יאיר קפלן
צילום: רמי זרנגר

בנק ירושלים לא מוותר: מציע הצעה משופרת לרכישת ישראכרט

רוי שיינמן | (5)


בנק ירושלים ממשיך במאמצים לרכוש את חברת כרטיסי האשראי ישראכרט, ומגיש הצעה משופרת הכוללת לראשונה גם רכיב מזומן של עד 730 מיליון שקל. זאת למרות שישראכרט כבר חתמה על הסכם למכירת השליטה בה לקבוצת דלק.

ההצעה החדשה: שילוב של מזומן ומיזוג

בהצעה הנוכחית, ישראכרט תחלק תחילה דיבידנד של 320 מיליון שקל לבעלי המניות שלה. לאחר מכן, בנק ירושלים ישלם סכום הנע בין 630 ל-730 מיליון שקל לבעלי המניות, שינוי משמעותי מההצעות הקודמות שלא כללו רכיב מזומן. בשלב הסופי, יתבצע מיזוג על בסיס ההון העצמי של שתי החברות, כשבעלי המניות של ישראכרט יקבלו פרמיה של 15% על ההון העצמי של הבנק.

הצעת הבנק כוללת גם גמישות בבחירת מבנה העסקה: כל בעל מניות ישראכרט יוכל לבחור בין שלוש אפשרויות לחלוקת המזומן והמניות - 20%, 50% או 80% מזומן. החלוקה הסופית תיקבע בהתאם לביקושים.

העסקה עם קבוצת דלק: מכשול מרכזי

למרות ההצעה המשופרת, הסיכויים שהיא תתקבל נחשבים לנמוכים. ישראכרט כבר חתמה על הסכם עם קבוצת דלק, לפיו דלק תזרים לחברה 1.3 מיליארד שקל בהנפקה פרטית, ותקבל 37.05% מהמניות, מה שיהפוך אותה לבעלת השליטה. העסקה משקפת שווי חברה של 3.56 מיליארד שקל.

לפי תנאי ההסכם עם דלק, ישראכרט יכולה לבחור בהצעה חלופית עד לאסיפת בעלי המניות, שתתקיים בעוד כשבועיים, בתנאי שתשלם לדלק קנס של 60 מיליון שקל. למרות זאת, ההערכות הן כי ההצעה של בנק ירושלים לא צפויה לשנות את המצב, בעיקר בשל היתרונות הכלכליים והאסטרטגיים של העסקה עם דלק.

בנק ירושלים אומנם מראה נחישות רבה בניסיונותיו לרכוש את ישראכרט, כשהוא מגיש שוב ושוב הצעות משופרות. עם זאת, הדרך לעסקה רחוקה מלהיות קלה, במיוחד לנוכח היתרונות המובנים בעסקה הקיימת עם קבוצת דלק.



תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    גרין 08/02/2025 21:11
    הגב לתגובה זו
    תכלס כל ההצעות לא מספיק גבוהות ישראכרט זאת המדפסת כסף הכי גדולה בישראל .
  • 4.
    אל תדבר אלי 08/02/2025 20:35
    הגב לתגובה זו
    ההצעה הנוכחית של בנק ירושלים הרבה יותר טובה מחברת דלק.נראה שאנשים מהדירקטוריון של ישראכרט קיבלו שוחד מתחת לשולחן.לא מבין איך אין איזשהו רגולטור שאחראי לדאוג לבעלי מניות. או שיש כזה וגם הוא משוחד.
  • 3.
    דור 08/02/2025 19:27
    הגב לתגובה זו
    תתנו מחיר בלי משחקים ואז יהיה לכם סיכוי.העסקה צריכה להיות פשוטה ומובנת כדי שהנהלת ישראכרט תוכל להסביר למה העדיפו את בנק ירושלים
  • 2.
    אנונימי 08/02/2025 12:51
    הגב לתגובה זו
    מנסה לשנות את המציאות. מקווה שהמנכל החדש מבין מה הוא עושה
  • 1.
    רמי 07/02/2025 12:52
    הגב לתגובה זו
    אם בנק ירושלים ירכוש את ישראכרט סביר שהם יפוטרו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.