תעשיית הרכב בארה"ב קורסת - שימו לב להזדמנות!
תעשיית הרכב היא אחת הנפגעות העיקריות מהמשבר שפוקד את ארה"ב. נתוני המכירות לחודש ינואר הראו צניחה של 21% במכירות שלוש הגדולות (פורד, ג'נרל מוטורס וקרייזלר), לקצב שנתי של 9.6 מליון רכבים ? כמו נתוני המכירות של 1980!
תעשיית הרכב האמריקאית עומדת על סף פשיטת רגל בגלל הרבה סיבות, אך העיקרית שבהן היא הירידה בכוח הקניה של הצרכנים והצמצום הדרסטי בצריכה הפרטית. במצב בו מאות אלפי אזרחים מפוטרים מדי חודש, ערך הנכסים ממשיך להישחק והבנקים לא מעניקים אשראי ללקוחות, הצריכה הפרטית בארה"ב נופלת ושיעור החסכון עולה.
פועל יוצא של מצב זה הוא שהצרכן האמריקאי מהדק את החגורה ובין השאר הוא ממשיך להשתמש במכוניתו הישנה במקום להחליפה בחדשה. מאחר ורכבים משומשים דורשים תחזוקה (טיפולים ותיקונים) לעתים קרובות יותר מרכבים חדשים, עולה הדרישה לשרותי מוסך שונים.
מכאן, שמגזר ההשקעות שנהנה מהנפילה במכירת מכוניות חדשות בארה"ב הוא מגזר חלקי החילוף והשרותים לרכב.
בחודשים האחרונים נהנות מניות מגזר חלקי החילוף והמכוניות המשומשות מעליה בביקושים ומצבירת מומנטום חיובי שבולט על רקע הירידות במדדים. ישנם 30 חברות הנסחרות בוול סטריט, והיום נציג את הגדולה שבהם: AutoZone Inc. (AZO).
אוטוזון מפעילה כ-4000 חנויות בארה"ב, פורטו ריקו ומקסיקו ובהם היא מוכרת ומפיצה חלקי חילוף למכוניות ומשאיות, כולל מכירות לרשתות מוסכים. מגוון המוצרים הנמכר הוא עצום החל בנוזל לניקוי שמשות ועד למנועים, מערכות גיר וחשמל. החברה מוכרת גם מוצרים ואביזרים נלווים לרכב.
החברה נסחרת בשווי שוק של 8.4 מיליארד דולר, וצפויה להרוויח השנה 10.84דולר למניה, מה שיוצר לה מכפיל רווח של 13.4. מכפיל הרווח בחמש השנים האחרונות נע בין 8 ל-15. מחזור המכירות השנתי הוא כ-6.5 מיליארד דולר והחברה מרוויחה מדי שנה כ-640 מיליון דולר.
נקודה פחות חיובית היא יחס החוב למאזן שנושאת החברה. החברה מממנת מאזן של 4.8 מיליארד דולר מהון עצמי של 400 מיליון דולר בלבד ? נושא לדאגה בעולם בו הנגישות למימון חיצוני כמעט ולא קיימת. לזכות החברה ייאמר שעל מנת לתפעל רשת כה רחבה אין מנוס משימוש במינוף והתוצאות הכספיות של החברה מהשנים האחרונות מראות של-AZO תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת ואין לה קושי לשרת את החוב.
לפני 3 חודשים אושרה בדירקטוריון תכנית לרכישה חוזרת של מניות בהיקף 830 מיליון דולר.
מניית AZO עלתה מתחילת השנה ב-4.4% ובשנת 2008 רשמה עליה של 16.3% ובכך היכתה כמובן את המדדים בוול סטריט.
לחברה יש מספר רשתות מתחרות ובהם Advance Auto Parts ( AAP): ו- O'Reilly (ORLY).
מאת אליאב קמחין - סמנכ"ל מחקר, כוון בית השקעות
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
