בודקים את הקורלציה - כיל, פוטאש ומחיר הנפט
בעת הזו, כשמחיר הנפט נושק ל- 70 דולר לחבית בודדת, וכשמבול הדוחות משקפים קרקס חשבונאי. כדאי לבדוק קצת מתחת לפני האדמה.
לראיה לכך, בדקנו את טיב הקורלציה בין הסחורות, הדולר ופוטש /כיל.
מחיר הנפט אשר ממשיך לרכז עניין, עלה בחודש מאי בערך ב-26% והיווה את הגורם העיקרי לעלייה במחיר הסחורות, כך שהיינו מצפים למסע אקוויוולנטי בתירס, להזכירכם אתנול, שהוא תחליף נפט.
הניסיונות להפוך חומרי גלם במזון וסחורות לדלק וסולר ביולוגים, יצרו קורלציה גבוהה בין מחירי המזון.בנוסף ישנה קורלציה בין מחירי הגרעינים, הנפט ופוטש
שנה זו הינה שנה חשובה לפוטאש/ כיל; השנה יפוג חוזה אספקת האשלג עם סין והצפי הינו להכפיל בשנת 2010 את הביקוש לדשנים בהשוואה לאשתקד. בחודשים האחרונים הן מנהלות מו"מ לקביעת מחיר האשלג העדכני, בדקנו מספר פרמטרים:
כשבודקים שנתיים אחורה, ניתן לראות בגרף שלהלן, את התנהגות פוטאש ביחס למתאם הסחורות, נפט, בהובלה משמעותית במתאם חיובי למדי.
וביחס לשנה:
בגרף זה, ניתן לראות את הקורלציה לכמעט ההפוכה בין פוטאש למחירי הנפט, שנסקו בתקופה האחרונה משער 40 לערך לשערו כיום כ- 70 דולר לחבית, בשונה מגל העליות שצוין בגרף הקודם, כשכיל הייתה כמקשה אחת עם הנפט.
החלשות הדולר תומכת במחירי הנפט אשר עשו את דרכם במהירות כלפי מעלה, והוסיפו לערכם עוד בשבוע האחרון, מה שמביא לכך שהנפט הופך לזול יותר לקונים המחזיקים במטבעות חזקים יותר, וכתוצאה מכך מעוררים עוד ביקוש ומושכים את מחירו כלפי מעלה.
תחליפי נפט...
מגמה זו לא מאופיינית לטווח הקרוב, ראיה לכך ניתן לשמוע בכל נאום של הנשיא אובמה, על המשאבים המופנים להשקעה בייצור חלופות חשמל/ נפט.
משמעות הדבר שהנפט והסחורות ימשיכו לרכז עניין גם בהפניית משאבים לחלופות.
תרחיש א - הנפט ממשיך לעלות, וכך הסחורות כפועל יוצא מכך פוטש/ כיל.
תרחיש ב - הנפט מצמצם את הפער שנפתח (גרף 2), ומחירי הסחורות לא ירדו באותו יחס (סבירות גבוהה). אך במידה וירד מעבר לפער יש לבדוק מחדש את הכדאיות.
תרחיש ג - "מלחמת מחירים עם הסינים" יכול להוביל להידרדרות במחירי המניה (סבירות נמוכה).
השבוע, פוטאש הכריזה שהיא שוקלת בתהליך המו"מ למכירת אשלג, לפי מחירי הספוט במקום לנהל מולם מו"מ על מחירו.
לסיכום: במידה והנפט ביצע מהלך אמיתי, כיל נסחרת בחסר. סין צפויה להכפיל בשנת 2010 את הביקוש לדשנים בהשוואה ל- 2009. סוגיית המחיר גם היא צפויה להיסגר בשבועות הקרובים כפי שהוסבר תחילה. בנוסף, רמת המלאים בארה"ב נמצאת הרבה מתחת לממוצע השנתי, ובקצב הצריכה הנוכחי כבר ברבעון הנוכחי המלאים יגיעו לרמת שפל.
ישנו סכום כסף נכבד היושב היום על הגדר שאינו רוצה להפסיד פריחה במחירי הסחורות במידה וכלכלת העולם תתייצב ותתחיל להשתפר.
מאת: נתי לייזר - אנליסט בפורמולה שוקי הון.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
