מבחני העומס של הבנקים האמריקניים מגיעים לישורת האחרונה
בסקירות אשר פרסמנו בעבר, בחנו את נושא מבחני העומס שהממשל בארה"ב מעביר את הבנקים האמריקניים. בשורה התחתונה המסקנה שלנו היתה כי מבחני העומס הינם "נטולי עומס" וכי התרחיש הקיצוני ביותר שהממשל בודק ? צריך להיות התרחיש המרכזי (התרחיש הקיצוני של הממשל מניח אבטלה של 8.9%, והתכווצות תוצר של 3.3%). בינתיים, השוק אינו ממתין לתוצאות והתקשורת עמוסה בשמועות שונות אודות כמה הון חסר לכל בנק.
נזכיר כי בנק שיימצא שחסר לו הון - יידרש לגייס הון באמצעות הנפקת מניות, מכירת נכסים או המרה של ני"ע למניות רגילות. במידה והבנק לא יצליח להשיג את ההון הדרוש ממקורות שוק - הוא יצטרך לפנות לממשל ולקבל הזרקת הון ממשלתית. על פי המתווה של התוכנית נדרש כי כל בנק יגיש לפד תוך 30 יום תוכנית לגיוס הון ותוך פרק זמן של חצי שנה מצופה ממנו כי יגייס את כמות ההון שהיתה "חסרה" לו. למיטב הבנתנו הבנקים לא ימתינו 30 יום והם צפויים להציג את תוכנית תגבור ההון שלהם עוד השבוע.
זאת ועוד, ביום שישי האחרון, הודיע הממשל כי הוא דוחה את מועד פרסום התוצאות של המבחנים ליום חמישי אחה"צ (ה-7 במאי, במקום ביום שני ה-4 במאי). סיבת הדחייה היא שהממשל זקוק לעוד זמן על מנת להתמודד עם הערעורים של הבנקים השונים על טיוטת התוצאות שהועברו אליהם לפני שבועיים.
בהודעת הממשל השבוע אנו מציעים לעקוב לא רק אחר הבנקים שחסר להם הון, אלא דווקא אחר ההתנהלות של הממשל מול אלה שיש להם די הון. המועמדים לככב בקטגוריה זו הם ג'יי פי מורגן וגולדמן זקס אשר לגביהם הממשל צריך להחליט האם לאפשר להם להחזיר בזריזות את כספי הסיוע ? או לא. החזר של כספי הסיוע ימצב בנקים אלו ברמה אחרת מיתר המערכת הבנקאית ויוציא אותם מהפיקוח ההדוק של הממשל בנושאי שכר, בונוסים, מיזוגים ורכישות, מטוסים פרטיים וכד'. אנו מתקשים לראות איך הממשל מתעקש לא לקבל חזרה את כספו ולפיכך ההימור שלנו הוא, שהממשל יאפשר לבנקים אלו להחזיר את כספי הסיוע עד סוף השנה, אם וכאשר באמת יוכח שאין להם צורך בכספים אלו לשם תגבור ההון.
מאת אייל קליין, אסטרטג לשווקים בינ"ל
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -2.23% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
