מטוס לופטנהזה
צילום: pixabay

לופטהנזה חוזרת לישראל: הטיסות יתחדשו בפברואר

קבוצת התעופה הגדולה בעולם הודיעה על חידוש הדרגתי של הטיסות לישראל וממנה החל מה-1 בפברואר 2025. גם חברות תעופה כמו ריינאייר ווויזאייר מצטרפות למהלך, ומחזירות
את הפעילות האווירית לנתב"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תעופה

אחרי תקופה ארוכה של השעיית טיסות בעקבות המלחמה והמצב הביטחוני בישראל, קבוצת לופטהנזה – הכוללת חברות כמו לופטהנזה, סוויס, אוסטריאן איירליינס, בראסלס איירליינס ויורווינגס – הודיעה כי תשוב לפעול בישראל החל מ-1 בפברואר. מדובר בבשורה משמעותית לענף התעופה ולנוסעים הישראלים, שהתרגלו להיצע טיסות מוגבל ולמחירים גבוהים בתקופת המשבר.

הפעילות המתוכננת של לופטהנזה בישראל

קבוצת לופטהנזה, המשתייכת לברית התעופה הגדולה בעולם – "סטאר אלייאנס", תפעיל טיסות למספר יעדים מרכזיים במערב אירופה. להלן פירוט חלק מהפעילות:

  • לופטהנזה: טיסות יומיות לפרנקפורט ולמינכן.
  • סוויס: טיסות יומיות לציריך.
  • אוסטריאן איירליינס: טיסות יומיות לוינה.
  • בראסלס איירליינס: שלוש טיסות שבועיות לבריסל.
  • יורווינגס: שתי טיסות שבועיות לדיסלדורף.

לדברי בכירים בקבוצה, ההחלטה לשוב לפעילות בישראל התקבלה לאחר הערכת מצב מחודשת. המהלך צפוי להחזיר את אמון החברות הבינלאומיות באזור, ולהניע חברות נוספות לחדש את פעילותן.


חזרתן של ריינאייר ווויזאייר
לצד לופטהנזה, גם חברות הלואו-קוסט ריינאייר ווויזאייר הודיעו על חידוש פעילותן בישראל. ריינאייר, המפעילה טיסות ל-23 יעדים מאירופה לישראל, תשוב לפעילות כבר באפריל 2025, עם פתיחתו המחודשת של טרמינל 1. וויזאייר, מצדה, תרחיב את הטיסות ל-14 יעדים נוספים ותהיה בין הראשונות להחזיר את היקף הפעילות שלה בישראל לרמות שלפני המלחמה.



שאלות ותשובות על חזרת לופטהנזה לישראל


מהם היעדים המרכזיים שאליהם תטוס לופטהנזה מישראל? 


לופטהנזה מתכננת להפעיל טיסות יומיות לפרנקפורט ולמינכן, לצד טיסות של החברות הבנות שלה לציריך, וינה, בריסל ודיסלדורף.


כיצד השפיעה השעיית הטיסות על מחירי כרטיסי הטיסה? 

בתקופת השעיית הטיסות, ההיצע המוגבל גרם לעלייה משמעותית במחירי הטיסות. לדוגמה, טיסות לאירופה דרך חברות ישראליות עלו בממוצע בכ-30%-50% יותר מהמחירים הרגילים.


האם חברות נוספות צפויות לחזור לפעול בישראל? 

על פי הערכות בענף, לופטהנזה משמשת דוגמה עבור חברות תעופה נוספות, שעוקבות אחרי החלטותיה. חברות כמו בריטיש איירווייז ו-KLM צפויות לשקול חידוש פעילות בישראל בעקבות חזרתה של לופטהנזה.


מהן ההשפעות הכלכליות של חזרת הטיסות הבינלאומיות?

חזרתן של חברות תעופה גדולות צפויה להוריד את מחירי הטיסות ולשפר את חוויית הנוסעים, לצד תרומה משמעותית לענף התיירות המקומי. לדוגמה, ב-2022 טיסות בינלאומיות תרמו כ-20% מסך ההכנסות בענף התיירות בישראל.

קיראו עוד ב"בארץ"


כיצד נערך נתב"ג לקבלת הטיסות?


עם חידוש הפעילות, טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש במרץ 2025, מה שיאפשר לחברות הלואו-קוסט כמו ריינאייר ווויזאייר לחזור לפעילות מלאה.

מה המצב הביטחוני שמשפיע על ההחלטות של חברות התעופה?


חברות כמו לופטהנזה מתבססות על מערכות ניהול סיכונים מתקדמות להערכת מצבים ביטחוניים. לדוגמה, החברה חידשה את טיסותיה לאחר הערכות מצב קפדניות, שבוצעו לאחר הפסקת האש האחרונה.


מהם היעדים שמציעות חברות הלואו-קוסט שחוזרות לישראל?

ריינאייר מציעה טיסות ל-23 יעדים מרכזיים באירופה, כולל לונדון, רומא וברלין. וויזאייר, מנגד, תרחיב את פעילותה ל-14 יעדים נוספים, בהם פריז, מדריד ובודפשט.


כיצד משפיעה חזרת הטיסות על הנוסע הישראלי?


חזרתן של לופטהנזה וחברות נוספות צפויה להוזיל את מחירי הטיסות, לשפר את זמינות הטיסות ליעדים מרכזיים, ולספק מענה לביקוש הגובר לטיסות לחו"ל.

חזרתה של לופטהנזה, לצד חברות כמו ריינאייר ווויזאייר, מסמנת תחילת חזרת התעופה הזרה לשגרה, עם פוטנציאל לשיקום מלא של הענף בשנה הקרובה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.