מטוס לופטנהזה
צילום: pixabay

לופטהנזה חוזרת לישראל: הטיסות יתחדשו בפברואר

קבוצת התעופה הגדולה בעולם הודיעה על חידוש הדרגתי של הטיסות לישראל וממנה החל מה-1 בפברואר 2025. גם חברות תעופה כמו ריינאייר ווויזאייר מצטרפות למהלך, ומחזירות
את הפעילות האווירית לנתב"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תעופה

אחרי תקופה ארוכה של השעיית טיסות בעקבות המלחמה והמצב הביטחוני בישראל, קבוצת לופטהנזה – הכוללת חברות כמו לופטהנזה, סוויס, אוסטריאן איירליינס, בראסלס איירליינס ויורווינגס – הודיעה כי תשוב לפעול בישראל החל מ-1 בפברואר. מדובר בבשורה משמעותית לענף התעופה ולנוסעים הישראלים, שהתרגלו להיצע טיסות מוגבל ולמחירים גבוהים בתקופת המשבר.

הפעילות המתוכננת של לופטהנזה בישראל

קבוצת לופטהנזה, המשתייכת לברית התעופה הגדולה בעולם – "סטאר אלייאנס", תפעיל טיסות למספר יעדים מרכזיים במערב אירופה. להלן פירוט חלק מהפעילות:

  • לופטהנזה: טיסות יומיות לפרנקפורט ולמינכן.
  • סוויס: טיסות יומיות לציריך.
  • אוסטריאן איירליינס: טיסות יומיות לוינה.
  • בראסלס איירליינס: שלוש טיסות שבועיות לבריסל.
  • יורווינגס: שתי טיסות שבועיות לדיסלדורף.

לדברי בכירים בקבוצה, ההחלטה לשוב לפעילות בישראל התקבלה לאחר הערכת מצב מחודשת. המהלך צפוי להחזיר את אמון החברות הבינלאומיות באזור, ולהניע חברות נוספות לחדש את פעילותן.


חזרתן של ריינאייר ווויזאייר
לצד לופטהנזה, גם חברות הלואו-קוסט ריינאייר ווויזאייר הודיעו על חידוש פעילותן בישראל. ריינאייר, המפעילה טיסות ל-23 יעדים מאירופה לישראל, תשוב לפעילות כבר באפריל 2025, עם פתיחתו המחודשת של טרמינל 1. וויזאייר, מצדה, תרחיב את הטיסות ל-14 יעדים נוספים ותהיה בין הראשונות להחזיר את היקף הפעילות שלה בישראל לרמות שלפני המלחמה.



שאלות ותשובות על חזרת לופטהנזה לישראל


מהם היעדים המרכזיים שאליהם תטוס לופטהנזה מישראל? 


לופטהנזה מתכננת להפעיל טיסות יומיות לפרנקפורט ולמינכן, לצד טיסות של החברות הבנות שלה לציריך, וינה, בריסל ודיסלדורף.


כיצד השפיעה השעיית הטיסות על מחירי כרטיסי הטיסה? 

בתקופת השעיית הטיסות, ההיצע המוגבל גרם לעלייה משמעותית במחירי הטיסות. לדוגמה, טיסות לאירופה דרך חברות ישראליות עלו בממוצע בכ-30%-50% יותר מהמחירים הרגילים.


האם חברות נוספות צפויות לחזור לפעול בישראל? 

על פי הערכות בענף, לופטהנזה משמשת דוגמה עבור חברות תעופה נוספות, שעוקבות אחרי החלטותיה. חברות כמו בריטיש איירווייז ו-KLM צפויות לשקול חידוש פעילות בישראל בעקבות חזרתה של לופטהנזה.


מהן ההשפעות הכלכליות של חזרת הטיסות הבינלאומיות?

חזרתן של חברות תעופה גדולות צפויה להוריד את מחירי הטיסות ולשפר את חוויית הנוסעים, לצד תרומה משמעותית לענף התיירות המקומי. לדוגמה, ב-2022 טיסות בינלאומיות תרמו כ-20% מסך ההכנסות בענף התיירות בישראל.

קיראו עוד ב"בארץ"


כיצד נערך נתב"ג לקבלת הטיסות?


עם חידוש הפעילות, טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש במרץ 2025, מה שיאפשר לחברות הלואו-קוסט כמו ריינאייר ווויזאייר לחזור לפעילות מלאה.

מה המצב הביטחוני שמשפיע על ההחלטות של חברות התעופה?


חברות כמו לופטהנזה מתבססות על מערכות ניהול סיכונים מתקדמות להערכת מצבים ביטחוניים. לדוגמה, החברה חידשה את טיסותיה לאחר הערכות מצב קפדניות, שבוצעו לאחר הפסקת האש האחרונה.


מהם היעדים שמציעות חברות הלואו-קוסט שחוזרות לישראל?

ריינאייר מציעה טיסות ל-23 יעדים מרכזיים באירופה, כולל לונדון, רומא וברלין. וויזאייר, מנגד, תרחיב את פעילותה ל-14 יעדים נוספים, בהם פריז, מדריד ובודפשט.


כיצד משפיעה חזרת הטיסות על הנוסע הישראלי?


חזרתן של לופטהנזה וחברות נוספות צפויה להוזיל את מחירי הטיסות, לשפר את זמינות הטיסות ליעדים מרכזיים, ולספק מענה לביקוש הגובר לטיסות לחו"ל.

חזרתה של לופטהנזה, לצד חברות כמו ריינאייר ווויזאייר, מסמנת תחילת חזרת התעופה הזרה לשגרה, עם פוטנציאל לשיקום מלא של הענף בשנה הקרובה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.