מבחני העומס של הבנקים האמריקניים מגיעים לישורת האחרונה
בסקירות אשר פרסמנו בעבר, בחנו את נושא מבחני העומס שהממשל בארה"ב מעביר את הבנקים האמריקניים. בשורה התחתונה המסקנה שלנו היתה כי מבחני העומס הינם "נטולי עומס" וכי התרחיש הקיצוני ביותר שהממשל בודק ? צריך להיות התרחיש המרכזי (התרחיש הקיצוני של הממשל מניח אבטלה של 8.9%, והתכווצות תוצר של 3.3%). בינתיים, השוק אינו ממתין לתוצאות והתקשורת עמוסה בשמועות שונות אודות כמה הון חסר לכל בנק.
נזכיר כי בנק שיימצא שחסר לו הון - יידרש לגייס הון באמצעות הנפקת מניות, מכירת נכסים או המרה של ני"ע למניות רגילות. במידה והבנק לא יצליח להשיג את ההון הדרוש ממקורות שוק - הוא יצטרך לפנות לממשל ולקבל הזרקת הון ממשלתית. על פי המתווה של התוכנית נדרש כי כל בנק יגיש לפד תוך 30 יום תוכנית לגיוס הון ותוך פרק זמן של חצי שנה מצופה ממנו כי יגייס את כמות ההון שהיתה "חסרה" לו. למיטב הבנתנו הבנקים לא ימתינו 30 יום והם צפויים להציג את תוכנית תגבור ההון שלהם עוד השבוע.
זאת ועוד, ביום שישי האחרון, הודיע הממשל כי הוא דוחה את מועד פרסום התוצאות של המבחנים ליום חמישי אחה"צ (ה-7 במאי, במקום ביום שני ה-4 במאי). סיבת הדחייה היא שהממשל זקוק לעוד זמן על מנת להתמודד עם הערעורים של הבנקים השונים על טיוטת התוצאות שהועברו אליהם לפני שבועיים.
בהודעת הממשל השבוע אנו מציעים לעקוב לא רק אחר הבנקים שחסר להם הון, אלא דווקא אחר ההתנהלות של הממשל מול אלה שיש להם די הון. המועמדים לככב בקטגוריה זו הם ג'יי פי מורגן וגולדמן זקס אשר לגביהם הממשל צריך להחליט האם לאפשר להם להחזיר בזריזות את כספי הסיוע ? או לא. החזר של כספי הסיוע ימצב בנקים אלו ברמה אחרת מיתר המערכת הבנקאית ויוציא אותם מהפיקוח ההדוק של הממשל בנושאי שכר, בונוסים, מיזוגים ורכישות, מטוסים פרטיים וכד'. אנו מתקשים לראות איך הממשל מתעקש לא לקבל חזרה את כספו ולפיכך ההימור שלנו הוא, שהממשל יאפשר לבנקים אלו להחזיר את כספי הסיוע עד סוף השנה, אם וכאשר באמת יוכח שאין להם צורך בכספים אלו לשם תגבור ההון.
מאת אייל קליין, אסטרטג לשווקים בינ"ל
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
