תחולת מחירי העברה על הלוואות שניתנו לחו"ל
רשות המסים פרסמה הודעה באשר לתחולת סעיף 85א לפקודה, על הלוואות שניתנו לחו"ל במסגרת פעילות בין לאומית בין צדדים קשורים, ואשר בגינן הונפקו שטרי הון.
ביום 18.2.2009 יצאה רשות המסים בהודעה לציבור באשר לתחולת סעיף 85א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), על הלוואות שניתנו לחו"ל במסגרת פעילות בין לאומית בין צדדים קשורים, ואשר בגינן הונפקו שטרי הון. הודעה זו מהווה "הארכת תחולה" והרחבה בנוגע להודעה לציבור מיום 10.3.2008, כמפורט להלן:
כידוע, סעיף 85א לפקודה והתקנות מכוחו מסדירים דין מיוחד ל"עסקאות בין לאומיות", והם חלים בנסיבות של "...יחסים מיוחדים שבשלהם נקבע מחיר לנכס, לזכות, לשירות או לאשראי...", בשונה מזה שבין צדדים בלתי קשורים. הוראות מחירי ההעברה בישראל קובעות כי מחירים לעסקאות כאמור צריך שייקבעו בהתאם ל"תנאי השוק" (at arms' length).
בהודעתה הקודמת של רשות המסים מובהר כי העברת מימון לחברה זרה כנגד שטר הון תהא כפופה למשטר מחירי ההעברה (סעיף 85א לפקודה והתקנות מכוחו), ולא למשטר לפי סעיף 3(י) לפקודה. זאת, מאחר שסעיף 85א לפקודה הוא דין ספציפי לעסקאות בין לאומיות ואף נחקק מאוחר יותר, ולפיכך הוראותיו גוברות.
זאת ועוד, על פי הודעת רשות המסים מיום 18.2.2009, בכוונתה להמליץ לשר האוצר על תיקון חקיקה לסעיף 85א לפקודה, כך שבשנות המס 2008 ו-2009 לא יראו שטרי הון ואגרות חוב שהנפיק חבר בני אדם אחר, עד תום שנת המס 2008, כאשראי לעניין סעיף 85א לפקודה. דהיינו: שטרי ההון ייחשבו למכשיר הוני - ובלבד שהתקיים בהם אחד מאלה:
(1) הם אינם נושאים ריבית או הפרשי הצמדה;
(2) לגבי שטרי הון הצמודים למט"ח - כל עוד הריבית השנתית עליהם אינה עולה על השינוי בשער החליפין.
לגבי שטרי הון שהנפיקו חברות בחו"ל ואשר הוצמדו לשער החליפין של המטבע שבו ננקבו, התעוררה השאלה האם יש לסווגם כמכשיר הוני או כעסקת אשראי. במקרה השני, כאמור, לכאורה העסקה כפופה לכללי סעיף 85א לפקודה ולתקנות מכוחו. האפשרות לנקוב את השטרות במט"ח ולהצמידם למט"ח עד כדי גובה העלייה בשער החליפין היא הרחבה לעמדתה הקודמת של רשות המסים, ומבשרת על הקלות בחקיקה העתידה לבוא.
על פי ההודעה, תפעל רשות המסים ותיישם את האמור לעיל לגבי שטרות העומדים בתנאים המפורטים לעיל, גם בטרם תושלם מלאכת החקיקה. קביעה זו תחול עד לתום שנת המס 2009 או עד להשלמת החקיקה בעניין, לפי המוקדם.
על פי הודעה קודמת של רשות המסים מיום 10.3.2008, שטרי הון שהונפקו לאחר תום שנת 2007 ייחשבו ל"הלוואות נחותות", אם יעמדו בקריטריונים שיפורטו בתיקון החקיקה שיוצע בעתיד, ואילו שטרי הון שהונפקו עד לתום שנת 2007 ייחשבו ממילא ל"הלוואות נחותות" (הלוואות בעלות מאפיינים הוניים, הנסוגות מפני התחייבויותיה האחרות של החברה) לשנים 2007 ו-2008.
