אקסלנס חותכת את לאומי: "המניה כבר לא כל כך הגנתית ויקרה לעומת הפועלים"
בעקבות פרסום דוחות בנק לאומי ביום חמישי מעדכן האנליסט טרנס קלינגמן מבית ההשקעות אקסלנס את המלצתו למניה, תחת הכותרת : "המניה כבר לא כל כך הגנתית ויקרה לעומת הפועלים".
על אף הצפי לעלייה בהפרשות לחובות מסופקים, אומר קלינגמן, "עדיין חשבנו שרמת ההפרשות תהיה נמוכה משמעותית משל בנק הפועלים. הסיבה לזה נובע מנתוני תיק האשראי המצביעים לכאורה על תיק יותר איכותי ושמרני.
"סך החוב היותר בעייתי (בעיקר חוב שאינו נושא הכנסה) נמוכה משמעותית אצל בנק לאומי לעומת בנק הפועלים. גם יחס הכיסוי (יתרת ההפרשות במאזן/ חוב בעייתי – לא כולל אשראי בהשגחה מיוחדת) יותר גבוהה בלאומי.
"בכל זאת רמת ההפרשות בלאומי היתה גבוהה בעיקר בשל הפרשות בגין אשראי למשקי בית, עסקים קטנים ובינוניים (מסחרי). בפועלים הגידול בהפרשות בתחומים אלו היה הרבה יותר מתון".
ההפסד המצטבר לפני מס הנזקף לקרן ההון בגין ירידת ערך של תיק ניירות הערך של לאומי עומד על 2.3 מיליארד שקל בסוף רבעון שלישי והתרחב בעוד 960 מיליון שקל נוספים עד סוף אוקטובר. קשה להעריך, אומר קלינגמן, כמה מזה יעבור בסופו של דבר לדו"ח רווח והפסד.
למשל, "אם ניקח ההפסד הצבור בגין תיק אג"ח חו"ל שרובו מושקע במוסדות פיננסים בחו"ל אז מצד אחד בעקבת המשבר רוב המדינות מערביות ערבות במידה כזה או אחר לגבי החוב של הבנקים שלהם. מצד שני, קביעת ירידת ערך פרמננטי מתבסס גם על פרמטרים אחרים כגון הורדות דירוג (שיכול להתבצע גם עם בנקים הזרים נהנים מסוג של רשת ביטחון) וגודל הירידה בשווי השוק ואורך תקופת הזמן בו הני"ע נסחרים בדיסקונט לעלות המקורית.
לכן לא מן הנמנע שלאומי יצטרך למחוק חלק מההפרשים לדו"ח רווח והפסד".
לצורך השוואה, אומרים באקסלנס, תיק ני"ע של בנק הפועלים עמד בסוף רבעון שלישי על 29.6 מיליארד שקל לעומת 41.5 מיליארד שקל בלאומי וההפסד המצטבר בקרן הון בהפועלים - אחרי מחיקות הענק שהוא ביצע מאז רבעון רביעי של 2007 עומד על 198 מיליון שקל.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
