צילום: pixabay

לופטהנזה חוזרת לישראל: הטיסות יתחדשו בפברואר

קבוצת התעופה הגדולה בעולם הודיעה על חידוש הדרגתי של הטיסות לישראל וממנה החל מה-1 בפברואר 2025. גם חברות תעופה כמו ריינאייר ווויזאייר מצטרפות למהלך, ומחזירות
את הפעילות האווירית לנתב"ג

עמית בר | 16/01/2025 13:47

נושאים בכתבה תעופה

אחרי תקופה ארוכה של השעיית טיסות בעקבות המלחמה והמצב הביטחוני בישראל, קבוצת לופטהנזה – הכוללת חברות כמו לופטהנזה, סוויס, אוסטריאן איירליינס, בראסלס איירליינס ויורווינגס – הודיעה כי תשוב לפעול בישראל החל מ-1 בפברואר. מדובר בבשורה משמעותית לענף התעופה ולנוסעים הישראלים, שהתרגלו להיצע טיסות מוגבל ולמחירים גבוהים בתקופת המשבר.

הפעילות המתוכננת של לופטהנזה בישראל

קבוצת לופטהנזה, המשתייכת לברית התעופה הגדולה בעולם – "סטאר אלייאנס", תפעיל טיסות למספר יעדים מרכזיים במערב אירופה. להלן פירוט חלק מהפעילות:

לופטהנזה: טיסות יומיות לפרנקפורט ולמינכן.
סוויס: טיסות יומיות לציריך.
אוסטריאן איירליינס: טיסות יומיות לוינה.
בראסלס איירליינס: שלוש טיסות שבועיות לבריסל.
יורווינגס: שתי טיסות שבועיות לדיסלדורף.

לדברי בכירים בקבוצה, ההחלטה לשוב לפעילות בישראל התקבלה לאחר הערכת מצב מחודשת. המהלך צפוי להחזיר את אמון החברות הבינלאומיות באזור, ולהניע חברות נוספות לחדש את פעילותן.

חזרתן של ריינאייר ווויזאייר
לצד לופטהנזה, גם חברות הלואו-קוסט ריינאייר ווויזאייר הודיעו על חידוש פעילותן בישראל. ריינאייר, המפעילה טיסות ל-23 יעדים מאירופה לישראל, תשוב לפעילות כבר באפריל 2025, עם פתיחתו המחודשת של טרמינל 1. וויזאייר, מצדה, תרחיב את הטיסות ל-14 יעדים נוספים ותהיה בין הראשונות להחזיר את היקף הפעילות שלה בישראל לרמות שלפני המלחמה.

שאלות ותשובות על חזרת לופטהנזה לישראל

מהם היעדים המרכזיים שאליהם תטוס לופטהנזה מישראל?

לופטהנזה מתכננת להפעיל טיסות יומיות לפרנקפורט ולמינכן, לצד טיסות של החברות הבנות שלה לציריך, וינה, בריסל ודיסלדורף.

כיצד השפיעה השעיית הטיסות על מחירי כרטיסי הטיסה?

בתקופת השעיית הטיסות, ההיצע המוגבל גרם לעלייה משמעותית במחירי הטיסות. לדוגמה, טיסות לאירופה דרך חברות ישראליות עלו בממוצע בכ-30%-50% יותר מהמחירים הרגילים.

האם חברות נוספות צפויות לחזור לפעול בישראל?

על פי הערכות בענף, לופטהנזה משמשת דוגמה עבור חברות תעופה נוספות, שעוקבות אחרי החלטותיה. חברות כמו בריטיש איירווייז ו-KLM צפויות לשקול חידוש פעילות בישראל בעקבות חזרתה של לופטהנזה.

מהן ההשפעות הכלכליות של חזרת הטיסות הבינלאומיות?

חזרתן של חברות תעופה גדולות צפויה להוריד את מחירי הטיסות ולשפר את חוויית הנוסעים, לצד תרומה משמעותית לענף התיירות המקומי. לדוגמה, ב-2022 טיסות בינלאומיות תרמו כ-20% מסך ההכנסות בענף התיירות בישראל.

קיראו עוד ב"בארץ"

כיצד נערך נתב"ג לקבלת הטיסות?

עם חידוש הפעילות, טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש במרץ 2025, מה שיאפשר לחברות הלואו-קוסט כמו ריינאייר ווויזאייר לחזור לפעילות מלאה.

מה המצב הביטחוני שמשפיע על ההחלטות של חברות התעופה?

חברות כמו לופטהנזה מתבססות על מערכות ניהול סיכונים מתקדמות להערכת מצבים ביטחוניים. לדוגמה, החברה חידשה את טיסותיה לאחר הערכות מצב קפדניות, שבוצעו לאחר הפסקת האש האחרונה.

מהם היעדים שמציעות חברות הלואו-קוסט שחוזרות לישראל?

ריינאייר מציעה טיסות ל-23 יעדים מרכזיים באירופה, כולל לונדון, רומא וברלין. וויזאייר, מנגד, תרחיב את פעילותה ל-14 יעדים נוספים, בהם פריז, מדריד ובודפשט.

כיצד משפיעה חזרת הטיסות על הנוסע הישראלי?

חזרתן של לופטהנזה וחברות נוספות צפויה להוזיל את מחירי הטיסות, לשפר את זמינות הטיסות ליעדים מרכזיים, ולספק מענה לביקוש הגובר לטיסות לחו"ל.

חזרתה של לופטהנזה, לצד חברות כמו ריינאייר ווויזאייר, מסמנת תחילת חזרת התעופה הזרה לשגרה, עם פוטנציאל לשיקום מלא של הענף בשנה הקרובה.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי | 30/12/2025 21:31

נושאים בכתבה צהל פנסיה מילואים

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.

התנגדות חריפה להצעת החוק

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

להמשך הכתבה לחץ כאן