מבחני העומס של הבנקים האמריקניים מגיעים לישורת האחרונה
בסקירות אשר פרסמנו בעבר, בחנו את נושא מבחני העומס שהממשל בארה"ב מעביר את הבנקים האמריקניים. בשורה התחתונה המסקנה שלנו היתה כי מבחני העומס הינם "נטולי עומס" וכי התרחיש הקיצוני ביותר שהממשל בודק ? צריך להיות התרחיש המרכזי (התרחיש הקיצוני של הממשל מניח אבטלה של 8.9%, והתכווצות תוצר של 3.3%). בינתיים, השוק אינו ממתין לתוצאות והתקשורת עמוסה בשמועות שונות אודות כמה הון חסר לכל בנק.
נזכיר כי בנק שיימצא שחסר לו הון - יידרש לגייס הון באמצעות הנפקת מניות, מכירת נכסים או המרה של ני"ע למניות רגילות. במידה והבנק לא יצליח להשיג את ההון הדרוש ממקורות שוק - הוא יצטרך לפנות לממשל ולקבל הזרקת הון ממשלתית. על פי המתווה של התוכנית נדרש כי כל בנק יגיש לפד תוך 30 יום תוכנית לגיוס הון ותוך פרק זמן של חצי שנה מצופה ממנו כי יגייס את כמות ההון שהיתה "חסרה" לו. למיטב הבנתנו הבנקים לא ימתינו 30 יום והם צפויים להציג את תוכנית תגבור ההון שלהם עוד השבוע.
זאת ועוד, ביום שישי האחרון, הודיע הממשל כי הוא דוחה את מועד פרסום התוצאות של המבחנים ליום חמישי אחה"צ (ה-7 במאי, במקום ביום שני ה-4 במאי). סיבת הדחייה היא שהממשל זקוק לעוד זמן על מנת להתמודד עם הערעורים של הבנקים השונים על טיוטת התוצאות שהועברו אליהם לפני שבועיים.
בהודעת הממשל השבוע אנו מציעים לעקוב לא רק אחר הבנקים שחסר להם הון, אלא דווקא אחר ההתנהלות של הממשל מול אלה שיש להם די הון. המועמדים לככב בקטגוריה זו הם ג'יי פי מורגן וגולדמן זקס אשר לגביהם הממשל צריך להחליט האם לאפשר להם להחזיר בזריזות את כספי הסיוע ? או לא. החזר של כספי הסיוע ימצב בנקים אלו ברמה אחרת מיתר המערכת הבנקאית ויוציא אותם מהפיקוח ההדוק של הממשל בנושאי שכר, בונוסים, מיזוגים ורכישות, מטוסים פרטיים וכד'. אנו מתקשים לראות איך הממשל מתעקש לא לקבל חזרה את כספו ולפיכך ההימור שלנו הוא, שהממשל יאפשר לבנקים אלו להחזיר את כספי הסיוע עד סוף השנה, אם וכאשר באמת יוכח שאין להם צורך בכספים אלו לשם תגבור ההון.
מאת אייל קליין, אסטרטג לשווקים בינ"ל
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
