בנק הפועלים: רמת הסיכון בשוק המניות המקומי עודנה גבוהה - שימרו על מרכיב מנייתי נמוך
רמת הסיכון בשוק המניות המקומי עודנה גבוהה, ועלולה להקרין לשלילה על המדדים המובילים, כך פותחים במחלקת המחקר של בנק פועלים את סקירתם השבועית. לדבריהם, למרות שהסביבה הכלכלית עודנה שלילית, אך המשך התאוששות הדולר ביחס לשקל והחלשות מחירי הסחורות הן אלו שעמדו לצד המשקיעים והחברות.
"אנו מעריכים, כי כל זמן שלא תחול רגיעה במשק האמריקני, שתשנה את מגמת ההאטה הגלובלית שנרשמת בחודשים האחרונים, ישפיע הדבר על כלל השווקים, כולל השוק המקומי. גם דוחות הרבעון השני מצביעים על שחיקה ברווח המצרפי של החברות, לעומת הרבעון המקביל אשתקד, שהיה למעשה הרבעון האחרון לפני פרוץ משבר הסאב פריים, והצפי הוא כי גם ברבעונים הבאים לא צפוי שיפור של ממש בתוצאות", ציינו כלכלני פועלים.
"המלצתנו היא להמשיך ולהחזיק במרכיב מנייתי נמוך, תוך התמקדות במניות הערך הגדולות, שמפגינות יציבות ועוצמה לאורך זמן, ובעדיפות לענפים דפנסיביים, כגון תקשורת. כמו כן, אנו ממליצים לנצל את הירידה שנרשמה בסטיות התקן באופציות המעו"ף לרכישת הגנות לרכיב המנייתי בתיק", הסבירו בפועלים.
בשוק המט"ח, הדולר פתח את השבוע האחרון בהתחזקות בעולם בכלל ומול השקל בפרט, כאשר רכישות המט"ח היומיות של בנק ישראל נתנו לדולר תמיכה נוספת. בהמשך התהפכה המגמה והדולר נחלש מול השקל, בעיקר בעקבות גל של מימושי רווחים, לאחר שהשער היציג של הדולר טיפס לרמתו הגבוהה ביותר זה חמישה חודשים.
"המסחר בדולר בשוק המט"ח הישראלי יושפע בתקופה הקרובה גם מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. יחד עם זאת נראה, כי התרבו הגורמים התומכים במגמת הפיחות בשער השקל. בין הגורמים התומכים בהיחלשות השקל ניתן למנות את התרבות הסימנים להאטה כלכלית בישראל, קיטון בעודף בחשבון השוטף, התחזקות הדולר בעולם, ורכישות המט"ח היומיות של בנק ישראל", כתבו כלכלני פועלים בסקירה השבועית.
"מנגד, הצפי להתרחבות פער הריביות בין השקל והדולר מספק תמיכה לשקל. בהתאם לאמור, אנו עדיין ממליצים להחזיק מט"ח בתיק בשיעור של כ- 10%, תוך פיזור בין מטבעות כגון דולר, אירו והיין היפאני, שמהווה משקל נגד לחששות מפני העמקת משבר האשראי", ציינו בפועלים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
