בנק ירושלים לא מוותר: מציע הצעה משופרת לרכישת ישראכרט
בנק ירושלים ממשיך במאמצים לרכוש את חברת כרטיסי האשראי ישראכרט, ומגיש הצעה משופרת הכוללת לראשונה גם רכיב מזומן של עד 730 מיליון שקל. זאת למרות שישראכרט כבר חתמה על הסכם למכירת השליטה בה לקבוצת דלק.
ההצעה החדשה: שילוב של מזומן ומיזוג
בהצעה הנוכחית, ישראכרט תחלק תחילה דיבידנד של 320 מיליון שקל לבעלי המניות שלה. לאחר מכן, בנק ירושלים ישלם סכום הנע בין 630 ל-730 מיליון שקל לבעלי המניות, שינוי משמעותי מההצעות הקודמות שלא כללו רכיב מזומן. בשלב הסופי, יתבצע מיזוג על בסיס ההון העצמי של שתי החברות, כשבעלי המניות של ישראכרט יקבלו פרמיה של 15% על ההון העצמי של הבנק.
הצעת הבנק כוללת גם גמישות בבחירת מבנה העסקה: כל בעל מניות ישראכרט יוכל לבחור בין שלוש אפשרויות לחלוקת המזומן והמניות - 20%, 50% או 80% מזומן. החלוקה הסופית תיקבע בהתאם לביקושים.
העסקה עם קבוצת דלק: מכשול מרכזי
למרות ההצעה המשופרת, הסיכויים שהיא תתקבל נחשבים לנמוכים. ישראכרט כבר חתמה על הסכם עם קבוצת דלק, לפיו דלק תזרים לחברה 1.3 מיליארד שקל בהנפקה פרטית, ותקבל 37.05% מהמניות, מה שיהפוך אותה לבעלת השליטה. העסקה משקפת שווי חברה של 3.56 מיליארד שקל.
- נכנס לחיתום: בנק ירושלים רוכש 20% מפעילות החיתום של מור לנגרמן קפיטל
- בנק ירושלים: התשואה להון על 17.1% - 65 מיליון שקל בשורה התחתונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי תנאי ההסכם עם דלק, ישראכרט יכולה לבחור בהצעה חלופית עד לאסיפת בעלי המניות, שתתקיים בעוד כשבועיים, בתנאי שתשלם לדלק קנס של 60 מיליון שקל. למרות זאת, ההערכות הן כי ההצעה של בנק ירושלים לא צפויה לשנות את המצב, בעיקר בשל היתרונות הכלכליים והאסטרטגיים של העסקה עם דלק.
בנק ירושלים אומנם מראה נחישות רבה בניסיונותיו לרכוש את ישראכרט, כשהוא מגיש שוב ושוב הצעות משופרות. עם זאת, הדרך לעסקה רחוקה מלהיות קלה, במיוחד לנוכח היתרונות המובנים בעסקה הקיימת עם קבוצת דלק.
- 5.גרין 08/02/2025 21:11הגב לתגובה זותכלס כל ההצעות לא מספיק גבוהות ישראכרט זאת המדפסת כסף הכי גדולה בישראל .
- 4.אל תדבר אלי 08/02/2025 20:35הגב לתגובה זוההצעה הנוכחית של בנק ירושלים הרבה יותר טובה מחברת דלק.נראה שאנשים מהדירקטוריון של ישראכרט קיבלו שוחד מתחת לשולחן.לא מבין איך אין איזשהו רגולטור שאחראי לדאוג לבעלי מניות. או שיש כזה וגם הוא משוחד.
- 3.דור 08/02/2025 19:27הגב לתגובה זותתנו מחיר בלי משחקים ואז יהיה לכם סיכוי.העסקה צריכה להיות פשוטה ומובנת כדי שהנהלת ישראכרט תוכל להסביר למה העדיפו את בנק ירושלים
- 2.אנונימי 08/02/2025 12:51הגב לתגובה זומנסה לשנות את המציאות. מקווה שהמנכל החדש מבין מה הוא עושה
- 1.רמי 07/02/2025 12:52הגב לתגובה זואם בנק ירושלים ירכוש את ישראכרט סביר שהם יפוטרו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
