בודקים את הקורלציה - כיל, פוטאש ומחיר הנפט

נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון, מסתכל על שוק הסחורות, על הדולר ועל מניות פוטאש וכיל
נתי לייזר |

בעת הזו, כשמחיר הנפט נושק ל- 70 דולר לחבית בודדת, וכשמבול הדוחות משקפים קרקס חשבונאי. כדאי לבדוק קצת מתחת לפני האדמה.

לראיה לכך, בדקנו את טיב הקורלציה בין הסחורות, הדולר ופוטש /כיל.

מחיר הנפט אשר ממשיך לרכז עניין, עלה בחודש מאי בערך ב-26% והיווה את הגורם העיקרי לעלייה במחיר הסחורות, כך שהיינו מצפים למסע אקוויוולנטי בתירס, להזכירכם אתנול, שהוא תחליף נפט.

הניסיונות להפוך חומרי גלם במזון וסחורות לדלק וסולר ביולוגים, יצרו קורלציה גבוהה בין מחירי המזון.בנוסף ישנה קורלציה בין מחירי הגרעינים, הנפט ופוטש

שנה זו הינה שנה חשובה לפוטאש/ כיל; השנה יפוג חוזה אספקת האשלג עם סין והצפי הינו להכפיל בשנת 2010 את הביקוש לדשנים בהשוואה לאשתקד. בחודשים האחרונים הן מנהלות מו"מ לקביעת מחיר האשלג העדכני, בדקנו מספר פרמטרים:

כשבודקים שנתיים אחורה, ניתן לראות בגרף שלהלן, את התנהגות פוטאש ביחס למתאם הסחורות, נפט, בהובלה משמעותית במתאם חיובי למדי.

וביחס לשנה:

בגרף זה, ניתן לראות את הקורלציה לכמעט ההפוכה בין פוטאש למחירי הנפט, שנסקו בתקופה האחרונה משער 40 לערך לשערו כיום כ- 70 דולר לחבית, בשונה מגל העליות שצוין בגרף הקודם, כשכיל הייתה כמקשה אחת עם הנפט.

החלשות הדולר תומכת במחירי הנפט אשר עשו את דרכם במהירות כלפי מעלה, והוסיפו לערכם עוד בשבוע האחרון, מה שמביא לכך שהנפט הופך לזול יותר לקונים המחזיקים במטבעות חזקים יותר, וכתוצאה מכך מעוררים עוד ביקוש ומושכים את מחירו כלפי מעלה.

תחליפי נפט...

מגמה זו לא מאופיינית לטווח הקרוב, ראיה לכך ניתן לשמוע בכל נאום של הנשיא אובמה, על המשאבים המופנים להשקעה בייצור חלופות חשמל/ נפט.

משמעות הדבר שהנפט והסחורות ימשיכו לרכז עניין גם בהפניית משאבים לחלופות.

תרחיש א - הנפט ממשיך לעלות, וכך הסחורות כפועל יוצא מכך פוטש/ כיל.

תרחיש ב - הנפט מצמצם את הפער שנפתח (גרף 2), ומחירי הסחורות לא ירדו באותו יחס (סבירות גבוהה). אך במידה וירד מעבר לפער יש לבדוק מחדש את הכדאיות.

תרחיש ג - "מלחמת מחירים עם הסינים" יכול להוביל להידרדרות במחירי המניה (סבירות נמוכה).

השבוע, פוטאש הכריזה שהיא שוקלת בתהליך המו"מ למכירת אשלג, לפי מחירי הספוט במקום לנהל מולם מו"מ על מחירו.

לסיכום: במידה והנפט ביצע מהלך אמיתי, כיל נסחרת בחסר. סין צפויה להכפיל בשנת 2010 את הביקוש לדשנים בהשוואה ל- 2009. סוגיית המחיר גם היא צפויה להיסגר בשבועות הקרובים כפי שהוסבר תחילה. בנוסף, רמת המלאים בארה"ב נמצאת הרבה מתחת לממוצע השנתי, ובקצב הצריכה הנוכחי כבר ברבעון הנוכחי המלאים יגיעו לרמת שפל.

ישנו סכום כסף נכבד היושב היום על הגדר שאינו רוצה להפסיד פריחה במחירי הסחורות במידה וכלכלת העולם תתייצב ותתחיל להשתפר.

מאת: נתי לייזר - אנליסט בפורמולה שוקי הון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.