יאיר קפלן
צילום: רמי זרנגר

בנק ירושלים לא מוותר: מציע הצעה משופרת לרכישת ישראכרט

רוי שיינמן | (5)


בנק ירושלים ממשיך במאמצים לרכוש את חברת כרטיסי האשראי ישראכרט, ומגיש הצעה משופרת הכוללת לראשונה גם רכיב מזומן של עד 730 מיליון שקל. זאת למרות שישראכרט כבר חתמה על הסכם למכירת השליטה בה לקבוצת דלק.

ההצעה החדשה: שילוב של מזומן ומיזוג

בהצעה הנוכחית, ישראכרט תחלק תחילה דיבידנד של 320 מיליון שקל לבעלי המניות שלה. לאחר מכן, בנק ירושלים ישלם סכום הנע בין 630 ל-730 מיליון שקל לבעלי המניות, שינוי משמעותי מההצעות הקודמות שלא כללו רכיב מזומן. בשלב הסופי, יתבצע מיזוג על בסיס ההון העצמי של שתי החברות, כשבעלי המניות של ישראכרט יקבלו פרמיה של 15% על ההון העצמי של הבנק.

הצעת הבנק כוללת גם גמישות בבחירת מבנה העסקה: כל בעל מניות ישראכרט יוכל לבחור בין שלוש אפשרויות לחלוקת המזומן והמניות - 20%, 50% או 80% מזומן. החלוקה הסופית תיקבע בהתאם לביקושים.

העסקה עם קבוצת דלק: מכשול מרכזי

למרות ההצעה המשופרת, הסיכויים שהיא תתקבל נחשבים לנמוכים. ישראכרט כבר חתמה על הסכם עם קבוצת דלק, לפיו דלק תזרים לחברה 1.3 מיליארד שקל בהנפקה פרטית, ותקבל 37.05% מהמניות, מה שיהפוך אותה לבעלת השליטה. העסקה משקפת שווי חברה של 3.56 מיליארד שקל.

לפי תנאי ההסכם עם דלק, ישראכרט יכולה לבחור בהצעה חלופית עד לאסיפת בעלי המניות, שתתקיים בעוד כשבועיים, בתנאי שתשלם לדלק קנס של 60 מיליון שקל. למרות זאת, ההערכות הן כי ההצעה של בנק ירושלים לא צפויה לשנות את המצב, בעיקר בשל היתרונות הכלכליים והאסטרטגיים של העסקה עם דלק.

בנק ירושלים אומנם מראה נחישות רבה בניסיונותיו לרכוש את ישראכרט, כשהוא מגיש שוב ושוב הצעות משופרות. עם זאת, הדרך לעסקה רחוקה מלהיות קלה, במיוחד לנוכח היתרונות המובנים בעסקה הקיימת עם קבוצת דלק.



תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    גרין 08/02/2025 21:11
    הגב לתגובה זו
    תכלס כל ההצעות לא מספיק גבוהות ישראכרט זאת המדפסת כסף הכי גדולה בישראל .
  • 4.
    אל תדבר אלי 08/02/2025 20:35
    הגב לתגובה זו
    ההצעה הנוכחית של בנק ירושלים הרבה יותר טובה מחברת דלק.נראה שאנשים מהדירקטוריון של ישראכרט קיבלו שוחד מתחת לשולחן.לא מבין איך אין איזשהו רגולטור שאחראי לדאוג לבעלי מניות. או שיש כזה וגם הוא משוחד.
  • 3.
    דור 08/02/2025 19:27
    הגב לתגובה זו
    תתנו מחיר בלי משחקים ואז יהיה לכם סיכוי.העסקה צריכה להיות פשוטה ומובנת כדי שהנהלת ישראכרט תוכל להסביר למה העדיפו את בנק ירושלים
  • 2.
    אנונימי 08/02/2025 12:51
    הגב לתגובה זו
    מנסה לשנות את המציאות. מקווה שהמנכל החדש מבין מה הוא עושה
  • 1.
    רמי 07/02/2025 12:52
    הגב לתגובה זו
    אם בנק ירושלים ירכוש את ישראכרט סביר שהם יפוטרו
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.