בנק ירושלים לא מוותר: מציע הצעה משופרת לרכישת ישראכרט
בנק ירושלים ממשיך במאמצים לרכוש את חברת כרטיסי האשראי ישראכרט, ומגיש הצעה משופרת הכוללת לראשונה גם רכיב מזומן של עד 730 מיליון שקל. זאת למרות שישראכרט כבר חתמה על הסכם למכירת השליטה בה לקבוצת דלק.
ההצעה החדשה: שילוב של מזומן ומיזוג
בהצעה הנוכחית, ישראכרט תחלק תחילה דיבידנד של 320 מיליון שקל לבעלי המניות שלה. לאחר מכן, בנק ירושלים ישלם סכום הנע בין 630 ל-730 מיליון שקל לבעלי המניות, שינוי משמעותי מההצעות הקודמות שלא כללו רכיב מזומן. בשלב הסופי, יתבצע מיזוג על בסיס ההון העצמי של שתי החברות, כשבעלי המניות של ישראכרט יקבלו פרמיה של 15% על ההון העצמי של הבנק.
הצעת הבנק כוללת גם גמישות בבחירת מבנה העסקה: כל בעל מניות ישראכרט יוכל לבחור בין שלוש אפשרויות לחלוקת המזומן והמניות - 20%, 50% או 80% מזומן. החלוקה הסופית תיקבע בהתאם לביקושים.
העסקה עם קבוצת דלק: מכשול מרכזי
למרות ההצעה המשופרת, הסיכויים שהיא תתקבל נחשבים לנמוכים. ישראכרט כבר חתמה על הסכם עם קבוצת דלק, לפיו דלק תזרים לחברה 1.3 מיליארד שקל בהנפקה פרטית, ותקבל 37.05% מהמניות, מה שיהפוך אותה לבעלת השליטה. העסקה משקפת שווי חברה של 3.56 מיליארד שקל.
- בנק ירושלים: התשואה להון על 17.1% - 65 מיליון שקל בשורה התחתונה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי תנאי ההסכם עם דלק, ישראכרט יכולה לבחור בהצעה חלופית עד לאסיפת בעלי המניות, שתתקיים בעוד כשבועיים, בתנאי שתשלם לדלק קנס של 60 מיליון שקל. למרות זאת, ההערכות הן כי ההצעה של בנק ירושלים לא צפויה לשנות את המצב, בעיקר בשל היתרונות הכלכליים והאסטרטגיים של העסקה עם דלק.
בנק ירושלים אומנם מראה נחישות רבה בניסיונותיו לרכוש את ישראכרט, כשהוא מגיש שוב ושוב הצעות משופרות. עם זאת, הדרך לעסקה רחוקה מלהיות קלה, במיוחד לנוכח היתרונות המובנים בעסקה הקיימת עם קבוצת דלק.
- 5.גרין 08/02/2025 21:11הגב לתגובה זותכלס כל ההצעות לא מספיק גבוהות ישראכרט זאת המדפסת כסף הכי גדולה בישראל .
- 4.אל תדבר אלי 08/02/2025 20:35הגב לתגובה זוההצעה הנוכחית של בנק ירושלים הרבה יותר טובה מחברת דלק.נראה שאנשים מהדירקטוריון של ישראכרט קיבלו שוחד מתחת לשולחן.לא מבין איך אין איזשהו רגולטור שאחראי לדאוג לבעלי מניות. או שיש כזה וגם הוא משוחד.
- 3.דור 08/02/2025 19:27הגב לתגובה זותתנו מחיר בלי משחקים ואז יהיה לכם סיכוי.העסקה צריכה להיות פשוטה ומובנת כדי שהנהלת ישראכרט תוכל להסביר למה העדיפו את בנק ירושלים
- 2.אנונימי 08/02/2025 12:51הגב לתגובה זומנסה לשנות את המציאות. מקווה שהמנכל החדש מבין מה הוא עושה
- 1.רמי 07/02/2025 12:52הגב לתגובה זואם בנק ירושלים ירכוש את ישראכרט סביר שהם יפוטרו
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")