תחולת מחירי העברה על הלוואות שניתנו לחו"ל

עו"ד ורו"ח גדי אלימי ועו"ד עופר רחמני

רשות המסים פרסמה הודעה באשר לתחולת סעיף 85א לפקודה, על הלוואות שניתנו לחו"ל במסגרת פעילות בין לאומית בין צדדים קשורים, ואשר בגינן הונפקו שטרי הון.
עו"ד לילך דניאל |

ביום 18.2.2009 יצאה רשות המסים בהודעה לציבור באשר לתחולת סעיף 85א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), על הלוואות שניתנו לחו"ל במסגרת פעילות בין לאומית בין צדדים קשורים, ואשר בגינן הונפקו שטרי הון. הודעה זו מהווה "הארכת תחולה" והרחבה בנוגע להודעה לציבור מיום 10.3.2008, כמפורט להלן:

כידוע, סעיף 85א לפקודה והתקנות מכוחו מסדירים דין מיוחד ל"עסקאות בין לאומיות", והם חלים בנסיבות של "...יחסים מיוחדים שבשלהם נקבע מחיר לנכס, לזכות, לשירות או לאשראי...", בשונה מזה שבין צדדים בלתי קשורים. הוראות מחירי ההעברה בישראל קובעות כי מחירים לעסקאות כאמור צריך שייקבעו בהתאם ל"תנאי השוק" (at arms' length).

בהודעתה הקודמת של רשות המסים מובהר כי העברת מימון לחברה זרה כנגד שטר הון תהא כפופה למשטר מחירי ההעברה (סעיף 85א לפקודה והתקנות מכוחו), ולא למשטר לפי סעיף 3(י) לפקודה. זאת, מאחר שסעיף 85א לפקודה הוא דין ספציפי לעסקאות בין לאומיות ואף נחקק מאוחר יותר, ולפיכך הוראותיו גוברות.

זאת ועוד, על פי הודעת רשות המסים מיום 18.2.2009, בכוונתה להמליץ לשר האוצר על תיקון חקיקה לסעיף 85א לפקודה, כך שבשנות המס 2008 ו-2009 לא יראו שטרי הון ואגרות חוב שהנפיק חבר בני אדם אחר, עד תום שנת המס 2008, כאשראי לעניין סעיף 85א לפקודה. דהיינו: שטרי ההון ייחשבו למכשיר הוני - ובלבד שהתקיים בהם אחד מאלה:

(1) הם אינם נושאים ריבית או הפרשי הצמדה;

(2) לגבי שטרי הון הצמודים למט"ח - כל עוד הריבית השנתית עליהם אינה עולה על השינוי בשער החליפין.

לגבי שטרי הון שהנפיקו חברות בחו"ל ואשר הוצמדו לשער החליפין של המטבע שבו ננקבו, התעוררה השאלה האם יש לסווגם כמכשיר הוני או כעסקת אשראי. במקרה השני, כאמור, לכאורה העסקה כפופה לכללי סעיף 85א לפקודה ולתקנות מכוחו. האפשרות לנקוב את השטרות במט"ח ולהצמידם למט"ח עד כדי גובה העלייה בשער החליפין היא הרחבה לעמדתה הקודמת של רשות המסים, ומבשרת על הקלות בחקיקה העתידה לבוא.

על פי ההודעה, תפעל רשות המסים ותיישם את האמור לעיל לגבי שטרות העומדים בתנאים המפורטים לעיל, גם בטרם תושלם מלאכת החקיקה. קביעה זו תחול עד לתום שנת המס 2009 או עד להשלמת החקיקה בעניין, לפי המוקדם.

על פי הודעה קודמת של רשות המסים מיום 10.3.2008, שטרי הון שהונפקו לאחר תום שנת 2007 ייחשבו ל"הלוואות נחותות", אם יעמדו בקריטריונים שיפורטו בתיקון החקיקה שיוצע בעתיד, ואילו שטרי הון שהונפקו עד לתום שנת 2007 ייחשבו ממילא ל"הלוואות נחותות" (הלוואות בעלות מאפיינים הוניים, הנסוגות מפני התחייבויותיה האחרות של החברה) לשנים 2007 ו-2008.

בשולי הדברים נציין כי על פי עמדת רשות המסים, שיעור הריבית שנקבע ביחס להלוואות בסעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודה אינו מהווה בהכרח את שיעור הריבית על פי תנאי השוק בהלוואות שהן עסקאות בין לאומיות, וכל מקרה ייבחן בהתאם לנסיבותיו.

הכותבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ

הערת מערכת:

הודעת רשות המסים מיום 18.2.2009 בנושא: "תחולת סעיף 85א לפקודה" פורסמה בגיליון "פקס-טקס" מס' 377 מיום 19.2.2009.

מיסוי בין לאומי - תחולת מחירי

העברה על הלוואות שניתנו לחו"ל

והונפקו בגינן שטרי הון

מאת: עו"ד ורו"ח גדי אלימי, ועו"ד עופר רחמני

ביום 18.2.2009 יצאה רשות המסים בהודעה לציבור באשר לתחולת סעיף 85א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), על הלוואות שניתנו לחו"ל במסגרת פעילות בין לאומית בין צדדים קשורים, ואשר בגינן הונפקו שטרי הון. הודעה זו מהווה "הארכת תחולה" והרחבה בנוגע להודעה לציבור מיום 10.3.2008, כמפורט להלן:

כידוע, סעיף 85א לפקודה והתקנות מכוחו מסדירים דין מיוחד ל"עסקאות בין לאומיות", והם חלים בנסיבות של "...יחסים מיוחדים שבשלהם נקבע מחיר לנכס, לזכות, לשירות או לאשראי...", בשונה מזה שבין צדדים בלתי קשורים. הוראות מחירי ההעברה בישראל קובעות כי מחירים לעסקאות כאמור צריך שייקבעו בהתאם ל"תנאי השוק" (at arms' length).

בהודעתה הקודמת של רשות המסים מובהר כי העברת מימון לחברה זרה כנגד שטר הון תהא כפופה למשטר מחירי ההעברה (סעיף 85א לפקודה והתקנות מכוחו), ולא למשטר לפי סעיף 3(י) לפקודה. זאת, מאחר שסעיף 85א לפקודה הוא דין ספציפי לעסקאות בין לאומיות ואף נחקק מאוחר יותר, ולפיכך הוראותיו גוברות.

זאת ועוד, על פי הודעת רשות המסים מיום 18.2.2009, בכוונתה להמליץ לשר האוצר על תיקון חקיקה לסעיף 85א לפקודה, כך שבשנות המס 2008 ו-2009 לא יראו שטרי הון ואגרות חוב שהנפיק חבר בני אדם אחר, עד תום שנת המס 2008, כאשראי לעניין סעיף 85א לפקודה. דהיינו: שטרי ההון ייחשבו למכשיר הוני - ובלבד שהתקיים בהם אחד מאלה:

(1) הם אינם נושאים ריבית או הפרשי הצמדה;

(2) לגבי שטרי הון הצמודים למט"ח - כל עוד הריבית השנתית עליהם אינה עולה על השינוי בשער החליפין.

לגבי שטרי הון שהנפיקו חברות בחו"ל ואשר הוצמדו לשער החליפין של המטבע שבו ננקבו, התעוררה השאלה האם יש לסווגם כמכשיר הוני או כעסקת אשראי. במקרה השני, כאמור, לכאורה העסקה כפופה לכללי סעיף 85א לפקודה ולתקנות מכוחו. האפשרות לנקוב את השטרות במט"ח ולהצמידם למט"ח עד כדי גובה העלייה בשער החליפין היא הרחבה לעמדתה הקודמת של רשות המסים, ומבשרת על הקלות בחקיקה העתידה לבוא.

על פי ההודעה, תפעל רשות המסים ותיישם את האמור לעיל לגבי שטרות העומדים בתנאים המפורטים לעיל, גם בטרם תושלם מלאכת החקיקה. קביעה זו תחול עד לתום שנת המס 2009 או עד להשלמת החקיקה בעניין, לפי המוקדם.

על פי הודעה קודמת של רשות המסים מיום 10.3.2008, שטרי הון שהונפקו לאחר תום שנת 2007 ייחשבו ל"הלוואות נחותות", אם יעמדו בקריטריונים שיפורטו בתיקון החקיקה שיוצע בעתיד, ואילו שטרי הון שהונפקו עד לתום שנת 2007 ייחשבו ממילא ל"הלוואות נחותות" (הלוואות בעלות מאפיינים הוניים, הנסוגות מפני התחייבויותיה האחרות של החברה) לשנים 2007 ו-2008.

בשולי הדברים נציין כי על פי עמדת רשות המסים, שיעור הריבית שנקבע ביחס להלוואות בסעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודה אינו מהווה בהכרח את שיעור הריבית על פי תנאי השוק בהלוואות שהן עסקאות בין לאומיות, וכל מקרה ייבחן בהתאם לנסיבותיו.

הכותבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ

הערת מערכת:

הודעת רשות המסים מיום 18.2.2009 בנושא: "תחולת סעיף 85א לפקודה" פורסמה בגיליון "פקס-טקס" מס' 377 מיום 19.2.2009.

