RBC על פוטאש: המניה תכפיל את שערה - מחירי החוזים עם סין יעלו
חרף הצניחה במניות סקטור הדשנים בימים האחרונים ומניות חברת פוטאש הקנדית במיוחד, שצנחה בחמשת ימי המסחר האחרונים בלא פחות מ-13%, בית ההשקעות הקנדי RBC צופה שהאחרונה תכפיל את שערה למחיר של 375 דולר בשעה שלקוחות האשלג בסין יפתחו במו"מ ליצירת חוזים חדשים המשקפים מחירי גבוהים יותר.
האנליסטים פיי לי ואוון מרטין מ-RBC טוענים שחברת פוטאש, החברה הגדולה ביותר בעולם ליצור האשלג, נסחרת כעת לפי מחיר של 430 דולר לטון אשלג (כ-550 דולר לטון לאחר משלוח), אך מאמינים שאלו מחירים הרחוקים ממחירי השוק הנעים בין 900-1100 דולר לטון.
כמו כן, הם מציינים שענקית האשלג מבלרוסיה צפויה לעלות את מחירי החוזים לסין, בשעה שאורלקלי הרוסית צופה שמחירי המו"מ יביאו את מחירי האשלג קרוב יותר לרמת הספוט, לכ-1000 דולר לטון מרמה של 640 דולר לטון. "אנו מאמינים שהצהרתה של אורלקלי הינה משמעותית וחיובית למחירי האשלג לטווח הארוך".
נציין, כי RBC גזרו את מחיר היעד לפוטאש מניתוח הערכות המכפילים ומניתוח תזרמי המזומנים שלהחברה. עם זאת, מספרים האנליסטים, כי ישנם מכשולים רבים עד שהמניה תגיע למחיר הנ"ל, כגון ירידה בלתי צפויה בביקוש הגלובלי, ירידה במחירי הדשנים, התערבות שלילית של ממשלת סין והודו ואף מחסור בקרונות להובלת האשלג יכול לגרום לפספוס במחירי האשלג.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
