בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

תקציב המדינה בדרך לאישור - יעד גירעון של 4.9%

חלק מהתקציב נשען על גביית מסים טובה יותר בזכות המלחמה בהון השחור - מאז השקת רפורמת חשבונית ישראל נחשפו חשבוניות פיקטיביות ב-30 מיליארד שקל

עמית בר | (6)

הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את מסגרות תקציב המדינה ויעדי תקציב המדינה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025. תקציב המדינה יעמוד על כ-619 מיליארד ש"ח.  יעד הגרעון על 4.9%. מסגרות התקציב שאושרו כוללות התאמות תקציביות בסך של כ-35 מיליארד ש"ח


בשבוע הבא צפוי אישור בקריאה שניה ושלישית של תקציב המדינה ובכך להשלים את הליך אישור התקציב לשנת 2025. שר האוצר בצלאל סמוטריץ’:“הלילה אישרה הכנסת את חוק ההסדרים והמסגרות של תקציב המדינה לשנת 2025 המבטאים אחריות לאומית וכלכלית, תוך איזון בין צורכי הביטחון והחוסן האזרחי לבין שמירה על יציבות המשק. זהו תקציב של מלחמה, אבל גם של תקווה – תקציב שמאפשר לצה”ל ולמערכת הביטחון את כל המשאבים הנדרשים להכרעת האויב, תוך דאגה למילואימניקים, לבעלי העסקים, לשיקום הצפון והדרום, ולצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל.

"לצד זאת, אנו ממשיכים לקדם רפורמות מבניות משמעותיות – במאבק בהון השחור, בשיפור השירות לאזרח, ובהאצת ההייטק הישראלי – כדי שהמשק ימשיך לצמוח והנטל יתחלק בצורה הוגנת יותר. המדיניות הכלכלית שלנו מוכיחה את עצמה, ואנחנו רואים זאת בשקל החזק, בביצועי הבורסה, ובאמון שמגלים המשקיעים. זהו תקציב שמחזק את החוסן הלאומי שלנו – כלכלית, ביטחונית ואזרחית. נמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח לעם ישראל ביטחון, צמיחה ויציבות".

 

בין הצעדים שאושרו ניתן למנות את שינוי מנגנון העדכון של מדרגת הגבייה המופחתת לעניין גביית דמי ביטוח לאומי, השוואת שיטת הצמדה נושאי משרה ברשויות מקומיות וברשויות השלטון, הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025, השתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו2026 וכן הצעדים הבאים:


 צמצום ההון השחור

מאז החלה לפעול רפורמת חשבונית ישראל בשנה שעברה נחשפו חשבוניות בשווי של מעל 30 מיליארד ש"ח החשודות כפיקטיביות. פוטנציאל הפסד המס במע"מ בלבד הנובע מחשבוניות אלו מוערך בכ-6 מיליארד ש"ח. כיום ישנה לקונה בחוק המאפשרת לבקש ניכוי הוצאה בעבור חשבונית שזוהתה כפיקטיבית. כלומר, חשבונית שכבר סומנה כחשבונית פיקטיבית ולא קיבלה מספר הקצאה מהמערכת עדיין עלולה להיות מותרת בניכוי לצורך מס הכנסה. ברפורמה המעודכנת לא יותרו עוד הוצאות שלא קיבלו מספר הקצאה במס הכנסה, תוקדם הורדת הרף ממנו נכנסות חשבוניות למערכת כך שכל חשבוניות מעל 10 אלף ש"ח תעבור במערכת החל מינואר 2026 (במקום ב2027) והרף ירד ל5 אלף ש"ח לחשבונית כבר ביוני 2026 (במקום ב2028). בנוסף, לא יוכרו הוצאות החייבות בניכוי מס במקור במידה ולא שולם המס או הוצאות שעוברות על החוק לצמצום השימוש במזומן, מה שיפחית את התמריץ לקבל תשלום ולשלם במזומן בסכומים של מעל 6,000 ש"ח לעסקה בניגוד לחוק, ורף הדיווח המפורט למע"מ ירד ל500 אלף ש"ח מחזור בשנה, מה שיכניס מעל 100 אלף עוסקים נוספים למעגל הדיווח המפורט ויאפשר לצמצום ניכויי מס תשומות שלא מבוצעים כדין או שימוש בחשבוניות פיקטיביות באותם עסקים.