מיסוי בין לאומי - תחולת מחירי

העברה על הלוואות שניתנו לחו"ל

והונפקו בגינן שטרי הון

מאת: עו"ד ורו"ח גדי אלימי, ועו"ד עופר רחמני

ביום 18.2.2009 יצאה רשות המסים בהודעה לציבור באשר לתחולת סעיף 85א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), על הלוואות שניתנו לחו"ל במסגרת פעילות בין לאומית בין צדדים קשורים, ואשר בגינן הונפקו שטרי הון. הודעה זו מהווה "הארכת תחולה" והרחבה בנוגע להודעה לציבור מיום 10.3.2008, כמפורט להלן:

כידוע, סעיף 85א לפקודה והתקנות מכוחו מסדירים דין מיוחד ל"עסקאות בין לאומיות", והם חלים בנסיבות של "...יחסים מיוחדים שבשלהם נקבע מחיר לנכס, לזכות, לשירות או לאשראי...", בשונה מזה שבין צדדים בלתי קשורים. הוראות מחירי ההעברה בישראל קובעות כי מחירים לעסקאות כאמור צריך שייקבעו בהתאם ל"תנאי השוק" (at arms' length).

בהודעתה הקודמת של רשות המסים מובהר כי העברת מימון לחברה זרה כנגד שטר הון תהא כפופה למשטר מחירי ההעברה (סעיף 85א לפקודה והתקנות מכוחו), ולא למשטר לפי סעיף 3(י) לפקודה. זאת, מאחר שסעיף 85א לפקודה הוא דין ספציפי לעסקאות בין לאומיות ואף נחקק מאוחר יותר, ולפיכך הוראותיו גוברות.

זאת ועוד, על פי הודעת רשות המסים מיום 18.2.2009, בכוונתה להמליץ לשר האוצר על תיקון חקיקה לסעיף 85א לפקודה, כך שבשנות המס 2008 ו-2009 לא יראו שטרי הון ואגרות חוב שהנפיק חבר בני אדם אחר, עד תום שנת המס 2008, כאשראי לעניין סעיף 85א לפקודה. דהיינו: שטרי ההון ייחשבו למכשיר הוני - ובלבד שהתקיים בהם אחד מאלה:

(1) הם אינם נושאים ריבית או הפרשי הצמדה;

(2) לגבי שטרי הון הצמודים למט"ח - כל עוד הריבית השנתית עליהם אינה עולה על השינוי בשער החליפין.

לגבי שטרי הון שהנפיקו חברות בחו"ל ואשר הוצמדו לשער החליפין של המטבע שבו ננקבו, התעוררה השאלה האם יש לסווגם כמכשיר הוני או כעסקת אשראי. במקרה השני, כאמור, לכאורה העסקה כפופה לכללי סעיף 85א לפקודה ולתקנות מכוחו. האפשרות לנקוב את השטרות במט"ח ולהצמידם למט"ח עד כדי גובה העלייה בשער החליפין היא הרחבה לעמדתה הקודמת של רשות המסים, ומבשרת על הקלות בחקיקה העתידה לבוא.

על פי ההודעה, תפעל רשות המסים ותיישם את האמור לעיל לגבי שטרות העומדים בתנאים המפורטים לעיל, גם בטרם תושלם מלאכת החקיקה. קביעה זו תחול עד לתום שנת המס 2009 או עד להשלמת החקיקה בעניין, לפי המוקדם.

על פי הודעה קודמת של רשות המסים מיום 10.3.2008, שטרי הון שהונפקו לאחר תום שנת 2007 ייחשבו ל"הלוואות נחותות", אם יעמדו בקריטריונים שיפורטו בתיקון החקיקה שיוצע בעתיד, ואילו שטרי הון שהונפקו עד לתום שנת 2007 ייחשבו ממילא ל"הלוואות נחותות" (הלוואות בעלות מאפיינים הוניים, הנסוגות מפני התחייבויותיה האחרות של החברה) לשנים 2007 ו-2008.

בשולי הדברים נציין כי על פי עמדת רשות המסים, שיעור הריבית שנקבע ביחס להלוואות בסעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודה אינו מהווה בהכרח את שיעור הריבית על פי תנאי השוק בהלוואות שהן עסקאות בין לאומיות, וכל מקרה ייבחן בהתאם לנסיבותיו.

הכותבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ

הערת מערכת:

הודעת רשות המסים מיום 18.2.2009 בנושא: "תחולת סעיף 85א לפקודה" פורסמה בגיליון "פקס-טקס" מס' 377 מיום 19.2.2009.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.