רון אייכל: "המשק הישראלי יחזור למצות את פוטנציאל הצמיחה שלו רק ב-2011"

הכלכלן הראשי של מיטב: "ברור שלכל מהלך יש גם השלכה שלילית שאולי יכולה לייצר את הבועה הבאה. יכול להיות שייגרם נזק לטווח ארוך אבל כרגע הבנקים המרכזיים מתמקדים בהצלת החולה"
קובי ישעיהו |

בתגובה להפחתת הריבית אתמול על ידי בנק ישראל אומרים הכלכלנים הראשיים של בתי ההשקעות מיטב והראל פיננסים שפישר צפוי להוריד את הריבית ככל הנראה גם בחודש הבא. רון אייכל, הכלכלן הראשי של מיטב, אומר בסקירה שפרסם כי "הודעת בנק ישראל הגיעה לאחר שפרסם תחזית פסימית למדי לכלכלה הישראלית בשנת 2009, לפיה המשק יתכווץ השנה ב-0.2% (במונחים ריאליים). זאת, לעומת הערכת מיטב לסטגנציה (צמיחה אפסית). "מן האינדיקאטורים המתפרסמים בעולם ובארץ, ברור כי הכלכלה העולמית וגם הישראלית עדיין לא הגיעו לנקודת ההתייצבות ואף חמור מכך, הסיכון לתחזיות הצמיחה במשק הישראלי גבוה מהסיכוי. כלומר, להערכתנו הפוטנציאל להפחתה נוספת בתחזית הצמיחה ל-2009 גבוה מן הסיכוי להעלאתה. יתר על כן, הירידה שנרשמה בחודשים האחרונים במחירי הסחורות בעולם וההאטה העולמית מקטינים במקביל את הלחצים האינפלציוניים בעולם וגם בישראל". לפיכך, אומר אייכל, "שילוב של מיתון כלכלי בשנת 2009, עם צפי להתגברות הדרגתית בפעילות הכלכלית והיעדר לחצים אינפלציוניים מצביעים על כך שרמת הריבית המוניטארית תופחת עוד. להערכתנו, בנק ישראל ימשיך במדיניות מרחיבה כבר בחודש הבא, בעת החלטת גובה הריבית לחודש מארס. הקיצוץ עשוי להסתכם ב-25 נ"ב או ב-50 נ"ב". חשוב לציין כי מחנק האשראי מפחית ממידת האפקטיביות של ההתרה המוניטארית. אולם, אף בנק מרכזי בעולם לא בחר שלא להתיר בגובה הריבית בגלל מחנק האשראי, וככל הנראה גם בנק ישראל לא יבחר בדרך אחרת. נוסף על כך, "בהינתן שההתאוששות הכלכלית תהיה איטית למדי ולא מלווה בלחצים אינפלציוניים המסכנים את יציבות המחירים, הריבית המוניטארית תישאר ברמה נמוכה בהמשך 2009 וככל הנראה גם בראשית 2010". בשיחה עם Bizportal אומר אייכל בתשובה לשאלה כי "בוודאי שהמדיניות המוניטארית כבר לא אפקטיבית כי זה לא עובר לסקטור העסקי. בכל העולם יש מחנק אשראי וגם שם הריביות ירדו לרמות אפסיות. אני חושב שבהחלט הריבית יכולה להמשיך לרדת, ולו רק בכדי לשמור על פער סביר מול חו"ל. הריבית תישאר נמוכה כנראה תקופה מאוד ארוכה, ולא משנה אם זה יהיה חצי אחוז או אחוז. מתישהו הרי זה כן יעזור. המשק הישראלי יחזור למצות את פוטנציאל הצמיחה שלו רק ב-2011". בתשובה לשאלה האם הורדת הריבית לרמה אפסית עלולה לנפח בועה אומר אייכל כי "ברור שלכל מהלך יש גם השלכה שלילית שאולי יכולה לייצר את הבועה הבאה. יכול להיות שייגרם נזק לטווח ארוך אבל כרגע הבנקים המרכזיים לוקחים את הסיכון כי הם רוצים להציל את החולה שנמצא במצב קשה מאוד". מיכאל שראל: הריבית תמשיך לרדת הכלכלן הראשי של הראל פיננסים, מיכאל שראל, אומר כי "לאחר שביום ראשון חתך הבנק את תחזית הצמיחה, היה ברור שהפחתת הריבית תהיה עמוקה יותר מהצפי המוקדם – שחזה הפחתה של 0.5 נקודת אחוז – ולכן ההחלטה ממש לא מפתיעה. "הודעת הריבית לא מספקת רמזים לגבי הפחתות ריבית נוספות, אך הפיסקה האחרונה בהודעת הבנק מהווה חידוש מעניין: בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק הישראלי ובעולם ובמידת הצורך ישתמש בכלים נוספים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו ובכך לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית ובעידוד התעסוקה והצמיחה. החידוש הוא בעיקר במילים "בכלים נוספים". מכך, אומר שראל, "ניתן להבין שהבנק מתכנן שימוש בכלים נוספים מלבד הפחתות ריבית, כלים העשויים לכלול רכישות מט"ח נוספות ואו כלים נוספים להגדלת הנזילות והאשראי במשק. להערכתנו, אם לא יתרחש פיחות משמעותי בשקל בחודש הקרוב, טובים הסיכויים שגם בחודש הבא ישוב הבנק ויפחית את הריבית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