ודאות מיסויית להייטק:

הקלות בביצוע שינויי מבנה: כיום, ישנן הטבות מיסוי הניתנות בביצוע שינויי מבנה, כגון דחיית מס בעת שינוי המבנה, תחת עמידה בתנאים מסוימים. הטבות אלו ניתנות מתוך מטרה לעודד שינויי מבנה אלו, שהכרחיים עבור תעשיית ההייטק. הרחבת שינויי המבנה הזכאים לדחיית מס, ביניהם הגדלת היחס המותר לדחיית מס במיזוג חברות. בנוסף, פישוט התנאים לביצוע שינויי מבנה הזכאים לדחיית מס, כגון ביטול תקופת החובה לאחזקת מניות בחברה לאחר שינוי מבנה וביטול חובת השלמת בנייה בנכס בעת ביצוע שינוי מבנה בדחיית מס. 


רפורמת השירות הממשלתי והאצת הדיגיטציה

רפורמת השירות הדיגיטלי תחייב גופים במגזר הציבורי לרבות השלטון המקומי להנגיש לציבור גם באופן מקוון כל שירות נפוץ (שירות שצרכו אותו מעל 5,000 אזרחים או 500 עסקים בשנה) כך שאזרחים ועסקים יוכלו לבצע פעולות רבות באופן מקוון, נוח ויעיל מהבית או מהמשרד. המהלך הזה צפוי להנגיש מאות שירותים הניתנים כל יום באופן פיזי בלשכות, יפנה את הלשכות לאלו שמעדיפים את המפגש הפיזי ולראשונה גם מגדיר את הזכויות של מי שאינו מחזיק במיומנות דיגיטלית לקבל מענה הולם ולצרוך שירותים באופן שתואם את היכולות שלו. המהלך יאפשר לרתום את הידע והיכולות של ישראל כ-startup nation לתוך הממשלה וימצב את ישראל בחזית המדינות שעברו לשירותים דיגיטליים מלאים. לפי ההנחות השמרניות ביותר יש כ-6 מיליון פגישות פיזיות בשנה בממשלה (הערכת חסר ביחס לפגישות גם בשלטון המקומי וביטוח לאומי), ע"י חיסכון זמן הנסיעה ואובדן שעות העבודה ב-50% בלבד מתוך הפגישות אנו מערכים שיתרום לצמיחה של כמיליארד ש"ח בשנה במשק.

קיראו עוד ב"בארץ"


תיקון חוק החברות הממשלתיות לעניין חלוקת הדיבידנד

החברות הממשלתיות הינן חברות עסקיות ובחלקן גם רווחיות. כחלק מתהליך ייעול השירות הציבורי ומיצוי המשאבים התקציביים הפוטנציאלים במיוחד בעת הנוכחית, אושר תיקון חקיקה שיסיר חסמים ויקצר את הליך חלוקת דיבידנדים לקופת המדינה לאחר הכרזת הדירקטוריונים ובדיקת רשות החברות



תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הממשלה צריכה לעודד חברות קריפטו עם שינוי ברגולציה והמיסוי (ל"ת)
    דודו 20/03/2025 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    היי טק 20/03/2025 13:51
    הגב לתגובה זו
    בעוד מס שנים כשמצביעי הימין יתעוררו ויפקחו את העיניים.הם יגלו שממשלות נתניהו השאירו אחריהן הר של חובות שעומד על 1300000000000 שחעל החוב הזה משלמים 4% ריבית שנתית שזה כמעט 52 מיליארדי שקלים בשנה.
  • 4.
    אנונימי 20/03/2025 13:12
    הגב לתגובה זו
    יעד מצחיק כיום הגרעון 6.8%
  • 3.
    ישראל 20/03/2025 11:41
    הגב לתגובה זו
    הגירעון ימשיך לעלות ואיתו המיסים על הציבור שעובד וקורס תחת הנטל.
  • 2.
    מילואימניק אזרח סוג ב 20/03/2025 09:32
    הגב לתגובה זו
    עם מיליארדים של כספי שוחד לשונאי ישראל החרדים ועם עשרות אלפי פטורים משרות צבאי משמעותי . המדינה בוערת וביבי ממשיך להשחית ולהחריב . אימפריות נפלו לאורך ההיסטוריה כשהשחיתות אכלה אותן מבפנים .
  • 1.
    גונבים את חיילי צהל הלוחמים ונותנים לחרדים ממשלת פח זבל (ל"ת)
    אנונימי 20/03/2025 09:27
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.