תחולת מחירי העברה על הלוואות שניתנו לחו"ל

עו"ד ורו"ח גדי אלימי ועו"ד עופר רחמני

רשות המסים פרסמה הודעה באשר לתחולת סעיף 85א לפקודה, על הלוואות שניתנו לחו"ל במסגרת פעילות בין לאומית בין צדדים קשורים, ואשר בגינן הונפקו שטרי הון.
עו"ד לילך דניאל |

ביום 18.2.2009 יצאה רשות המסים בהודעה לציבור באשר לתחולת סעיף 85א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), על הלוואות שניתנו לחו"ל במסגרת פעילות בין לאומית בין צדדים קשורים, ואשר בגינן הונפקו שטרי הון. הודעה זו מהווה "הארכת תחולה" והרחבה בנוגע להודעה לציבור מיום 10.3.2008, כמפורט להלן:

כידוע, סעיף 85א לפקודה והתקנות מכוחו מסדירים דין מיוחד ל"עסקאות בין לאומיות", והם חלים בנסיבות של "...יחסים מיוחדים שבשלהם נקבע מחיר לנכס, לזכות, לשירות או לאשראי...", בשונה מזה שבין צדדים בלתי קשורים. הוראות מחירי ההעברה בישראל קובעות כי מחירים לעסקאות כאמור צריך שייקבעו בהתאם ל"תנאי השוק" (at arms' length).

בהודעתה הקודמת של רשות המסים מובהר כי העברת מימון לחברה זרה כנגד שטר הון תהא כפופה למשטר מחירי ההעברה (סעיף 85א לפקודה והתקנות מכוחו), ולא למשטר לפי סעיף 3(י) לפקודה. זאת, מאחר שסעיף 85א לפקודה הוא דין ספציפי לעסקאות בין לאומיות ואף נחקק מאוחר יותר, ולפיכך הוראותיו גוברות.

זאת ועוד, על פי הודעת רשות המסים מיום 18.2.2009, בכוונתה להמליץ לשר האוצר על תיקון חקיקה לסעיף 85א לפקודה, כך שבשנות המס 2008 ו-2009 לא יראו שטרי הון ואגרות חוב שהנפיק חבר בני אדם אחר, עד תום שנת המס 2008, כאשראי לעניין סעיף 85א לפקודה. דהיינו: שטרי ההון ייחשבו למכשיר הוני - ובלבד שהתקיים בהם אחד מאלה:

(1) הם אינם נושאים ריבית או הפרשי הצמדה;

(2) לגבי שטרי הון הצמודים למט"ח - כל עוד הריבית השנתית עליהם אינה עולה על השינוי בשער החליפין.

לגבי שטרי הון שהנפיקו חברות בחו"ל ואשר הוצמדו לשער החליפין של המטבע שבו ננקבו, התעוררה השאלה האם יש לסווגם כמכשיר הוני או כעסקת אשראי. במקרה השני, כאמור, לכאורה העסקה כפופה לכללי סעיף 85א לפקודה ולתקנות מכוחו. האפשרות לנקוב את השטרות במט"ח ולהצמידם למט"ח עד כדי גובה העלייה בשער החליפין היא הרחבה לעמדתה הקודמת של רשות המסים, ומבשרת על הקלות בחקיקה העתידה לבוא.

על פי ההודעה, תפעל רשות המסים ותיישם את האמור לעיל לגבי שטרות העומדים בתנאים המפורטים לעיל, גם בטרם תושלם מלאכת החקיקה. קביעה זו תחול עד לתום שנת המס 2009 או עד להשלמת החקיקה בעניין, לפי המוקדם.

על פי הודעה קודמת של רשות המסים מיום 10.3.2008, שטרי הון שהונפקו לאחר תום שנת 2007 ייחשבו ל"הלוואות נחותות", אם יעמדו בקריטריונים שיפורטו בתיקון החקיקה שיוצע בעתיד, ואילו שטרי הון שהונפקו עד לתום שנת 2007 ייחשבו ממילא ל"הלוואות נחותות" (הלוואות בעלות מאפיינים הוניים, הנסוגות מפני התחייבויותיה האחרות של החברה) לשנים 2007 ו-2008.

בשולי הדברים נציין כי על פי עמדת רשות המסים, שיעור הריבית שנקבע ביחס להלוואות בסעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודה אינו מהווה בהכרח את שיעור הריבית על פי תנאי השוק בהלוואות שהן עסקאות בין לאומיות, וכל מקרה ייבחן בהתאם לנסיבותיו.

הכותבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ

הערת מערכת:

הודעת רשות המסים מיום 18.2.2009 בנושא: "תחולת סעיף 85א לפקודה" פורסמה בגיליון "פקס-טקס" מס' 377 מיום 19.2.2009.

מיסוי בין לאומי - תחולת מחירי

העברה על הלוואות שניתנו לחו"ל

והונפקו בגינן שטרי הון

מאת: עו"ד ורו"ח גדי אלימי, ועו"ד עופר רחמני

ביום 18.2.2009 יצאה רשות המסים בהודעה לציבור באשר לתחולת סעיף 85א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), על הלוואות שניתנו לחו"ל במסגרת פעילות בין לאומית בין צדדים קשורים, ואשר בגינן הונפקו שטרי הון. הודעה זו מהווה "הארכת תחולה" והרחבה בנוגע להודעה לציבור מיום 10.3.2008, כמפורט להלן:

כידוע, סעיף 85א לפקודה והתקנות מכוחו מסדירים דין מיוחד ל"עסקאות בין לאומיות", והם חלים בנסיבות של "...יחסים מיוחדים שבשלהם נקבע מחיר לנכס, לזכות, לשירות או לאשראי...", בשונה מזה שבין צדדים בלתי קשורים. הוראות מחירי ההעברה בישראל קובעות כי מחירים לעסקאות כאמור צריך שייקבעו בהתאם ל"תנאי השוק" (at arms' length).

בהודעתה הקודמת של רשות המסים מובהר כי העברת מימון לחברה זרה כנגד שטר הון תהא כפופה למשטר מחירי ההעברה (סעיף 85א לפקודה והתקנות מכוחו), ולא למשטר לפי סעיף 3(י) לפקודה. זאת, מאחר שסעיף 85א לפקודה הוא דין ספציפי לעסקאות בין לאומיות ואף נחקק מאוחר יותר, ולפיכך הוראותיו גוברות.

זאת ועוד, על פי הודעת רשות המסים מיום 18.2.2009, בכוונתה להמליץ לשר האוצר על תיקון חקיקה לסעיף 85א לפקודה, כך שבשנות המס 2008 ו-2009 לא יראו שטרי הון ואגרות חוב שהנפיק חבר בני אדם אחר, עד תום שנת המס 2008, כאשראי לעניין סעיף 85א לפקודה. דהיינו: שטרי ההון ייחשבו למכשיר הוני - ובלבד שהתקיים בהם אחד מאלה:

(1) הם אינם נושאים ריבית או הפרשי הצמדה;

(2) לגבי שטרי הון הצמודים למט"ח - כל עוד הריבית השנתית עליהם אינה עולה על השינוי בשער החליפין.

לגבי שטרי הון שהנפיקו חברות בחו"ל ואשר הוצמדו לשער החליפין של המטבע שבו ננקבו, התעוררה השאלה האם יש לסווגם כמכשיר הוני או כעסקת אשראי. במקרה השני, כאמור, לכאורה העסקה כפופה לכללי סעיף 85א לפקודה ולתקנות מכוחו. האפשרות לנקוב את השטרות במט"ח ולהצמידם למט"ח עד כדי גובה העלייה בשער החליפין היא הרחבה לעמדתה הקודמת של רשות המסים, ומבשרת על הקלות בחקיקה העתידה לבוא.

על פי ההודעה, תפעל רשות המסים ותיישם את האמור לעיל לגבי שטרות העומדים בתנאים המפורטים לעיל, גם בטרם תושלם מלאכת החקיקה. קביעה זו תחול עד לתום שנת המס 2009 או עד להשלמת החקיקה בעניין, לפי המוקדם.

על פי הודעה קודמת של רשות המסים מיום 10.3.2008, שטרי הון שהונפקו לאחר תום שנת 2007 ייחשבו ל"הלוואות נחותות", אם יעמדו בקריטריונים שיפורטו בתיקון החקיקה שיוצע בעתיד, ואילו שטרי הון שהונפקו עד לתום שנת 2007 ייחשבו ממילא ל"הלוואות נחותות" (הלוואות בעלות מאפיינים הוניים, הנסוגות מפני התחייבויותיה האחרות של החברה) לשנים 2007 ו-2008.

בשולי הדברים נציין כי על פי עמדת רשות המסים, שיעור הריבית שנקבע ביחס להלוואות בסעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודה אינו מהווה בהכרח את שיעור הריבית על פי תנאי השוק בהלוואות שהן עסקאות בין לאומיות, וכל מקרה ייבחן בהתאם לנסיבותיו.

הכותבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ

הערת מערכת:

הודעת רשות המסים מיום 18.2.2009 בנושא: "תחולת סעיף 85א לפקודה" פורסמה בגיליון "פקס-טקס" מס' 377 מיום 19.2.2009.

