארוך. בהתחשב בעובדה שהנכסים הקבועים של החברה עומדים על כ-1.9 מיליארד דולר, תשואה של 15% לשנה גוזרת רווח תפעולי של פחות מ- 300 מיליון דולר בלבד. כי"ל לא שם עדיין. אבל לאורך זמן, לא מן הנמנע שהתשואה על הנכסים תזחל לכיוון הזה.
זה יכול לקרות וזה כבר קורה במידת מה, כתוצאה מירידה חדה בביקושים לאשלג. ירידת הביקושים לא הביאה לירידת מחירים משמעותית עד כה אך הביאה לירידה ניכרת בכמויות הנמכרות. ירידה זאת מייצבת מחדש את שיווי המשקל בין הביקוש להיצע.
בעתיד, ירידה בתשואה על ההון יכולה להיגרם מירידת מחירי האשלג. זה יכול לקרות, למשל, כתוצאה משבירת מחירים של ספק אשלג מסוים, שירצה לתפוס נתחי שוק על חשבון יצרני האשלג האחרים, זאת במיוחד לאור תוספת כושר הייצור הצפוייה בענף לאחר הבשלת ההשקעות שבוצעו בענף בתקופה הטובה. אמנם, עד היום התאפיינו השחקנים בשוק האשלג העולמי בהתנהלות של מעין קרטל, אולם לא בהכרח שכך יהיו פני הדברים גם בעתיד.
אם התשואה של הנכסים של כי"ל תמשיך לזחול כלפי מטה המשמעות היא שלמניית החברה יש בעיקר לאן לרדת, כי לא בטוח שרמות המחירים הנוכחיות של החברה מגלמות את הסיכון שכי"ל תחזור להיות עוד חברה מצוינת עם רווחיות מרשימה, אבל כבר ממש ממש לא חריגה.
אנו בטופ אלפא תומכים בשיטת ה- Contrarian (עוד לא הומצא למונח זה תרגום עברי נאות אך משמעותו לעבוד באופן נגדי למקובל בשוק). זה למעשה אחד הגורמים שהביא את טופ אלפא למכור בחסר את מניית כי"ל, וזאת בניגוד למגמה הרווחת בשוק ההון.
מאת: ברי מולצ'דסקי - מנהל השקעות בבית ההשקעות טופ אלפא.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
