צילום: pixabay

לופטהנזה חוזרת לישראל: הטיסות יתחדשו בפברואר

קבוצת התעופה הגדולה בעולם הודיעה על חידוש הדרגתי של הטיסות לישראל וממנה החל מה-1 בפברואר 2025. גם חברות תעופה כמו ריינאייר ווויזאייר מצטרפות למהלך, ומחזירות
את הפעילות האווירית לנתב"ג

עמית בר | 16/01/2025 13:47

נושאים בכתבה תעופה

אחרי תקופה ארוכה של השעיית טיסות בעקבות המלחמה והמצב הביטחוני בישראל, קבוצת לופטהנזה – הכוללת חברות כמו לופטהנזה, סוויס, אוסטריאן איירליינס, בראסלס איירליינס ויורווינגס – הודיעה כי תשוב לפעול בישראל החל מ-1 בפברואר. מדובר בבשורה משמעותית לענף התעופה ולנוסעים הישראלים, שהתרגלו להיצע טיסות מוגבל ולמחירים גבוהים בתקופת המשבר.

הפעילות המתוכננת של לופטהנזה בישראל

קבוצת לופטהנזה, המשתייכת לברית התעופה הגדולה בעולם – "סטאר אלייאנס", תפעיל טיסות למספר יעדים מרכזיים במערב אירופה. להלן פירוט חלק מהפעילות:

לופטהנזה: טיסות יומיות לפרנקפורט ולמינכן.
סוויס: טיסות יומיות לציריך.
אוסטריאן איירליינס: טיסות יומיות לוינה.
בראסלס איירליינס: שלוש טיסות שבועיות לבריסל.
יורווינגס: שתי טיסות שבועיות לדיסלדורף.

לדברי בכירים בקבוצה, ההחלטה לשוב לפעילות בישראל התקבלה לאחר הערכת מצב מחודשת. המהלך צפוי להחזיר את אמון החברות הבינלאומיות באזור, ולהניע חברות נוספות לחדש את פעילותן.

חזרתן של ריינאייר ווויזאייר
לצד לופטהנזה, גם חברות הלואו-קוסט ריינאייר ווויזאייר הודיעו על חידוש פעילותן בישראל. ריינאייר, המפעילה טיסות ל-23 יעדים מאירופה לישראל, תשוב לפעילות כבר באפריל 2025, עם פתיחתו המחודשת של טרמינל 1. וויזאייר, מצדה, תרחיב את הטיסות ל-14 יעדים נוספים ותהיה בין הראשונות להחזיר את היקף הפעילות שלה בישראל לרמות שלפני המלחמה.

שאלות ותשובות על חזרת לופטהנזה לישראל

מהם היעדים המרכזיים שאליהם תטוס לופטהנזה מישראל?

לופטהנזה מתכננת להפעיל טיסות יומיות לפרנקפורט ולמינכן, לצד טיסות של החברות הבנות שלה לציריך, וינה, בריסל ודיסלדורף.

כיצד השפיעה השעיית הטיסות על מחירי כרטיסי הטיסה?

בתקופת השעיית הטיסות, ההיצע המוגבל גרם לעלייה משמעותית במחירי הטיסות. לדוגמה, טיסות לאירופה דרך חברות ישראליות עלו בממוצע בכ-30%-50% יותר מהמחירים הרגילים.

האם חברות נוספות צפויות לחזור לפעול בישראל?

על פי הערכות בענף, לופטהנזה משמשת דוגמה עבור חברות תעופה נוספות, שעוקבות אחרי החלטותיה. חברות כמו בריטיש איירווייז ו-KLM צפויות לשקול חידוש פעילות בישראל בעקבות חזרתה של לופטהנזה.

מהן ההשפעות הכלכליות של חזרת הטיסות הבינלאומיות?

חזרתן של חברות תעופה גדולות צפויה להוריד את מחירי הטיסות ולשפר את חוויית הנוסעים, לצד תרומה משמעותית לענף התיירות המקומי. לדוגמה, ב-2022 טיסות בינלאומיות תרמו כ-20% מסך ההכנסות בענף התיירות בישראל.

קיראו עוד ב"בארץ"

כיצד נערך נתב"ג לקבלת הטיסות?

עם חידוש הפעילות, טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש במרץ 2025, מה שיאפשר לחברות הלואו-קוסט כמו ריינאייר ווויזאייר לחזור לפעילות מלאה.

מה המצב הביטחוני שמשפיע על ההחלטות של חברות התעופה?

חברות כמו לופטהנזה מתבססות על מערכות ניהול סיכונים מתקדמות להערכת מצבים ביטחוניים. לדוגמה, החברה חידשה את טיסותיה לאחר הערכות מצב קפדניות, שבוצעו לאחר הפסקת האש האחרונה.

מהם היעדים שמציעות חברות הלואו-קוסט שחוזרות לישראל?

ריינאייר מציעה טיסות ל-23 יעדים מרכזיים באירופה, כולל לונדון, רומא וברלין. וויזאייר, מנגד, תרחיב את פעילותה ל-14 יעדים נוספים, בהם פריז, מדריד ובודפשט.

כיצד משפיעה חזרת הטיסות על הנוסע הישראלי?

חזרתן של לופטהנזה וחברות נוספות צפויה להוזיל את מחירי הטיסות, לשפר את זמינות הטיסות ליעדים מרכזיים, ולספק מענה לביקוש הגובר לטיסות לחו"ל.

חזרתה של לופטהנזה, לצד חברות כמו ריינאייר ווויזאייר, מסמנת תחילת חזרת התעופה הזרה לשגרה, עם פוטנציאל לשיקום מלא של הענף בשנה הקרובה.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר | 28/12/2025 08:01

נושאים בכתבה בנק ישראל ניהול סיכונים

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל

מנדי הניג | 29/12/2025 13:04

נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.

אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר

בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

להמשך הכתבה לחץ כאן