מטוס לופטנהזה
צילום: pixabay

לופטהנזה חוזרת לישראל: הטיסות יתחדשו בפברואר

קבוצת התעופה הגדולה בעולם הודיעה על חידוש הדרגתי של הטיסות לישראל וממנה החל מה-1 בפברואר 2025. גם חברות תעופה כמו ריינאייר ווויזאייר מצטרפות למהלך, ומחזירות
את הפעילות האווירית לנתב"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תעופה

אחרי תקופה ארוכה של השעיית טיסות בעקבות המלחמה והמצב הביטחוני בישראל, קבוצת לופטהנזה – הכוללת חברות כמו לופטהנזה, סוויס, אוסטריאן איירליינס, בראסלס איירליינס ויורווינגס – הודיעה כי תשוב לפעול בישראל החל מ-1 בפברואר. מדובר בבשורה משמעותית לענף התעופה ולנוסעים הישראלים, שהתרגלו להיצע טיסות מוגבל ולמחירים גבוהים בתקופת המשבר.

הפעילות המתוכננת של לופטהנזה בישראל

קבוצת לופטהנזה, המשתייכת לברית התעופה הגדולה בעולם – "סטאר אלייאנס", תפעיל טיסות למספר יעדים מרכזיים במערב אירופה. להלן פירוט חלק מהפעילות:

  • לופטהנזה: טיסות יומיות לפרנקפורט ולמינכן.
  • סוויס: טיסות יומיות לציריך.
  • אוסטריאן איירליינס: טיסות יומיות לוינה.
  • בראסלס איירליינס: שלוש טיסות שבועיות לבריסל.
  • יורווינגס: שתי טיסות שבועיות לדיסלדורף.

לדברי בכירים בקבוצה, ההחלטה לשוב לפעילות בישראל התקבלה לאחר הערכת מצב מחודשת. המהלך צפוי להחזיר את אמון החברות הבינלאומיות באזור, ולהניע חברות נוספות לחדש את פעילותן.


חזרתן של ריינאייר ווויזאייר
לצד לופטהנזה, גם חברות הלואו-קוסט ריינאייר ווויזאייר הודיעו על חידוש פעילותן בישראל. ריינאייר, המפעילה טיסות ל-23 יעדים מאירופה לישראל, תשוב לפעילות כבר באפריל 2025, עם פתיחתו המחודשת של טרמינל 1. וויזאייר, מצדה, תרחיב את הטיסות ל-14 יעדים נוספים ותהיה בין הראשונות להחזיר את היקף הפעילות שלה בישראל לרמות שלפני המלחמה.



שאלות ותשובות על חזרת לופטהנזה לישראל


מהם היעדים המרכזיים שאליהם תטוס לופטהנזה מישראל? 


לופטהנזה מתכננת להפעיל טיסות יומיות לפרנקפורט ולמינכן, לצד טיסות של החברות הבנות שלה לציריך, וינה, בריסל ודיסלדורף.


כיצד השפיעה השעיית הטיסות על מחירי כרטיסי הטיסה? 

בתקופת השעיית הטיסות, ההיצע המוגבל גרם לעלייה משמעותית במחירי הטיסות. לדוגמה, טיסות לאירופה דרך חברות ישראליות עלו בממוצע בכ-30%-50% יותר מהמחירים הרגילים.


האם חברות נוספות צפויות לחזור לפעול בישראל? 

על פי הערכות בענף, לופטהנזה משמשת דוגמה עבור חברות תעופה נוספות, שעוקבות אחרי החלטותיה. חברות כמו בריטיש איירווייז ו-KLM צפויות לשקול חידוש פעילות בישראל בעקבות חזרתה של לופטהנזה.


מהן ההשפעות הכלכליות של חזרת הטיסות הבינלאומיות?

חזרתן של חברות תעופה גדולות צפויה להוריד את מחירי הטיסות ולשפר את חוויית הנוסעים, לצד תרומה משמעותית לענף התיירות המקומי. לדוגמה, ב-2022 טיסות בינלאומיות תרמו כ-20% מסך ההכנסות בענף התיירות בישראל.

קיראו עוד ב"בארץ"


כיצד נערך נתב"ג לקבלת הטיסות?


עם חידוש הפעילות, טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש במרץ 2025, מה שיאפשר לחברות הלואו-קוסט כמו ריינאייר ווויזאייר לחזור לפעילות מלאה.

מה המצב הביטחוני שמשפיע על ההחלטות של חברות התעופה?


חברות כמו לופטהנזה מתבססות על מערכות ניהול סיכונים מתקדמות להערכת מצבים ביטחוניים. לדוגמה, החברה חידשה את טיסותיה לאחר הערכות מצב קפדניות, שבוצעו לאחר הפסקת האש האחרונה.


מהם היעדים שמציעות חברות הלואו-קוסט שחוזרות לישראל?

ריינאייר מציעה טיסות ל-23 יעדים מרכזיים באירופה, כולל לונדון, רומא וברלין. וויזאייר, מנגד, תרחיב את פעילותה ל-14 יעדים נוספים, בהם פריז, מדריד ובודפשט.


