יואב בורגן מלידר: "התרופה החדשה של נוברטיס לא מהווה איום משמעותי על הקופקסון"
בעקבות הפרסום ביום שישי של חברת נוברטיס (סימול: NVS) בנוגע לממצאים ראשוניים מניסוי ה-phase III שנערך במשך שנה, ביחס לתרופת החדשה של החברה לטיפול בחולי טרשת נפוצה, אומר האנליסט יואב בורגן מלידר שוקי הון כי "למרות מה שמסתמן כיעילות עדיפה לעומת הקופקסון של טבע, הרי שנראה כי פרופיל הבטיחות הבעייתי של ה-FTY720 לא מציב כיום את התרופה הנ"ל כאיום עתידי מהותי לקוקפסון".
הניסוי של נוברטיס השווה שני מינונים של התרופה לתרופת ה-Avonex של ביוג'ן. אמנם, שני המימונים שנבדקו הראו הפחתה סטטיסטית מובהקת של כמות ההתקפים לעומת מטופלים אשר נטלו את ה"אוונקס" אך, פרופיל הבטיחות של התרופה החדשה של נוברטיס אינו נראה מזהיר: דווח על מקרים של הפרעות זמניות בקצב הלב, פעילות אנזימטית חריגה בכבד, יתר לחץ דם, שיעור מוגבר של בצקת תוך-עינית.
בנוסף, הגורם הנראה המדאיג מכול – 7 מקרים של סרטן עור (כ-1% מהמטופלים אשר נטלו את ה-FYT720). לכך צריך להוסיף את שני מקרי המוות אשר דווחו לפני כן כתוצאה ממחלות ויראליות (הרפס) אצל מטופלים אשר נטלו את המינון הגבוה של ה-FTY720.
בורגן מעריך כי "ייתכן כי עתידו של ה-FTY720 יהא דומה לזה של ה-Tysabri – תרופה אמנם מאוד יעילה, אך נוכח פרופיל בטיחות בעייתי, ישמש – אם יאושר לשימוש ע"י ה-FDA בסופו של דבר, כטיפול משלים ולא כטיפול עיקרי. כדאי גם לציין, כי בד"כ פרופיל הבטיחות של תרופה אינו נוטה להשתפר כי אם להחמיר על פני זמן. אגב, אפילו בהשוואה ל-Tysabri, ה-FYT720 אינו נראה טוב בטיחותית: יחס של 1:400 מקרים של מחלות ויראליות קטלניות ו-1% סיכון לתחלואה בסרטן העור, לעומת 1:3,000 מקרים של PML אצל מטופלי טיסאברי".
"מוקדם לדעת אם טבע תצליח לאתגר את התרופה לטיפול באיידס"
במקביל מתייחס בורגן גם להודעת חברת הביוטק האמריקנית גיליאד (סימול:GILD) כי היא הגישה בבית משפט פדראלי בניו-יורק תביעה נגד טבע בין הפרת שני המגנים על תרופת האיידס Truvada. נזכיר, כי ב-14 לנובמבר השנה, Gilead דיווחה כי היא קיבלה מטבע הודעה על כך שזו האחרונה מאתגרת שני פטנטים של תרופת האיידס Truvada, במסגרת מסלול paragraph IV של חוק Hatch -Waxman.
בורגן מציין כי שני הפטנטים הנ"ל שייכים למעשה לאוניברסיטת Emory בארה"ב, עם רישוי בלעדי ל-Gilead, והם אמורים לפקוע באופן "טבעי" בשנים 2020-2021. המשמעות האופרטיבית של הגשת התביעה נגד טבע ע"י Gilead היא תחילת מרוץ 30 החודשים – משהגישה Gilead את התביעה נגד טבע בגין הפרת פטנטים בתוך 45 יום מקבלת ההודעה של טבע, ה-FDA אינו רשאי להעניק אישור סופי לגרסתה הגנרית של טבע במשך 30 החודשים מיום ההודעה (ה-14 לנובמבר), כלומר עד אמצע מאי 2011. אלא אם בית המשפט פוסק לפני כן ביחס לתוקף הפטנטים המאותגרים או שמחליט להאריך או לקצר את תקופת השיהוי בת 30 החודשים.
אגב, על פי Gilead, על מנת להשיק גרסה גנרית ל-Truvada, יש לאתגר בהצלחה או להמתין לפקיעתם של לא פחות מ- 10 פטנטים אשר מגנים על ה-Truvada, כאשר הפטנט הראשון פוקע בשנת 2010.
בורגן אומר כי תרופת ה-Truvada היא התרופה הנמכרת ביותר בעולם לטיפול באיידס, ומכירותיה השנתיות בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכמו ב-1.54 מיליארד דולר. ה-Truvada אושרה לשימוש ע"י ה-FDA בשנת 2004, והיא בעצם שילוב של שתי תרופות של Gilead: ה-Viread, הידועה בשמה הגנרי tenefovir, וה-Emtriva. שני הפטנטים שטבע מאתגרת מגנים על ה-Emtriva.
בשיחה עם Bizportal אומר בורגן "טבע מאתגרת את התרופה בשלב כל כך מוקדם על מנת להשיג את הבלעדיות ל-6 חודשים. אם אין בלעדיות אז יש ירידת מחיר של כ-95%. כל המודל העסקי של טבע בנוי על זה שהיא צריכה לאתגר כמה שיותר תרופות. אם טבע מצליחה בבית המשפט אז ה-FDA נותן לחברה הגנרית 6 חודשים של בלעדיות ואז המחיר יורד רק בכ-30% בדרך כלל".
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
