השקעה בחוזים עתידיים: ככה תוכלו ליהנות מהתנודתיות

מהי השקעה בחוזים עתידיים ומדוע היא צפויה להניב תשואות חיוביות, כל עוד רמת התנודתיות בשווקים גבוהה?
אורן קפלן |

"חוק מספר 1: אף פעם אל תפסיד למשקיעים שלך כסף; חוק מספר 2: אף פעם אל תשכח את חוק מספר 1". וורן באפט

בעקבות האירועים בשווקים הפיננסים בשנה האחרונה קשה למצוא מנהל השקעות שהצליח לעמוד בכללים שהמשקיע האגדי, וורן באפט, הציע, כולל מר באפט בעצמו.

לעומת זאת, התשואות של מנהלי תיקים המתמחים בהשקעה בחוזים עתידיים

(Managed Futures), המשיכו להתאפיין במתאם נמוך להשקעות סטנדרטיות (מניות ואג"ח), ול"השקעות אלטרנטיביות" אחרות. כתוצאה, מי שהשכיל לשלבן בתיק ההשקעות שלו הקטין את רמת התנודתיות של כלל תיק הנכסים, ושיפר משמעותית את היחס בין תשואה לסיכון.

לא מדובר בתגלית חדשה. כבר לפני יותר מחמישים שנה הוכיח פרופ' מרקוביץ' שפיזור תיק נכסים באמצעות השקעה בנכסים בעלי מתאם גבוה (למשל, שילוב מניות זרות בתיק מניות מקומי) אינו מקטין משמעותית את הסיכון, וכי הדרך היחידה להקטין את הסיכון מבלי להפחית את הסיכוי לתשואה גבוהה, הוא על ידי שילוב השקעות בעלות מתאם נמוך. אגב, פרופ' מרקוביץ' זכה בשנת 1990 בפרס נובל עבור תרומתו למחקר הפיננסי.

למרות ההיסטוריה הארוכה של התחום, רק לאחרונה הפכה השקעה במנהלי תיקים המתמחים בהשקעה בחוזים עתידיים ((Managed Futures למקובלת בארה"ב. מאז תחילת העשור היקפי ההשקעה גדלו פי 10, וצפויים לגדול משמעותית, נוכח התשואות השליליות באפיקי המניות והנדל"ן. הסיבה המרכזית לשיעורי הגידול הללו היא העובדה, כי אפיק ההשקעה הנ"ל מצליח ליהנות מתשואות חיוביות למרות, ואולי בשל, המשבר הפוקד את השווקים הפיננסים.

למרות הסטטיסטיקה החיובית ב- 30 השנים האחרונות, רבים עדיין שואלים כיצד מצליחים אותם מומחים להרוויח בשוק משוכלל כל כך, הנהנה מנזילות גבוהה (מחזור המסחר היומי בחוזים עתידיים נאמד ב- 1.5 טריליון דולר ביממה, פי 10 מהמסחר היומי במניות). על מנת לענות על שאלה זו ברצוני להציג את ארבעת סוגי השחקנים הפעילים בשוק:

1. מגדרים (Hedgers) - בדומה למבוטחים המתקשרים עם חברת ביטוח, קבוצה זו אינה פעילה בשוק למטרות רווח מעצם ביצוע ההגנה אלא מוכנים לבצע עסקת הגנה במחיר המשקף תוחלת שלילית כל עוד החשיפה הראשונית שלהם אכן גודרה.

2. ספקולנטים (Speculators) - לרוב מדובר באנשים פרטיים הפועלים על בסיס "תחושות בטן" ללא מתודולוגיה סדורה המובילה אותם להתנהגות לא רציונאלית. בין השאר, הם ידועים ככאלו המצטרפים באיחור למגמה ("תופעת העדר") ומתקשים להודות בטעויות ("שנאת הפסד") כאשר המגמה משתנה. מנהלי השקעות בעלי אסטרטגיה ברורה אשר נבחנה היסטורית מזהים את המצבים בהם נוצרות אנומליות בשווקים כתוצאה מהתנהגות לא רציונאלית של משקיעים חובבנים ומנצלים זאת לגריפת רווחים.

3. משקיעים לטווח ארוך (Long Investors) - הכוונה כאן למשקיעים מסורתיים הנוהגים לבצע השקעה המניבה תשואה חיובית בתקופות בהם השוק עולה ("לונג"). משקיעים אלו בדרך כלל נחשפים לשוק באמצעות מכשירים פיננסים (כמו תעודות סל) המכסים את עצמם באמצעות רכישת חוזים וגלגולם במועדים קבועים. ישנם לא מעט מומחים למסחר בחוזים עתידיים המנצלים בתבונה את התבנית שבה פועלים שחקנים אלו, בייחוד במועד גלגול החוזים.

4. משקיעים מתוחכמים (Professional Investors) - אם כן, קבוצה זו מנצלת את הקבוצות האחרות כך שבמציאות למרות שמדובר במשחק סכום אפס, עוגת הרווחים אינה מתחלקת באופן שווה בין הקבוצות אלא מרבית הרווחים נוצרים בחשבונם של קבוצה מצומצמת של שחקנים מתוחכמים וההפסדים מתפזרים בין שחקנים המעדיפים, למשל, למכור כאשר השוק עלה ולקנות כאשר השוק ירד, התנהגות המייצרת הזדמנויות למשקיעים מתוחכמים המסוגלים לנטרל אמוציות בצורה טובה יותר.