מיסוי בין לאומי - תחולת מחירי

העברה על הלוואות שניתנו לחו"ל

והונפקו בגינן שטרי הון

מאת: עו"ד ורו"ח גדי אלימי, ועו"ד עופר רחמני

ביום 18.2.2009 יצאה רשות המסים בהודעה לציבור באשר לתחולת סעיף 85א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), על הלוואות שניתנו לחו"ל במסגרת פעילות בין לאומית בין צדדים קשורים, ואשר בגינן הונפקו שטרי הון. הודעה זו מהווה "הארכת תחולה" והרחבה בנוגע להודעה לציבור מיום 10.3.2008, כמפורט להלן:

כידוע, סעיף 85א לפקודה והתקנות מכוחו מסדירים דין מיוחד ל"עסקאות בין לאומיות", והם חלים בנסיבות של "...יחסים מיוחדים שבשלהם נקבע מחיר לנכס, לזכות, לשירות או לאשראי...", בשונה מזה שבין צדדים בלתי קשורים. הוראות מחירי ההעברה בישראל קובעות כי מחירים לעסקאות כאמור צריך שייקבעו בהתאם ל"תנאי השוק" (at arms' length).

בהודעתה הקודמת של רשות המסים מובהר כי העברת מימון לחברה זרה כנגד שטר הון תהא כפופה למשטר מחירי ההעברה (סעיף 85א לפקודה והתקנות מכוחו), ולא למשטר לפי סעיף 3(י) לפקודה. זאת, מאחר שסעיף 85א לפקודה הוא דין ספציפי לעסקאות בין לאומיות ואף נחקק מאוחר יותר, ולפיכך הוראותיו גוברות.

זאת ועוד, על פי הודעת רשות המסים מיום 18.2.2009, בכוונתה להמליץ לשר האוצר על תיקון חקיקה לסעיף 85א לפקודה, כך שבשנות המס 2008 ו-2009 לא יראו שטרי הון ואגרות חוב שהנפיק חבר בני אדם אחר, עד תום שנת המס 2008, כאשראי לעניין סעיף 85א לפקודה. דהיינו: שטרי ההון ייחשבו למכשיר הוני - ובלבד שהתקיים בהם אחד מאלה:

(1) הם אינם נושאים ריבית או הפרשי הצמדה;

(2) לגבי שטרי הון הצמודים למט"ח - כל עוד הריבית השנתית עליהם אינה עולה על השינוי בשער החליפין.

לגבי שטרי הון שהנפיקו חברות בחו"ל ואשר הוצמדו לשער החליפין של המטבע שבו ננקבו, התעוררה השאלה האם יש לסווגם כמכשיר הוני או כעסקת אשראי. במקרה השני, כאמור, לכאורה העסקה כפופה לכללי סעיף 85א לפקודה ולתקנות מכוחו. האפשרות לנקוב את השטרות במט"ח ולהצמידם למט"ח עד כדי גובה העלייה בשער החליפין היא הרחבה לעמדתה הקודמת של רשות המסים, ומבשרת על הקלות בחקיקה העתידה לבוא.

על פי ההודעה, תפעל רשות המסים ותיישם את האמור לעיל לגבי שטרות העומדים בתנאים המפורטים לעיל, גם בטרם תושלם מלאכת החקיקה. קביעה זו תחול עד לתום שנת המס 2009 או עד להשלמת החקיקה בעניין, לפי המוקדם.

על פי הודעה קודמת של רשות המסים מיום 10.3.2008, שטרי הון שהונפקו לאחר תום שנת 2007 ייחשבו ל"הלוואות נחותות", אם יעמדו בקריטריונים שיפורטו בתיקון החקיקה שיוצע בעתיד, ואילו שטרי הון שהונפקו עד לתום שנת 2007 ייחשבו ממילא ל"הלוואות נחותות" (הלוואות בעלות מאפיינים הוניים, הנסוגות מפני התחייבויותיה האחרות של החברה) לשנים 2007 ו-2008.

בשולי הדברים נציין כי על פי עמדת רשות המסים, שיעור הריבית שנקבע ביחס להלוואות בסעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודה אינו מהווה בהכרח את שיעור הריבית על פי תנאי השוק בהלוואות שהן עסקאות בין לאומיות, וכל מקרה ייבחן בהתאם לנסיבותיו.

הכותבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ

הערת מערכת:

הודעת רשות המסים מיום 18.2.2009 בנושא: "תחולת סעיף 85א לפקודה" פורסמה בגיליון "פקס-טקס" מס' 377 מיום 19.2.2009.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.