ככה תקבלו ריבית טובה יותר בפיקדונות - מקרה מהשטח

"רציתי להפקיד בפיקדון לשנה - הציעו לי 2.7%; אמרתי שאני עוזב, קיבלתי 4.25%" - מקרה אמיתי שקרה בבנק הבינלאומי

רן קידר |

הריבית התעריפית על הפיקדונות נמוכה. אם אתם מפקידים בפיקדון בלי להתמקח תקבלו את הריבית הנמוכה הזו. אם אתם תתמקחו תקבלו יותר. אם תאיימו לעזוב את הבנק, כי הריבית לא מספקת אתכם, ייתנו לכם לרוב יותר. ההמלצה הברורה היא להתמקח על הריבית ולזכור שהריבית תלויה באיזה סוג של לקוח אתם. אם אתם מכניסים שכר גבוה, יש לכם תנועה בחשבון, אתם יכולים להשיג ריבית ברף הגבוה. אם אין לכם כמעט כלום בחשבון ואין פעילות, אל תאיימו יותר מדי - אתם לא באמת נחוצים לבנק.    

וזה עובד. הנה מקרה ספציפי שהגיע למערכת ביזפורטל, כשמדי יום יש כנראה עשרות ואפילו מאות מקרים דומים.  "רציתי להפקיד בפיקדון לשנה סכום של 40 אלף שקל. הציעו לי 2.7%", מספר לנו קורא באתר, אמרתי - "איך זה יכול להיות , אני יודע שמקבלים בבנקים אחרים מעל 4% ואפילו 4.5%. אמרתי שאני עוזב.  אני כבר 8 שנים בבנק, לקוח טוב, עם משכורת, עם תנועה בחשבון, תיק ניירות ערך, משכנתא. למה אני צריך לריב על ריבית לפיקדון?"

"ואז הפקיד בבנק אמר לי - 'אני יכול לבדוק, אני אנסה להשיג יותר'". 

"למחרת הוא חזר אליי עם ריבית של 4.25% - '"בדקנו בשבילך הטבות מיוחדות, סידרתי לך ריבית של 4.25% ואם תפקיד 100 אלף אני יכול לתת לך אפילו יותר"'.  

 המקרה הזה היה בבנק הבינלאומי, אבל בכל הבנקים זה קורה. אם לא מתמקחים מקבלים את הריבית הנמוכה ביותר שהבנק יכול לתת. בשבוע שעבר בדקנו כמה ריבית אתם מקבלים בפועל - פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה. חשוב להדגיש - הבנקים מציעים ריבית תעריפית שהיא נמוכה, לצד הנתונים הידועים על ריבית תעריפית, יש את הנתונים בפועל מבנק ישראל שתקפים לחודש שעבר. הם מספקים לכם מידע על הבנקים ההוגנים-הטובים לעומת אלו שלא. אבל הם לא מספקים לכם מידע על הריבית שתקבלו עכשיו. 

ולכן, כדי לקבל תמונה מלאה, אתם צריכים עוד שני פרמטרים חשובים. אתם צריכים לדעת איפה אתם ביחס לממוצע. האם אתם לקוחות חזקים טובים שיכולים לקבל ברף הגבוה או דווקא הפוך. שנית, אתם צריכים להבין ולהכיר את הטווח - מה הריבית שאפשר לקבל. אז נכון להיום הטווח הוא דומה למה שהיה ביולי. 4.3%-4.5 זה המקסימום שתוכלו לקבל תחת תנאים סבירים. אם למשל תהיו מוכנים לעביר חשבון בנק וכו', תקבלו אפילו 5%, לא בטוח שזה שווה את המעבר, כל אחד והחשבון שלו