מריל לינץ' חותך את מחיר היעד לנפט: עשוי להגיע ל-50 ד' במצב של מיתון

בבנק ההשקעות מעדכנים היום את מחיר היעד לנפט ומתייחסים למספר תסריטים אפשריים
נעם הוד |

החשש מירידה בביקושים והתחזקות הדולר בימים האחרונים ממשיכה ללחוץ את מחיר חבית הנפט מטה, זאת לצד ירידות שערים חדות במדדים בוול סטריט. בבנק ההשקעות מריל לינץ' פרסמו היום עדכון מחיר יעד למחיר הנפט לשנת 2009 והתייחסו לאפשרות של כניסה למיתון עולמי.

מחיר החבית עלול לצנוח לרמה של 50 דולר לחבית "במצב של מיתון עולמי", כך כותבים היום כלכלני מריל לינץ' בעדכון מחיר היעד שלהם למחיר הנפט. בהתייחס ל-2009, חותכים כלכלני הבנק את מחיר היעד לחבית מרמה של 107 דולר לרמה של 90 דולר, ירידה של 16%.

במריל לינץ' ציינו כי תחזית של 50 דולר לחבית מתייחסת לתסריט "לא סביר" של מיתון עולמי, מצב בו התוצר העולמי יורד לשיעור גידול של 1.5%.

את הסיבות המגולמות בתחזיתם למחיר של 90 דולר לחבית משייכים במריל לינץ' לירידות בביקושים בכל העולם וציינו בעיקר כי הביקושים הגבוהים לנפט בסין ובהודו עלולים להתמתן. הצמיחה בביקוש לנפט בהודו צפויה לגדול בשיעור של 1.4% בלבד לעומת גידול של .6.1% בשנה שעברה.

בהתיחסותם לגידול הצפוי בהיצע הנפט העולמי ציינו במריל לינץ כי תוכנית הייצוא של ארגון אופ"ק מצביעה על גידול של 3 מיליון חביות נפט בתפוקה היומית במשך 18 החודשים הקרובים. עוד ציינו בבנק ההשקעות כי פרויקטים נוספים שעומדים על הפרק במדינות ארגון אופ"ק אמורים להביא תפוקה יומית נוספת של כ-900 אלף חביות נפט.

בבנק ההשקעות נתנו דעתם גם על תסריט של זינוק במחיר הנפט, זאת במידה והפעילות הכלכלית העולמית תתאושש במהרה, בשילוב עם חוסר פיתוחים של מקורות אנרגיה חלופיים. לדברי כלכלני מריל לינץ' תסריט זה עלול ללחוץ את מחירי הנפט מעלה למחירים של 150 דולר לחבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

תחנת כוח אשכול
צילום: יחצ

רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים


רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה

ליאור דנקנר |

אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים. 

מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.


למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.


הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.


המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.