השקעות חברה ישראלית באמצעות הקמת חברות בחו"ל

מאת: רו"ח רו"ח (משפטן) שי בן דוד

חברה ישראלית מקימה חברה בארה"ב וחברה בגרמניה. החברות בחו"ל משקיעות בנדל"ן מניב.כיצד ימוסו הרווחים והאם ימוסו בארץ או בחו"ל
עו"ד לילך דניאל |

שאלה:

------

חברה ישראלית מקימה חברה בארה"ב וחברה בגרמניה. החברות בחו"ל משקיעות בנדל"ן מניב.

השאלות:

1. כיצד ימוסו הרווחים שמופקים בחו"ל, והאם הם ימוסו בארץ או בחו"ל?

2. מה הדין כאשר החברה בארץ מושכת דיווידנד מהחברות הנ"ל בחו"ל, ומהו שיעור המס?

3. בארץ, כאשר חברה מחלקת דיווידנד לחברה, הרי הדיווידנד פטור. אם החברה בישראל שילמה מס על הדיווידנד שמשכה מהחברות שהקימה בחו"ל, והיא רוצה לחלק את הרווחים לבעלי המניות הפרטיים של החברה בארץ - האם יחול מס נוסף, ובאיזה שיעור?

תשובה:

-------

1. פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], קובעת כי ניתן לחייב במס רווחים שהופקו בחו"ל (באמצעות חברות תושבות חוץ), בכל אחד מהמצבים להלן:

א. שליטה וניהול מישראל - חברות שהשליטה על עסקיהן וניהולם מופעלים בישראל, תואמות את ההגדרה של תושב ישראל שבסעיף 1 לפקודה. לפיכך, אם השליטה והניהול על החברות שהוקמו בארה"ב ובגרמניה מתבצעים מישראל, הרי הרווחים שהופקו על ידן יחויבו במס בישראל (מס חברות + מס על הדיווידנד במועד חלוקתו).

התייחסות לסוגיית השליטה וניהול במסגרת האמנות למניעת כפל מס - אם גרמניה או ארה"ב, לפי העניין, יטענו כי השליטה והניהול מתבצעים בתחומן, עלולה להתעורר בעיית כפל מס. על כן, המדינות המתקשרות (ישראל וגרמניה, או ישראל וארה"ב, לפי העניין) יכריעו בשאלה על פי הוראות האמנה הרלוונטית.

האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארה"ב קובעת שבמצב שבו "אדם שאינו יחיד הנו תושב 2 המדינות המתקשרות, ישתדלו הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות לפתור את שאלת מקום מושבו בהסכמה הדדית ולקבוע את אופן החלת האמנה לגביו".

לעומת זאת, האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לגרמניה קובעת: "נמצא שחברה היא תושב של שתי הארצות, רואים אותה כתושב הארץ שבה נמצא מקום ניהולה הממשי".

ב. חברה נשלטת זרה (CFC) - חברה נשלטת זרה [להלן - "חנ"ז"] מוגדרת בסעיף 75ב לפקודה. ההגדרה כוללת מבחנים איכותיים וכמותיים כגון: מבחן הרווחים/ההכנסות הפסיביות, שיעור המס על ההכנסות הפסיביות אינו עולה על 20%, שיעור אחזקה וכו'. אם החברות כאמור תואמות את ההגדרה בסעיף 75ב לפקודה, הן חשופות למיסוי דיווידנד רעיוני, ומנגד זכאיות לזיכוי רעיוני.

כלומר, רואים את הרווחים שהופקו בחברות כאמור "כאילו" חולקו כדיווידנד לבעלי המניות. יש לציין כי אם עסקינן במקרה לעיל בהכנסות עסקיות (ולא פסיביות), החברות אינן חשופות למשטר המיסוי הקבוע בסעיף 75ב לפקודה כאמור.

לסיכום:

אם החברות אינן מנוהלות ונשלטות מישראל, ואינן תואמות את הגדרת חנ"ז, הרווחים שהופקו בחברות (לאחר תשלום המס בארה"ב ובגרמניה, לפי העניין) יחויבו במס בישראל בשיעור 25%, אך ורק במועד חלוקת דיווידנד בפועל לחברה הישראלית (ראה התייחסות לזיכוי ממס זר בסעיף 2 לתשובה).

