בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

תקציב המדינה בדרך לאישור - יעד גירעון של 4.9%

חלק מהתקציב נשען על גביית מסים טובה יותר בזכות המלחמה בהון השחור - מאז השקת רפורמת חשבונית ישראל נחשפו חשבוניות פיקטיביות ב-30 מיליארד שקל

עמית בר | (6)

הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את מסגרות תקציב המדינה ויעדי תקציב המדינה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025. תקציב המדינה יעמוד על כ-619 מיליארד ש"ח.  יעד הגרעון על 4.9%. מסגרות התקציב שאושרו כוללות התאמות תקציביות בסך של כ-35 מיליארד ש"ח


בשבוע הבא צפוי אישור בקריאה שניה ושלישית של תקציב המדינה ובכך להשלים את הליך אישור התקציב לשנת 2025. שר האוצר בצלאל סמוטריץ’:“הלילה אישרה הכנסת את חוק ההסדרים והמסגרות של תקציב המדינה לשנת 2025 המבטאים אחריות לאומית וכלכלית, תוך איזון בין צורכי הביטחון והחוסן האזרחי לבין שמירה על יציבות המשק. זהו תקציב של מלחמה, אבל גם של תקווה – תקציב שמאפשר לצה”ל ולמערכת הביטחון את כל המשאבים הנדרשים להכרעת האויב, תוך דאגה למילואימניקים, לבעלי העסקים, לשיקום הצפון והדרום, ולצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל.

"לצד זאת, אנו ממשיכים לקדם רפורמות מבניות משמעותיות – במאבק בהון השחור, בשיפור השירות לאזרח, ובהאצת ההייטק הישראלי – כדי שהמשק ימשיך לצמוח והנטל יתחלק בצורה הוגנת יותר. המדיניות הכלכלית שלנו מוכיחה את עצמה, ואנחנו רואים זאת בשקל החזק, בביצועי הבורסה, ובאמון שמגלים המשקיעים. זהו תקציב שמחזק את החוסן הלאומי שלנו – כלכלית, ביטחונית ואזרחית. נמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח לעם ישראל ביטחון, צמיחה ויציבות".

 

בין הצעדים שאושרו ניתן למנות את שינוי מנגנון העדכון של מדרגת הגבייה המופחתת לעניין גביית דמי ביטוח לאומי, השוואת שיטת הצמדה נושאי משרה ברשויות מקומיות וברשויות השלטון, הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025, השתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו2026 וכן הצעדים הבאים:


 צמצום ההון השחור

מאז החלה לפעול רפורמת חשבונית ישראל בשנה שעברה נחשפו חשבוניות בשווי של מעל 30 מיליארד ש"ח החשודות כפיקטיביות. פוטנציאל הפסד המס במע"מ בלבד הנובע מחשבוניות אלו מוערך בכ-6 מיליארד ש"ח. כיום ישנה לקונה בחוק המאפשרת לבקש ניכוי הוצאה בעבור חשבונית שזוהתה כפיקטיבית. כלומר, חשבונית שכבר סומנה כחשבונית פיקטיבית ולא קיבלה מספר הקצאה מהמערכת עדיין עלולה להיות מותרת בניכוי לצורך מס הכנסה. ברפורמה המעודכנת לא יותרו עוד הוצאות שלא קיבלו מספר הקצאה במס הכנסה, תוקדם הורדת הרף ממנו נכנסות חשבוניות למערכת כך שכל חשבוניות מעל 10 אלף ש"ח תעבור במערכת החל מינואר 2026 (במקום ב2027) והרף ירד ל5 אלף ש"ח לחשבונית כבר ביוני 2026 (במקום ב2028). בנוסף, לא יוכרו הוצאות החייבות בניכוי מס במקור במידה ולא שולם המס או הוצאות שעוברות על החוק לצמצום השימוש במזומן, מה שיפחית את התמריץ לקבל תשלום ולשלם במזומן בסכומים של מעל 6,000 ש"ח לעסקה בניגוד לחוק, ורף הדיווח המפורט למע"מ ירד ל500 אלף ש"ח מחזור בשנה, מה שיכניס מעל 100 אלף עוסקים נוספים למעגל הדיווח המפורט ויאפשר לצמצום ניכויי מס תשומות שלא מבוצעים כדין או שימוש בחשבוניות פיקטיביות באותם עסקים.