בשולי הדברים נציין כי על פי עמדת רשות המסים, שיעור הריבית שנקבע ביחס להלוואות בסעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודה אינו מהווה בהכרח את שיעור הריבית על פי תנאי השוק בהלוואות שהן עסקאות בין לאומיות, וכל מקרה ייבחן בהתאם לנסיבותיו.
הכותבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ
הערת מערכת:
הודעת רשות המסים מיום 18.2.2009 בנושא: "תחולת סעיף 85א לפקודה" פורסמה בגיליון "פקס-טקס" מס' 377 מיום 19.2.2009.
מיסוי בין לאומי - תחולת מחירי
העברה על הלוואות שניתנו לחו"ל
והונפקו בגינן שטרי הון
מאת: עו"ד ורו"ח גדי אלימי, ועו"ד עופר רחמני
ביום 18.2.2009 יצאה רשות המסים בהודעה לציבור באשר לתחולת סעיף 85א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), על הלוואות שניתנו לחו"ל במסגרת פעילות בין לאומית בין צדדים קשורים, ואשר בגינן הונפקו שטרי הון. הודעה זו מהווה "הארכת תחולה" והרחבה בנוגע להודעה לציבור מיום 10.3.2008, כמפורט להלן:
כידוע, סעיף 85א לפקודה והתקנות מכוחו מסדירים דין מיוחד ל"עסקאות בין לאומיות", והם חלים בנסיבות של "...יחסים מיוחדים שבשלהם נקבע מחיר לנכס, לזכות, לשירות או לאשראי...", בשונה מזה שבין צדדים בלתי קשורים. הוראות מחירי ההעברה בישראל קובעות כי מחירים לעסקאות כאמור צריך שייקבעו בהתאם ל"תנאי השוק" (at arms' length).
בהודעתה הקודמת של רשות המסים מובהר כי העברת מימון לחברה זרה כנגד שטר הון תהא כפופה למשטר מחירי ההעברה (סעיף 85א לפקודה והתקנות מכוחו), ולא למשטר לפי סעיף 3(י) לפקודה. זאת, מאחר שסעיף 85א לפקודה הוא דין ספציפי לעסקאות בין לאומיות ואף נחקק מאוחר יותר, ולפיכך הוראותיו גוברות.
זאת ועוד, על פי הודעת רשות המסים מיום 18.2.2009, בכוונתה להמליץ לשר האוצר על תיקון חקיקה לסעיף 85א לפקודה, כך שבשנות המס 2008 ו-2009 לא יראו שטרי הון ואגרות חוב שהנפיק חבר בני אדם אחר, עד תום שנת המס 2008, כאשראי לעניין סעיף 85א לפקודה. דהיינו: שטרי ההון ייחשבו למכשיר הוני - ובלבד שהתקיים בהם אחד מאלה:
(1) הם אינם נושאים ריבית או הפרשי הצמדה;
(2) לגבי שטרי הון הצמודים למט"ח - כל עוד הריבית השנתית עליהם אינה עולה על השינוי בשער החליפין.
לגבי שטרי הון שהנפיקו חברות בחו"ל ואשר הוצמדו לשער החליפין של המטבע שבו ננקבו, התעוררה השאלה האם יש לסווגם כמכשיר הוני או כעסקת אשראי. במקרה השני, כאמור, לכאורה העסקה כפופה לכללי סעיף 85א לפקודה ולתקנות מכוחו. האפשרות לנקוב את השטרות במט"ח ולהצמידם למט"ח עד כדי גובה העלייה בשער החליפין היא הרחבה לעמדתה הקודמת של רשות המסים, ומבשרת על הקלות בחקיקה העתידה לבוא.
על פי ההודעה, תפעל רשות המסים ותיישם את האמור לעיל לגבי שטרות העומדים בתנאים המפורטים לעיל, גם בטרם תושלם מלאכת החקיקה. קביעה זו תחול עד לתום שנת המס 2009 או עד להשלמת החקיקה בעניין, לפי המוקדם.