לעניין מיסוי הרווחים בחו"ל - אם הרווחים ימוסו בחו"ל, ראה התייחסות בתשובה לשאלה 2.

הערה - הכנסות משכירות (נדל"ן מניב) אינן מהוות הכנסה מ"משלח יד מיוחד", ועל כן אין בתשובתי התייחסות לחיוב במס של חברת משלח יד זרה.

2. כאשר חברה תושבת ישראל מקבלת דיווידנד מחברה תושבת חוץ, יש לפנות להוראות האמנה הרלוונטית ולבדוק מהו שיעור ניכוי המס במקור המופיע באמנה (ארה"ב - כמה אפשרויות, כגון: 12.5%, 15%, 25%; גרמניה - 25%).

לעניין שיעור המס בישראל - המס על דיווידנד המתקבל מחברה תושבת חוץ הוא בשיעור 25%. סכום הזיכוי יינתן כנגד המס (25%) ששולם על הדיווידנד שהתקבל, ויהיה סכום המס שנוכה במקור בגרמניה או בארה"ב, לפי העניין.

נוסף על כך, סעיף 126(ג) לפקודה מאפשר לחברה המקבלת דיווידנד מחברה תושבת חוץ ליישם את מנגנון "הזיכוי העקיף". כלומר, לקבל כזיכוי (כנגד מס חברות שישולם על הדיווידנד שהתקבל) את מס החברות ששולם בארה"ב ו/או בגרמניה, לפי העניין, ואת המס ששולם על הדיווידנד כניכוי במקור לפני שהועבר לישראל.

ניתן ליישם את סעיף 126(ג) לפקודה אך ורק בתנאים מסוימים, כגון: שיעור אחזקה מינימלי של 25% בחברה בת ו-50% בחברה נכדה, ועוד.

מאחר שבנתוני השאלה לא ניתנו שיעורי אחזקה וכד', לא ניתן לדון בשאלה באופן ספציפי.

3. א. יחידים - כאשר החברה בארץ תחלק את הדיווידנד שקיבלה, ישלמו בעלי מניותיה (היחידים) מס בשיעור 20%/25% (תלוי בשאלת בעל מניות מהותי).

ב. חברות - התשובה הופכת מורכבת יותר אם מחלקת הדיווידנד היא חברה תושבת ישראל, ומקבלת הדיווידנד היא חברה תושבת ישראל. סעיף 126(ב) לפקודה קובע כי "בחישוב ההכנסה החייבת... לא תיכלל הכנסה מחלוקת רווחים או מדיבידנד שמקורם בהכנסות שהופקו או שנצמחו בישראל....".

[ההדגשה אינה במקור - ש' ב' ד'].

במקרה שמוצג, אין ספק שמקור הרווחים/הדיווידנד בהכנסות שהופקו מחוץ לישראל, ועל כן סעיף 126(ב) לפקודה לא יחול וההכנסה מדיווידנד תהיה חייבת במס בידי החברה מקבלת הדיווידנד.

סעיף 126(ג) לפקודה (על תנאיו) מאפשר קבלת זיכוי עקיף על מסי החוץ שהוטלו על אותו דיווידנד, ועל ההכנסה שממנה חולק הדיווידנד. כלומר, אם שרשרת החברות - אם - - בת - - נכדה - תעמוד בתנאי סעיף 126(ג) לפקודה, יהיה אפשר ככל הנראה ליישם את מנגנון הזיכוי העקיף, ובכך להימנע מתשלום המס במועד חלוקת הדיווידנד מהחברה הבת הישראלית לחברה האם הישראלית (ראה גם התייחסות בקובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה, בסעיף 126(ג)).

אם שרשרת החברות אינה עומדת בתנאי סעיף 126(ג) לפקודה, ישנה חשיפה לכפל מס בחלוקות הדיווידנד האמורות. במצב זה הייתי ממליץ לפנות לרשות המסים בישראל, כדי לפתור את בעיית כפל המס.

המשיב - מנהל מחלקת מיסוי בין-לאומי במשרד שיף הזנפרץ ושות', רואי חשבון.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.