בודקים את הקורלציה - כיל, פוטאש ומחיר הנפט
בעת הזו, כשמחיר הנפט נושק ל- 70 דולר לחבית בודדת, וכשמבול הדוחות משקפים קרקס חשבונאי. כדאי לבדוק קצת מתחת לפני האדמה.
לראיה לכך, בדקנו את טיב הקורלציה בין הסחורות, הדולר ופוטש /כיל.
מחיר הנפט אשר ממשיך לרכז עניין, עלה בחודש מאי בערך ב-26% והיווה את הגורם העיקרי לעלייה במחיר הסחורות, כך שהיינו מצפים למסע אקוויוולנטי בתירס, להזכירכם אתנול, שהוא תחליף נפט.
הניסיונות להפוך חומרי גלם במזון וסחורות לדלק וסולר ביולוגים, יצרו קורלציה גבוהה בין מחירי המזון.בנוסף ישנה קורלציה בין מחירי הגרעינים, הנפט ופוטש
שנה זו הינה שנה חשובה לפוטאש/ כיל; השנה יפוג חוזה אספקת האשלג עם סין והצפי הינו להכפיל בשנת 2010 את הביקוש לדשנים בהשוואה לאשתקד. בחודשים האחרונים הן מנהלות מו"מ לקביעת מחיר האשלג העדכני, בדקנו מספר פרמטרים:
כשבודקים שנתיים אחורה, ניתן לראות בגרף שלהלן, את התנהגות פוטאש ביחס למתאם הסחורות, נפט, בהובלה משמעותית במתאם חיובי למדי.
וביחס לשנה:
בגרף זה, ניתן לראות את הקורלציה לכמעט ההפוכה בין פוטאש למחירי הנפט, שנסקו בתקופה האחרונה משער 40 לערך לשערו כיום כ- 70 דולר לחבית, בשונה מגל העליות שצוין בגרף הקודם, כשכיל הייתה כמקשה אחת עם הנפט.
החלשות הדולר תומכת במחירי הנפט אשר עשו את דרכם במהירות כלפי מעלה, והוסיפו לערכם עוד בשבוע האחרון, מה שמביא לכך שהנפט הופך לזול יותר לקונים המחזיקים במטבעות חזקים יותר, וכתוצאה מכך מעוררים עוד ביקוש ומושכים את מחירו כלפי מעלה.
תחליפי נפט...
מגמה זו לא מאופיינית לטווח הקרוב, ראיה לכך ניתן לשמוע בכל נאום של הנשיא אובמה, על המשאבים המופנים להשקעה בייצור חלופות חשמל/ נפט.
משמעות הדבר שהנפט והסחורות ימשיכו לרכז עניין גם בהפניית משאבים לחלופות.
תרחיש א - הנפט ממשיך לעלות, וכך הסחורות כפועל יוצא מכך פוטש/ כיל.
תרחיש ב - הנפט מצמצם את הפער שנפתח (גרף 2), ומחירי הסחורות לא ירדו באותו יחס (סבירות גבוהה). אך במידה וירד מעבר לפער יש לבדוק מחדש את הכדאיות.
תרחיש ג - "מלחמת מחירים עם הסינים" יכול להוביל להידרדרות במחירי המניה (סבירות נמוכה).
השבוע, פוטאש הכריזה שהיא שוקלת בתהליך המו"מ למכירת אשלג, לפי מחירי הספוט במקום לנהל מולם מו"מ על מחירו.
לסיכום: במידה והנפט ביצע מהלך אמיתי, כיל נסחרת בחסר. סין צפויה להכפיל בשנת 2010 את הביקוש לדשנים בהשוואה ל- 2009. סוגיית המחיר גם היא צפויה להיסגר בשבועות הקרובים כפי שהוסבר תחילה. בנוסף, רמת המלאים בארה"ב נמצאת הרבה מתחת לממוצע השנתי, ובקצב הצריכה הנוכחי כבר ברבעון הנוכחי המלאים יגיעו לרמת שפל.
ישנו סכום כסף נכבד היושב היום על הגדר שאינו רוצה להפסיד פריחה במחירי הסחורות במידה וכלכלת העולם תתייצב ותתחיל להשתפר.
מאת: נתי לייזר - אנליסט בפורמולה שוקי הון.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
