רון אייכל: "המשק הישראלי יחזור למצות את פוטנציאל הצמיחה שלו רק ב-2011"
בתגובה להפחתת הריבית אתמול על ידי בנק ישראל אומרים הכלכלנים הראשיים של בתי ההשקעות מיטב והראל פיננסים שפישר צפוי להוריד את הריבית ככל הנראה גם בחודש הבא. רון אייכל, הכלכלן הראשי של מיטב, אומר בסקירה שפרסם כי "הודעת בנק ישראל הגיעה לאחר שפרסם תחזית פסימית למדי לכלכלה הישראלית בשנת 2009, לפיה המשק יתכווץ השנה ב-0.2% (במונחים ריאליים). זאת, לעומת הערכת מיטב לסטגנציה (צמיחה אפסית).
"מן האינדיקאטורים המתפרסמים בעולם ובארץ, ברור כי הכלכלה העולמית וגם הישראלית עדיין לא הגיעו לנקודת ההתייצבות ואף חמור מכך, הסיכון לתחזיות הצמיחה במשק הישראלי גבוה מהסיכוי. כלומר, להערכתנו הפוטנציאל להפחתה נוספת בתחזית הצמיחה ל-2009 גבוה מן הסיכוי להעלאתה. יתר על כן, הירידה שנרשמה בחודשים האחרונים במחירי הסחורות בעולם וההאטה העולמית מקטינים במקביל את הלחצים האינפלציוניים בעולם וגם בישראל".
לפיכך, אומר אייכל, "שילוב של מיתון כלכלי בשנת 2009, עם צפי להתגברות הדרגתית בפעילות הכלכלית והיעדר לחצים אינפלציוניים מצביעים על כך שרמת הריבית המוניטארית תופחת עוד. להערכתנו, בנק ישראל ימשיך במדיניות מרחיבה כבר בחודש הבא, בעת החלטת גובה הריבית לחודש מארס. הקיצוץ עשוי להסתכם ב-25 נ"ב או ב-50 נ"ב".
חשוב לציין כי מחנק האשראי מפחית ממידת האפקטיביות של ההתרה המוניטארית. אולם, אף בנק מרכזי בעולם לא בחר שלא להתיר בגובה הריבית בגלל מחנק האשראי, וככל הנראה גם בנק ישראל לא יבחר בדרך אחרת.
נוסף על כך, "בהינתן שההתאוששות הכלכלית תהיה איטית למדי ולא מלווה בלחצים אינפלציוניים המסכנים את יציבות המחירים, הריבית המוניטארית תישאר ברמה נמוכה בהמשך 2009 וככל הנראה גם בראשית 2010".
בשיחה עם Bizportal אומר אייכל בתשובה לשאלה כי "בוודאי שהמדיניות המוניטארית כבר לא אפקטיבית כי זה לא עובר לסקטור העסקי. בכל העולם יש מחנק אשראי וגם שם הריביות ירדו לרמות אפסיות. אני חושב שבהחלט הריבית יכולה להמשיך לרדת, ולו רק בכדי לשמור על פער סביר מול חו"ל. הריבית תישאר נמוכה כנראה תקופה מאוד ארוכה, ולא משנה אם זה יהיה חצי אחוז או אחוז. מתישהו הרי זה כן יעזור. המשק הישראלי יחזור למצות את פוטנציאל הצמיחה שלו רק ב-2011".
בתשובה לשאלה האם הורדת הריבית לרמה אפסית עלולה לנפח בועה אומר אייכל כי "ברור שלכל מהלך יש גם השלכה שלילית שאולי יכולה לייצר את הבועה הבאה. יכול להיות שייגרם נזק לטווח ארוך אבל כרגע הבנקים המרכזיים לוקחים את הסיכון כי הם רוצים להציל את החולה שנמצא במצב קשה מאוד".
מיכאל שראל: הריבית תמשיך לרדת
הכלכלן הראשי של הראל פיננסים, מיכאל שראל, אומר כי "לאחר שביום ראשון חתך הבנק את תחזית הצמיחה, היה ברור שהפחתת הריבית תהיה עמוקה יותר מהצפי המוקדם – שחזה הפחתה של 0.5 נקודת אחוז – ולכן ההחלטה ממש לא מפתיעה.
"הודעת הריבית לא מספקת רמזים לגבי הפחתות ריבית נוספות, אך הפיסקה האחרונה בהודעת הבנק מהווה חידוש מעניין: בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק הישראלי ובעולם ובמידת הצורך ישתמש בכלים נוספים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו ובכך לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית ובעידוד התעסוקה והצמיחה. החידוש הוא בעיקר במילים "בכלים נוספים".

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.