Bizportal בדק מה לגורואים יש להגיד: "5-10 שנים מהיום, נסתכל אחורה בפליאה על שוק המניות"
בצל הסערה השוררת בשווקים והחששות ממיתון ארוך ומתמשך ריכזנו עבורכם את דעתם של הגורואים הגדולים בעולם בתחומי השקעות, בנסיונם להבין האם אנחנו בתחתית, אשר משתפים את הקוראים באסטרטגיות השקעה.
המשקיע האגדי, וורן באפט, דיבר ביום שישי בראיון ל-CNBC, על התקופה הקרובה: "קשה לנבא כיצד יתנהג שוק המניות השבוע, החודש ובמשך חצי השנה הקרובה, אך בעוד 5 שנים או 10 שנים מהיום, נסתכל אחורה בפליאה ונגיד שהיו הרבה הזדמנויות יוצאות דופן בשוק המניות". באפט הביע את אמונו במשק האמריקני ואמר: "בטווח הארוך, כל מי שלוקח חלק בפעילות הכלכלית בארה"ב ירוויח, אבל אל תלוו כסף מהבנק בשביל לרכוש מניות", הוא הוסיף.
גורו ההשקעות, גי'ם רוג'רס הביע גם הוא את דעתו על מצב השווקים וביקר נחרצות את פעילות הממשלות בנוגע לטיפול במשבר: "הדרך הנכונה לפתור את המשבר היא לתת לאנשים לפשוט רגל". רוג'רס, כאמור, לא מאמין בהתערבות ומפציר במנהיגי ה-G7 "ללכת לשתות בבר ולעזוב אותנו לנפשנו".
רוג'רס הביע את חששו הכבד מתוכניות החילוץ ואמר כי "אם אכן תוכניות אלו יעזרו, הן עלולות לייצר
ביל גרוס, מנכ"ל פימקו, קרן האג"ח הגדולה בעולם, אמר בתקופה האחרונה, כי "יותר מדי מינופים ומעט מדי שיקולי דעת, הם הגורמים לנפילות בימים האחרונים". גרוס מביע דעתו גם לגבי דרך פתרון המשבר ואומר כי: "המפתח להחזרת אמון המשקיעים ויציבות היא הפשרת שוק האשראי, ויצירת נזילות".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