ודאות מיסויית להייטק:

הקלות בביצוע שינויי מבנה: כיום, ישנן הטבות מיסוי הניתנות בביצוע שינויי מבנה, כגון דחיית מס בעת שינוי המבנה, תחת עמידה בתנאים מסוימים. הטבות אלו ניתנות מתוך מטרה לעודד שינויי מבנה אלו, שהכרחיים עבור תעשיית ההייטק. הרחבת שינויי המבנה הזכאים לדחיית מס, ביניהם הגדלת היחס המותר לדחיית מס במיזוג חברות. בנוסף, פישוט התנאים לביצוע שינויי מבנה הזכאים לדחיית מס, כגון ביטול תקופת החובה לאחזקת מניות בחברה לאחר שינוי מבנה וביטול חובת השלמת בנייה בנכס בעת ביצוע שינוי מבנה בדחיית מס. 


רפורמת השירות הממשלתי והאצת הדיגיטציה

רפורמת השירות הדיגיטלי תחייב גופים במגזר הציבורי לרבות השלטון המקומי להנגיש לציבור גם באופן מקוון כל שירות נפוץ (שירות שצרכו אותו מעל 5,000 אזרחים או 500 עסקים בשנה) כך שאזרחים ועסקים יוכלו לבצע פעולות רבות באופן מקוון, נוח ויעיל מהבית או מהמשרד. המהלך הזה צפוי להנגיש מאות שירותים הניתנים כל יום באופן פיזי בלשכות, יפנה את הלשכות לאלו שמעדיפים את המפגש הפיזי ולראשונה גם מגדיר את הזכויות של מי שאינו מחזיק במיומנות דיגיטלית לקבל מענה הולם ולצרוך שירותים באופן שתואם את היכולות שלו. המהלך יאפשר לרתום את הידע והיכולות של ישראל כ-startup nation לתוך הממשלה וימצב את ישראל בחזית המדינות שעברו לשירותים דיגיטליים מלאים. לפי ההנחות השמרניות ביותר יש כ-6 מיליון פגישות פיזיות בשנה בממשלה (הערכת חסר ביחס לפגישות גם בשלטון המקומי וביטוח לאומי), ע"י חיסכון זמן הנסיעה ואובדן שעות העבודה ב-50% בלבד מתוך הפגישות אנו מערכים שיתרום לצמיחה של כמיליארד ש"ח בשנה במשק.

קיראו עוד ב"בארץ"


תיקון חוק החברות הממשלתיות לעניין חלוקת הדיבידנד

החברות הממשלתיות הינן חברות עסקיות ובחלקן גם רווחיות. כחלק מתהליך ייעול השירות הציבורי ומיצוי המשאבים התקציביים הפוטנציאלים במיוחד בעת הנוכחית, אושר תיקון חקיקה שיסיר חסמים ויקצר את הליך חלוקת דיבידנדים לקופת המדינה לאחר הכרזת הדירקטוריונים ובדיקת רשות החברות



תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הממשלה צריכה לעודד חברות קריפטו עם שינוי ברגולציה והמיסוי (ל"ת)
    דודו 20/03/2025 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    היי טק 20/03/2025 13:51
    הגב לתגובה זו
    בעוד מס שנים כשמצביעי הימין יתעוררו ויפקחו את העיניים.הם יגלו שממשלות נתניהו השאירו אחריהן הר של חובות שעומד על 1300000000000 שחעל החוב הזה משלמים 4% ריבית שנתית שזה כמעט 52 מיליארדי שקלים בשנה.
  • 4.
    אנונימי 20/03/2025 13:12
    הגב לתגובה זו
    יעד מצחיק כיום הגרעון 6.8%
  • 3.
    ישראל 20/03/2025 11:41
    הגב לתגובה זו
    הגירעון ימשיך לעלות ואיתו המיסים על הציבור שעובד וקורס תחת הנטל.
  • 2.
    מילואימניק אזרח סוג ב 20/03/2025 09:32
    הגב לתגובה זו
    עם מיליארדים של כספי שוחד לשונאי ישראל החרדים ועם עשרות אלפי פטורים משרות צבאי משמעותי . המדינה בוערת וביבי ממשיך להשחית ולהחריב . אימפריות נפלו לאורך ההיסטוריה כשהשחיתות אכלה אותן מבפנים .
  • 1.
    גונבים את חיילי צהל הלוחמים ונותנים לחרדים ממשלת פח זבל (ל"ת)
    אנונימי 20/03/2025 09:27
    הגב לתגובה זו
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: