בודקים את הקורלציה - כיל, פוטאש ומחיר הנפט
בעת הזו, כשמחיר הנפט נושק ל- 70 דולר לחבית בודדת, וכשמבול הדוחות משקפים קרקס חשבונאי. כדאי לבדוק קצת מתחת לפני האדמה.
לראיה לכך, בדקנו את טיב הקורלציה בין הסחורות, הדולר ופוטש /כיל.
מחיר הנפט אשר ממשיך לרכז עניין, עלה בחודש מאי בערך ב-26% והיווה את הגורם העיקרי לעלייה במחיר הסחורות, כך שהיינו מצפים למסע אקוויוולנטי בתירס, להזכירכם אתנול, שהוא תחליף נפט.
הניסיונות להפוך חומרי גלם במזון וסחורות לדלק וסולר ביולוגים, יצרו קורלציה גבוהה בין מחירי המזון.בנוסף ישנה קורלציה בין מחירי הגרעינים, הנפט ופוטש
שנה זו הינה שנה חשובה לפוטאש/ כיל; השנה יפוג חוזה אספקת האשלג עם סין והצפי הינו להכפיל בשנת 2010 את הביקוש לדשנים בהשוואה לאשתקד. בחודשים האחרונים הן מנהלות מו"מ לקביעת מחיר האשלג העדכני, בדקנו מספר פרמטרים:
כשבודקים שנתיים אחורה, ניתן לראות בגרף שלהלן, את התנהגות פוטאש ביחס למתאם הסחורות, נפט, בהובלה משמעותית במתאם חיובי למדי.
וביחס לשנה:
בגרף זה, ניתן לראות את הקורלציה לכמעט ההפוכה בין פוטאש למחירי הנפט, שנסקו בתקופה האחרונה משער 40 לערך לשערו כיום כ- 70 דולר לחבית, בשונה מגל העליות שצוין בגרף הקודם, כשכיל הייתה כמקשה אחת עם הנפט.
החלשות הדולר תומכת במחירי הנפט אשר עשו את דרכם במהירות כלפי מעלה, והוסיפו לערכם עוד בשבוע האחרון, מה שמביא לכך שהנפט הופך לזול יותר לקונים המחזיקים במטבעות חזקים יותר, וכתוצאה מכך מעוררים עוד ביקוש ומושכים את מחירו כלפי מעלה.
תחליפי נפט...
מגמה זו לא מאופיינית לטווח הקרוב, ראיה לכך ניתן לשמוע בכל נאום של הנשיא אובמה, על המשאבים המופנים להשקעה בייצור חלופות חשמל/ נפט.
משמעות הדבר שהנפט והסחורות ימשיכו לרכז עניין גם בהפניית משאבים לחלופות.
תרחיש א - הנפט ממשיך לעלות, וכך הסחורות כפועל יוצא מכך פוטש/ כיל.
תרחיש ב - הנפט מצמצם את הפער שנפתח (גרף 2), ומחירי הסחורות לא ירדו באותו יחס (סבירות גבוהה). אך במידה וירד מעבר לפער יש לבדוק מחדש את הכדאיות.
תרחיש ג - "מלחמת מחירים עם הסינים" יכול להוביל להידרדרות במחירי המניה (סבירות נמוכה).
השבוע, פוטאש הכריזה שהיא שוקלת בתהליך המו"מ למכירת אשלג, לפי מחירי הספוט במקום לנהל מולם מו"מ על מחירו.
לסיכום: במידה והנפט ביצע מהלך אמיתי, כיל נסחרת בחסר. סין צפויה להכפיל בשנת 2010 את הביקוש לדשנים בהשוואה ל- 2009. סוגיית המחיר גם היא צפויה להיסגר בשבועות הקרובים כפי שהוסבר תחילה. בנוסף, רמת המלאים בארה"ב נמצאת הרבה מתחת לממוצע השנתי, ובקצב הצריכה הנוכחי כבר ברבעון הנוכחי המלאים יגיעו לרמת שפל.
ישנו סכום כסף נכבד היושב היום על הגדר שאינו רוצה להפסיד פריחה במחירי הסחורות במידה וכלכלת העולם תתייצב ותתחיל להשתפר.
מאת: נתי לייזר - אנליסט בפורמולה שוקי הון.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
