לאחר האזהרה: אלרוב מדווחת על הפסד תפעולי של 242 מיליון שקל ברבעון השלישי
כצפוי, בעקבות אזהרת הרווח הקשה שפרסמה אלרוב לאחרונה, מציגה החברה היום תוצאות גרועות לרבעון השלישי. החברה נפגעה בעיקר מירידת ערך אחזקותיה במניות הפועלים ולאומי שנפלו בעשרות אחוזים בחודשים האחרונים.
הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ- 110 מיליון ש"ח, לעומת כ- 377 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, ההכנסות ברבעון המקביל אשתקד כללו רווח הון חד פעמי בסך של כ- 236 מיליון ש"ח בעקבות מכירת קניון השרון בנתניה ונכס בצרפת.
דמי שכירות מהאזור המסחרי של ממילא הסתכמו ברבעון בכ- 6.1 מיליון ש"ח, לעומת כ- 0.6 מיליון ש"ח בלבד ברבעון המקביל אשתקד. דמי השכירות השנתיים בהתאם לחוזים החתומים משקפים דמי שכירות שנתיים בהיקף של כ- 33 מיליון ש"ח. להערכת החברה דמי השכירות מכל שטחי המסחר והמשרדים צפויים להסתכם לסך של כ- 42 מיליון ש"ח בשנה.
דמי השכירות מהנכסים המניבים בשוויץ הסתכמו בכ- 8.2 מיליון פר"ש (כ- 27 מיליון ש"ח) לעומת כ- 7.5 מיליון פר"ש (כ-26.1 מיליון ש"ח) ברבעון המקביל אשתקד.
ההפסד התפעולי ברבעון עמד על כ- 242 מיליון ש"ח, לעומת רווח של כ- 308 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. עיקר ההפסד נובע כאמור מהפסד מניירות ערך שהסתכם בכ- 276 מיליון ש"ח. בשורה התחתונה הציגה אלרוב הפסד נקי של כ- 270 מיליון ש"ח ברבעון (חלק מחזיקי ההון של החברה כ- 268 מיליון ש"ח), לעומת רווח של כ- 183 מיליון ש"ח (חלק מחזיקי ההון של החברה כ- 151 מיליון ש"ח) ברבעון המקביל אשתקד.
נקודת אור בדוחות היתה תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון בכ- 18.3 מיליון ש"ח, לעומת כ- 11.7 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.
אלרוב (ישראל) פועלת בתחום הנדל"ן. בארץ פועלת החברה באמצעות חברת הבת – אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ (85.8%). הקבוצה מחזיקה ומתפעלת נכסי נדל"ן מניב ועוסקת בייזום, בניה וניהול של נכסי נדל"ן הכוללים דירות מגורים למכירה, שטחי מסחר, משרדים, בתי מלון (מלון מצודת דוד בירושלים).
בחו"ל החברה פועלת באמצעות חב' הבת אלרוב נדל"ן בתחום הנדל"ן המניב במערב אירופה והיא מתמקדת בעסקאות פיננסיות בעלות שיעורי תשואה גבוהים ובנכסים בעלי שוכרים ברמה גבוהה ולטווח ארוך. אלרוב נדל"ן החלה לפעול לביסוס רשת מלונות יוקרה בבעלותה. נכון להיום החלה החברה בתכנון בניית מלונה הראשון באמסטרדם.

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.