ברוש מגבה את ברוורמן: התוכנית של האוצר אינה התוכנית הדרושה בעת הזאת
דרמה בועדת הכספים. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אבישי ברוורמן ממפלגת העבודה, מסרב להעלות להצבעה את הצעת משרד האוצר לתכנית המרצה למשק. ככל הנראה, ברוורמן פועל בתיאום עם ראש הממשלה וראשי ההסתדרות והתעשיינים.
ברוורמן הודיע כי הועדה תקיים בינתיים דיון בלבד על התכנית וכי ייכנס אותה בכל שעה, אם וכאשר תגיש הממשלה לוועדה הצעה שלמה הכוללת גם רשת ביטחון לחיסכון הפנסיוני.
"אני מאפשר לראש הממשלה, שר האוצר, ראשי ההסתדרות והמעסיקים להמשיך במו"מ ליצירת רשת בטחון ולהביא את ההצעה הסופית לאישור ועדת הכספים", אמר ברוורמן.
ברוורמן הודיע על כך לפני זמן קצר בפתח ישיבת הוועדה. הוא אמר שנענה לבקשת ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לאחר הודעה שלו כי יש התקדמות במו"מ שהוא מנהל עם האוצר, ההסתדרות והמעסיקים על יצירת רשת הביטחון.
"התוכנית שהוגשה לנו לוקה בכך שהיא לא מציגה רשת ביטחון ולכן לא ברור אם הצעדים המוצגים בתוכנית ייושמו במהירות ובכמות הנדרשת בשעת החירום המצפה למשק בעקבות המשבר הכלכלי, אמר ברוורמן.
בתגובה אמר שר האוצר, רוני בן און "אם אולמרט אמר לך שמתקיים משא ומתן הרי שהוא כנראה יודע על מה הוא מדבר. אני לא יודע על שום מו"מ. אם אין בכוונתכם להביא את ההצעות להצבעה אני מציע שנמשוך את הצעתינו. עליכם להחליט עכשיו". אמר בר און לחברי הועדה.
במשרד האוצר, בראשות השר רוני בר און, הגיבו בזעם להחלטתו של ברוורמן שכתקבלה ככל הנראה בהפתעה גמורה מבחינתם, למרות שברוורמן התבטא כמה פעמים בשבוע האחרון כנגד התוכנית כפי שהיא מוצעת כיום. ברוורמן הדגיש, כי התוכנית איננה שלמה אם אין בה שלוש רגליים: האצת המשק והרחבה משמעותית של תקציב 2009, תשובה למחנק האשראי ורשת הביטחון לחסכון הפנסיוני.
שרגא ברוש, יו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים, בהופיעו בוועדת הכספים של הכנסת, גיבה את החלטת ברוורמן ואמר כי תוכנית הייצוב של האוצר שהובאה היום לוועדת הכספים של הכנסת איננה התוכנית הדרושה בעת הזאת.
ברוש ציין, כי ראש הממשלה, אהוד אולמרט קיבל את ההחלטה הנכונה ביותר למשק להגיע לתוכנית מוסכמת על הממשלה, על בנק ישראל, המעסיקים, ההסתדרות ועל ועדות הכנסת, בדיוק כפי שיש לנקוט בעת משבר כלכלי בסדר גודל כזה.
יו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים הוסיף, כי ועדת הכספים החליטה לדחות את הדיון ב-24 שעות במטרה לאפשר לצדדים לסיים את גיבוש התוכנית, שתענה לצרכי המשק. ברוש הדגיש, כי אין ספק שהתוכנית, שתגובש במשותף עם כל הגורמים, תיתן פתרון ראוי למשק ותקבל תמיכה רבה כפי שראוי שיהיה במשבר כזה.
ברוש סבור, כי תוכנית כזו תאפשר למגזר העסקי לצלוח בצורה טובה ביותר את המשבר ולהביא למינימום של פיטורים.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
