בודקים את הקורלציה - כיל, פוטאש ומחיר הנפט
בעת הזו, כשמחיר הנפט נושק ל- 70 דולר לחבית בודדת, וכשמבול הדוחות משקפים קרקס חשבונאי. כדאי לבדוק קצת מתחת לפני האדמה.
לראיה לכך, בדקנו את טיב הקורלציה בין הסחורות, הדולר ופוטש /כיל.
מחיר הנפט אשר ממשיך לרכז עניין, עלה בחודש מאי בערך ב-26% והיווה את הגורם העיקרי לעלייה במחיר הסחורות, כך שהיינו מצפים למסע אקוויוולנטי בתירס, להזכירכם אתנול, שהוא תחליף נפט.
הניסיונות להפוך חומרי גלם במזון וסחורות לדלק וסולר ביולוגים, יצרו קורלציה גבוהה בין מחירי המזון.בנוסף ישנה קורלציה בין מחירי הגרעינים, הנפט ופוטש
שנה זו הינה שנה חשובה לפוטאש/ כיל; השנה יפוג חוזה אספקת האשלג עם סין והצפי הינו להכפיל בשנת 2010 את הביקוש לדשנים בהשוואה לאשתקד. בחודשים האחרונים הן מנהלות מו"מ לקביעת מחיר האשלג העדכני, בדקנו מספר פרמטרים:
כשבודקים שנתיים אחורה, ניתן לראות בגרף שלהלן, את התנהגות פוטאש ביחס למתאם הסחורות, נפט, בהובלה משמעותית במתאם חיובי למדי.
וביחס לשנה:
בגרף זה, ניתן לראות את הקורלציה לכמעט ההפוכה בין פוטאש למחירי הנפט, שנסקו בתקופה האחרונה משער 40 לערך לשערו כיום כ- 70 דולר לחבית, בשונה מגל העליות שצוין בגרף הקודם, כשכיל הייתה כמקשה אחת עם הנפט.
החלשות הדולר תומכת במחירי הנפט אשר עשו את דרכם במהירות כלפי מעלה, והוסיפו לערכם עוד בשבוע האחרון, מה שמביא לכך שהנפט הופך לזול יותר לקונים המחזיקים במטבעות חזקים יותר, וכתוצאה מכך מעוררים עוד ביקוש ומושכים את מחירו כלפי מעלה.
תחליפי נפט...
מגמה זו לא מאופיינית לטווח הקרוב, ראיה לכך ניתן לשמוע בכל נאום של הנשיא אובמה, על המשאבים המופנים להשקעה בייצור חלופות חשמל/ נפט.
משמעות הדבר שהנפט והסחורות ימשיכו לרכז עניין גם בהפניית משאבים לחלופות.
תרחיש א - הנפט ממשיך לעלות, וכך הסחורות כפועל יוצא מכך פוטש/ כיל.
תרחיש ב - הנפט מצמצם את הפער שנפתח (גרף 2), ומחירי הסחורות לא ירדו באותו יחס (סבירות גבוהה). אך במידה וירד מעבר לפער יש לבדוק מחדש את הכדאיות.
תרחיש ג - "מלחמת מחירים עם הסינים" יכול להוביל להידרדרות במחירי המניה (סבירות נמוכה).
השבוע, פוטאש הכריזה שהיא שוקלת בתהליך המו"מ למכירת אשלג, לפי מחירי הספוט במקום לנהל מולם מו"מ על מחירו.
לסיכום: במידה והנפט ביצע מהלך אמיתי, כיל נסחרת בחסר. סין צפויה להכפיל בשנת 2010 את הביקוש לדשנים בהשוואה ל- 2009. סוגיית המחיר גם היא צפויה להיסגר בשבועות הקרובים כפי שהוסבר תחילה. בנוסף, רמת המלאים בארה"ב נמצאת הרבה מתחת לממוצע השנתי, ובקצב הצריכה הנוכחי כבר ברבעון הנוכחי המלאים יגיעו לרמת שפל.
ישנו סכום כסף נכבד היושב היום על הגדר שאינו רוצה להפסיד פריחה במחירי הסחורות במידה וכלכלת העולם תתייצב ותתחיל להשתפר.
מאת: נתי לייזר - אנליסט בפורמולה שוקי הון.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 3.3% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