על פי הודעה קודמת של רשות המסים מיום 10.3.2008, שטרי הון שהונפקו לאחר תום שנת 2007 ייחשבו ל"הלוואות נחותות", אם יעמדו בקריטריונים שיפורטו בתיקון החקיקה שיוצע בעתיד, ואילו שטרי הון שהונפקו עד לתום שנת 2007 ייחשבו ממילא ל"הלוואות נחותות" (הלוואות בעלות מאפיינים הוניים, הנסוגות מפני התחייבויותיה האחרות של החברה) לשנים 2007 ו-2008.
בשולי הדברים נציין כי על פי עמדת רשות המסים, שיעור הריבית שנקבע ביחס להלוואות בסעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודה אינו מהווה בהכרח את שיעור הריבית על פי תנאי השוק בהלוואות שהן עסקאות בין לאומיות, וכל מקרה ייבחן בהתאם לנסיבותיו.
הכותבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ
הערת מערכת:
הודעת רשות המסים מיום 18.2.2009 בנושא: "תחולת סעיף 85א לפקודה" פורסמה בגיליון "פקס-טקס" מס' 377 מיום 19.2.2009.
מיסוי בין לאומי - תחולת מחירי
העברה על הלוואות שניתנו לחו"ל
והונפקו בגינן שטרי הון
מאת: עו"ד ורו"ח גדי אלימי, ועו"ד עופר רחמני
ביום 18.2.2009 יצאה רשות המסים בהודעה לציבור באשר לתחולת סעיף 85א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), על הלוואות שניתנו לחו"ל במסגרת פעילות בין לאומית בין צדדים קשורים, ואשר בגינן הונפקו שטרי הון. הודעה זו מהווה "הארכת תחולה" והרחבה בנוגע להודעה לציבור מיום 10.3.2008, כמפורט להלן:
כידוע, סעיף 85א לפקודה והתקנות מכוחו מסדירים דין מיוחד ל"עסקאות בין לאומיות", והם חלים בנסיבות של "...יחסים מיוחדים שבשלהם נקבע מחיר לנכס, לזכות, לשירות או לאשראי...", בשונה מזה שבין צדדים בלתי קשורים. הוראות מחירי ההעברה בישראל קובעות כי מחירים לעסקאות כאמור צריך שייקבעו בהתאם ל"תנאי השוק" (at arms' length).
בהודעתה הקודמת של רשות המסים מובהר כי העברת מימון לחברה זרה כנגד שטר הון תהא כפופה למשטר מחירי ההעברה (סעיף 85א לפקודה והתקנות מכוחו), ולא למשטר לפי סעיף 3(י) לפקודה. זאת, מאחר שסעיף 85א לפקודה הוא דין ספציפי לעסקאות בין לאומיות ואף נחקק מאוחר יותר, ולפיכך הוראותיו גוברות.
זאת ועוד, על פי הודעת רשות המסים מיום 18.2.2009, בכוונתה להמליץ לשר האוצר על תיקון חקיקה לסעיף 85א לפקודה, כך שבשנות המס 2008 ו-2009 לא יראו שטרי הון ואגרות חוב שהנפיק חבר בני אדם אחר, עד תום שנת המס 2008, כאשראי לעניין סעיף 85א לפקודה. דהיינו: שטרי ההון ייחשבו למכשיר הוני - ובלבד שהתקיים בהם אחד מאלה:
(1) הם אינם נושאים ריבית או הפרשי הצמדה;
(2) לגבי שטרי הון הצמודים למט"ח - כל עוד הריבית השנתית עליהם אינה עולה על השינוי בשער החליפין.
לגבי שטרי הון שהנפיקו חברות בחו"ל ואשר הוצמדו לשער החליפין של המטבע שבו ננקבו, התעוררה השאלה האם יש לסווגם כמכשיר הוני או כעסקת אשראי. במקרה השני, כאמור, לכאורה העסקה כפופה לכללי סעיף 85א לפקודה ולתקנות מכוחו. האפשרות לנקוב את השטרות במט"ח ולהצמידם למט"ח עד כדי גובה העלייה בשער החליפין היא הרחבה לעמדתה הקודמת של רשות המסים, ומבשרת על הקלות בחקיקה העתידה לבוא.