מרבית מנהלי התיקים המתמחים בהשקעה בחוזיים עתידיים משתייכים לקבוצה האחרונה, ולכן עדיף למשקיעים חסרי ניסיון להיות בצד שלהם (לתת להם לנהל את כספם) מאשר לנסות ולהילחם מולם (לסחור באופן עצמאי), וזאת בהתאם לאמירה: "If you can't beat them, join them".

יתרה מזאת, כתוצאה מהעובדה, שמנהלי התיקים המתמחים בהשקעה בחוזים עתידיים (Managed Futures) משקיעים אך ורק בנכסים נזילים, מדובר באפיק השקעה הנהנה מנזילות יומית ובשקיפות גבוהה למשקיעים.

מעבר לכך, נמצא, כי שילוב השקעה בקרן שמשקיעה במספר מנהלי תיקים המתמחים בהשקעה בחוזים עתידיים ((Managed Futures משפרת עוד יותר את היחס בין רמת סטיית התקן לתשואה. כפועל יוצא מכך, המיקום של תיק הנכסים המכיל קרן של קרנות מסוג Managed Futures על פני עקומת "התיק היעיל" משתפר.

השקעה מגוונת ב- Managed Futures הניבה בשנת 2008 תשואות חיובית (דו ספרתית), לעומת תשואה שלילית (גם כן, דו ספרתית) במרבית אפיקי ההשקעה הסטנדרטים והאלטרנטיביים.

חשוב לציין, כי מלבד בחינת רמת הסיכון והתשואה הצפויה של כלל תיק ההשקעות בעת ההחלטה על הרכב התיק, יש לבצע מינימום שינויים לאחר בניית התיק ולהקפיד על מעקב אחר התשואות רק לעיתים רחוקות, ובוודאי שלא בתדירות יומית ? משימה לא קלה, אך בהחלט מומלצת.

בעולם יש בשנים האחרונות שינוי רדיקאלי בהתייחסות להשקעות אלטרנטיביות בכלל, ולתחום ה- Managed Futures בפרט (סך הנכסים המנוהלים באפיק זה גדל בשנה החולפת וחצה את רף ה- 200 מיליארד דולר.. לעומת זאת, בישראל שיעור החשיפה של המשקיעים להשקעות אלטרנטיביות עדיין אפסי. הדבר נובע, בין השאר, מהטיות ההתנהגותיות הבאות:

*אפקט הסטאטוס קוו - בניסוי שנעשה נתבקשו הנבדקים לדמיין מצב שבו הם מקבלים בירושה סכום כספי מסוים. הם נדרשו לבחור באיזה מתוך אפיקי ההשקעה הבאים הם מעוניינים להשקיע: מניות, מניות ואג"ח בחלוקה שווה ואג"ח בלבד. התוצאות הראו כי בחירת הנבדקים התחלקה באופן כמעט שווה בין האפיקים. בשלב הבא של הניסוי התסריט הוצג לנשאלים באופן מעט שונה. הפעם במקום לרשת סכום כספי מסוים הם זכו לקבל נכסים שהושקעו כבר בשלושת האפיקים השונים אשר פורטו לעיל. התוצאות הפעם הראו כי הנשאלים העדיפו להמשיך ולהשקיע באפיק שאתו הם "ירשו". כלומר, מי שלמשל קיבל בירושה תיק מניות המשיך להשקיע במניות, ונמנע ממכירת המניות והשקעת הכספים בנכסים הנחשבים סולידיים יותר. אם כן, רבים יעדיפו שלא לשנות את מרכיב תיק ההשקעות שלהם ולכלול בתוכו השקעות אלטרנטיביות.

*החשש מחרטה - כמו בכל החלטת השקעה אחרת, רבים מעדיפים להשקיע באפיקים ובנכסים מוכרים שאחרים משקיעים בהם. אימוץ מדיניות שכזו מאפשרת למשקיע "להאשים" את השוק ולא את עצמו במידה וההשקעה לא תצלח. זוהי מעין פוליסת ביטוח מנטאלית הניתנת בחינם, אך עלולה לעלות ביוקר לאור העובדה, כי בדרך זו מחמיצים לעיתים הזדמנויות השקעה מעניינות. תופעה זו חריפה עוד יותר במקרה של השקעה בחוזים עתידיים, המצטיירת כהשקעה ספקולטיבית ביותר נוכח רמות התנודתיות הגבוהות המאפיינות את המסחר בחוזים עתידיים. בפועל, שילוב אפיק זה בתיק השקעות עשוי דווקא להקטין את רמת התנודתיות של התיק בכללותו. בנוסף, שילוב תיק מפוזר של מספר מנהלי השקעות המתמחים במסחר בחוזים עתידיים עשוי להקטין את רמת התנודתיות של אפיק זה (בהנחה והמתאם בין אותם מנהלים נמוך), כפי שאחזקה של מגוון מניות מסקטורים שונים מקטינה את רמת התנודתיות של אפיק המניות בתיק.

לגבי הציפיות בהמשך, סביר להניח, כי במידה והשווקים ימשיכו להיות תנודתיים, מנהלי השקעות המתמחים במסחר בחוזים עתידיים ימשיכו להניב תשואות חיוביות למשקיעים שלהם. אם כן, יש צורך לבצע תחזית לגבי רמת התנודתיות הצפויה בשווקים הפיננסים. בשבועות האחרונים היינו עדים לעצירה של מגמת הירידות החדות שחווינו בשנת 2008, אולם, כל עוד רמת התנודתיות תישאר גבוהה מנהלי התיקים המתמחים במסחר בחוזים עתידיים ימשיכו להניב תשואות חיוביות.

מאת אורן קפלן, מנכ"ל מיטב ניהול סיכונים מבית ההשקעות מיטב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".