כיצד משפיעה חזרת הטיסות על הנוסע הישראלי?


חזרתן של לופטהנזה וחברות נוספות צפויה להוזיל את מחירי הטיסות, לשפר את זמינות הטיסות ליעדים מרכזיים, ולספק מענה לביקוש הגובר לטיסות לחו"ל.

חזרתה של לופטהנזה, לצד חברות כמו ריינאייר ווויזאייר, מסמנת תחילת חזרת התעופה הזרה לשגרה, עם פוטנציאל לשיקום מלא של הענף בשנה הקרובה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

מחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיותמחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיות

איראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה

הציבור האיראני יוצא לרחובות בשל יוקר המחייה ושחיקת המטבע המקומי; הנשיא, מאסעוד פזשקיאן, מנסה להפחית את המתח הציבורי והבטיח לשנות את התקציב כדי להקל על האזרחים, במיוחד על בעלי ההכנסות הנמוכות; המחאות משקפות את התסכול הכלכלי העמוק של האוכלוסייה ונחשבות לרחבות ביותר מאז 2019; האם המשטר לקראת נפילה?

רן קידר |
נושאים בכתבה איראן

המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, אך בימים האחרונים הוא כבר חצה גבול ברור והפך ממשבר פיננסי וחברתי לאתגר שלטוני של ממש. קריסת המטבע, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה הציתו גל מחאות רחב, שמתפשט מטהראן לערים נוספות ולפריפריה, ומפעיל לחץ כבד על משטר שנמצא ממילא בנקודת חולשה חריגה. הציבור מבין אחרי המלחמה עם ישראל שהשקעות הענק בציוד צבאי, טילים ותוכנית גרעין לצד מימון ענק לחיזבאללה היה בזבוז של כספים על חשבונם. הציבור רוצה לאכול, רוצה חשמל, רוצה מים - בחלקים גדולים באיראן אין את הצרכים הבסיסיים האלו כי איראן רצתה להיות מדינה חזקה צבאית. זה על חשבון הציבור והוא התעורר.  

הריאל האיראני איבד מאז הקיץ כ־60% מערכו, ובמהלך הימים האחרונים נסחר בשפל חסר תקדים מול הדולר. היחלשות המטבע פגעה ישירות בחסכונות הציבור האיראני, ריסקה משכורות והובילה לזינוק חד במחירי מזון, אנרגיה ושירותים בסיסיים. עבור אזרחים רבים, גם מהמעמד הבינוני העירוני, השחיקה היא לא מציאות יומיומית של חישוב מתמיד האם הם יכולים להרשות לעצמם קפה, נסיעה או טיפול רפואי.המעמד הבינוני באיראן הפך בשנה האחרונה לעני. 

על הרקע הזה פרצו מחאות במספר מוקדים במקביל. בטהראן נראו מפגינים חוצים גשרים מרכזיים, מתעמתים עם כוחות ביטחון וקוראים סיסמאות נגד יוקר המחיה והשלטון. אזור הבזאר הגדול, שמשמש כליבה של הכלכלה העירונית בטהרן, הפך לזירה מרכזית, כאשר סוחרים סגרו חנויות במחאה על תנודתיות המטבע והפסדים כבדים. מוקדי מחאה נוספים נרשמו בשכונות מערביות של הבירה, באוניברסיטאות, ואף באי קשם שבמפרץ הפרסי, שם נשמעו קריאות חריפות נגד ההנהגה בשעות הלילה וגם בבוקר. מדובר על הפגנות ומחאות של מספר ימים כשמדי יום המחאות מתגברות. המחאות האלו עם לחץ צבאי-פוליטי עשויות להוביל להפלת השלטון הקיים. אך דווקא עליית המדרגה שלהן, עשויה להוביל את ישראל לחשוב פעמיים לפני שהיא יוצאת לקרב. 

פתיחת חזית מול איראן תוביל לאיחוד העם האיראני נגד - "הישות הציונית". לרוב, העם עומד מאחורי השליט גם אם הוא לא מעוניין בו כשיש אויב מבחוץ. עם זאת, ברור שיש לנצל את המצב הרגיש בתוך המדינה כדי לנסות להפיל את המשטר מפנים. עם זאת, ולמרות תמונות על הפגנות ומחאות גדולות, זה עוד לא מחאות עם דם או מעצרים, האלימות בהם היא ברמה יחסית נמוכה.   

היקף המחאות המדויק אינו ברור לחלוטין, אבל ידוע על לפחות מעל 10 מוקדים גדולים, רובם בערים מרכזיות. עצם התפשטותן למוקדים מגוונים ובעלי אופי חברתי שונה, סוחרים, סטודנטים, עובדים שכירים, מדאיגה את השלטון. זאת במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה נקט המשטר יד קשה במיוחד נגד מתנגדים, עם גל מעצרים נרחב ושיעור הוצאות להורג מהגבוהים זה עשרות שנים, במטרה למנוע מראש התלקחות עממית רחבת היקף.