על פי ההודעה, תפעל רשות המסים ותיישם את האמור לעיל לגבי שטרות העומדים בתנאים המפורטים לעיל, גם בטרם תושלם מלאכת החקיקה. קביעה זו תחול עד לתום שנת המס 2009 או עד להשלמת החקיקה בעניין, לפי המוקדם.
על פי הודעה קודמת של רשות המסים מיום 10.3.2008, שטרי הון שהונפקו לאחר תום שנת 2007 ייחשבו ל"הלוואות נחותות", אם יעמדו בקריטריונים שיפורטו בתיקון החקיקה שיוצע בעתיד, ואילו שטרי הון שהונפקו עד לתום שנת 2007 ייחשבו ממילא ל"הלוואות נחותות" (הלוואות בעלות מאפיינים הוניים, הנסוגות מפני התחייבויותיה האחרות של החברה) לשנים 2007 ו-2008.
בשולי הדברים נציין כי על פי עמדת רשות המסים, שיעור הריבית שנקבע ביחס להלוואות בסעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודה אינו מהווה בהכרח את שיעור הריבית על פי תנאי השוק בהלוואות שהן עסקאות בין לאומיות, וכל מקרה ייבחן בהתאם לנסיבותיו.
הכותבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ
הערת מערכת:
הודעת רשות המסים מיום 18.2.2009 בנושא: "תחולת סעיף 85א לפקודה" פורסמה בגיליון "פקס-טקס" מס' 377 מיום 19.2.2009.
התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה
הלמ״ס מפרסמת אומדן ראשון לרבעון השלישי של 2025: הצריכה הפרטית זינקה ב-23%, ההשקעות בנכסים קבועים קפצו ב-36.9%, והיבוא עלה ב-38.6%; בהשוואה לשנה שעברה, המשק רשם צמיחה שנתית של 3.5% למרות השפעות המלחמה
תמ"ג אחרי הרבעון השני הקשה של 2025, שהושפע עמוקות ממלחמת “עם כלביא” וגרר ירידה חדה בפעילות המשקית, הכלכלה הישראלית מציגה התאוששות מרשימה: לפי אומדן ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של השנה, התמ״ג עלה ב-12.4% בחישוב שנתי, התאוששות משמעותית
שהחזירה את הכלכלה למסלול צמיחה מהיר. מדובר בקצב הצמיחה הרבעוני הגבוה ביותר מאז תקופת היציאה ממשבר הקורונה.
על פי הלמ״ס, כמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית הציגו עליות חדות, ובראשן הצריכה הפרטית, שעלתה ב-23% (5.3% רבעוני). הצריכה לנפש זינקה ב-21.3%, נתון המשקף קפיצה משמעותית במוצרים ברי-קיימא וברי-קיימא למחצה, אחרי ירידות חדות שנרשמו ברבעון השני. הוצאות משקי הבית על ריהוט, ציוד חשמלי ומוצרי צריכה אחרים זינקו ביותר מ-90% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה על הלבשה והנעלה נסקה ב-108%.
בנוסף נרשמה עלייה של 17.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).
מבחינת הוצאות בחלוקה לסקטורים, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-4.4% ברבעון השלישי של שנת 2025 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה
האזרחית עלתה ב-15.6% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-20.1% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (5.5% בחישוב רבעוני).
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ההשקעה בנכסים קבועים רשמה האצה יוצאת דופן עם עלייה של 36.9%, כולל עלייה חדה בהשקעה במכונות וציוד (38.2%), חלק ניכר ממנה נובע מגידול ברכש של משרד הביטחון. ההשקעה בבנייה למגורים קפצה ב-32.1% (7.2% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-11% בחישוב שנתי אך עדיין נותרת נמוכה ב-15.1% מהרמה שנרשמה ברבעון השלישי של 2023, בעדות נוספת להאטה ולתנודות בענף.
קבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gptלמרות השקעה נמוכה, מערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם
למרות השקעה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, בישראל קיימת מערכת בריאות שנמצאת ברמה גבוהה שמקבלת ציונים טובים ברוב המדדים
מערכת הבריאות הכותרות נוטות להכות במערכת הבריאות בישראל על כך שההשקעה בה נמוכה מדי ביחס למדינו המערב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר נתונים שהראו כי ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2024 עמדה על כ‑7.3% מהתוצר, כאשר ההוצאה לנפש הגיעה לכ‑3,900 דולר לפי שווי כוח הקנייה. מדובר ברמה נמוכה בהשוואה לרוב מדינות רבות ב‑OECD, אך ראו זה פלא: ישראל בכל זאת מובילה בשירות הרפואי שהיא מעניקה לאזרחים ובפער, משאר המדינות שאנחנו נוטים להשוות את עצמנו אליהן.
שיעור הכיסוי הביטוחי הוא מהגבוהים בעולם, כאשר כל תושב מקבל סל שירותים אחיד הכולל גם טיפולים שגרתיים, ניתוחים ועד לתרופות מצילות חיים. נוסף על כך, מערכות המידע הרפואיות של קופות החולים נחשבות למתקדמות במיוחד, כך שהיסטוריית הטיפול הרפואי נגישה לרופאים בזמן אמת. מדובר ביתרון שמאפשר קיצור תהליכים, הפחתת טעויות ושיפור איכות הטיפול.
המצב הזה גורם לכך שישראל מציגה נתונים טובים ביחס למדינות מפותחות בלא מעט תחומים, כמו רפואה מונעת ושיעורי תמותה נמוכים ממחלות מסוימות. ישראל מדגימה מודל שבו יעילות ניהולית מצמצמת את השפעת מגבלות התקציב. מערכת הקהילה מפותחת, והשילוב בין רפואה מתקדמת ושירותים דיגיטליים מאפשרים שמירה על רמת טיפול טובה, גם אם לא בכל הפרמטרים ישראל מובילה. כנראה ניהול ממוקד, תמריצים תפעוליים ופריסת שירותים רחבה הם חלק מהגורמים המאפשרים לה להמשיך להציג ביצועים טובים בתחומים מסוימים.
תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל הגיעה לכ-83.8 שנים, מה ששם אותנו במקום 4 בדירוג ה-OECD בתוחלת החיים. נגישות וטיפול: בספר Health in a Glance 2023 של ארגון ה-OECD מצוין כי ישראל מפגינה ביצועים טובים במדדים של איכות וטיפול בהשוואה למדינות בהכנסה גבוהה. הדוח מצוטט כי "המערכת מתפעלת ביצועים טובים יותר מהממוצע ב-OECD ברוב המדדים הנוגעים לזמן המתנה, איכות וטיפול רפואי". בשל ההוצאה הנמוכה יחסית לעומת ביצועים לא רעים, ניתן לומר כי קיימת אפקטיביות במערכת: כלומר, "מה שמתקבל ביחס למה שמושקע" הוא גבוה באופן יחסי. היעילות הזו מתאפשרת הודות למבנה מערכת הבריאות והשירות שניתן לציבור דרך קופות החולים. רפואה בקהילה דרך הקופות פועלת בהיקף רחב, כך שעומס משמעותי מוסת מבתי החולים ונותר במרפאות המשמשות מקור מרכזי לטיפול שוטף. זה מסביר כנראה כיצד ישראל מצליחה להישאר באזור ביצועים איכותיים בחלק ממדדי השירות והאיכות, כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות כרוניות ושמירה על קשר טיפולי הדוק בין רופא למטופל. הרפואה בקהילה. לפי הדו״ח של Observatory, כ-41% מההוצאה על בריאות בישראל מוקצית לטיפול בקהילה ומניעה. במילים אחרות, קיימת תשתית ארגונית יעילה שמאפשרת להפיק תועלת גבוהה יחסית מכל שקל שהממשלה משקיעה במערכת הבריאות.
