אכן שינוי מגמה בשווקים? רעיונות להתבצרות
בשבוע שחלף היינו עדים לעליות שערים חדות במניות, באג"ח ובדולר כאשר ברקע אחד מהמשברים הכלכליים החמורים בהיסטוריה ממשיך לגבות קורבנות. עליית הדולר בכ-10% תוך מספר ימים נותנת רוח גבית לחברות היצואניות, לחברות ההייטק ולחברות הנדל"ן אשר החזיקו נכסים בארה"ב ורשמו הפסדים ברבעונים הקודמים בגין ירידות בנכסים דולרים ממונפים.
האם אנו עדים לשינוי מגמה בשווקים?
המשקיעים עיכלו את העובדה שאנו נמצאים בתקופה של משבר כלכלי חמור ולכן הציפיות שלהם נמוכות הן בקשר לתוצאות של החברות והן בקשר לנתוני המאקרו שצפויים להתפרסם. ברגע שהנתונים יתפרסמו, הם עשויים להתגלות כטובים יותר מהצפוי ואז השווקים יגיבו בעליות שערים.
חשוב תמיד לזכור כי השווקים מגיבים לסטייה של הנתונים ממה שכבר מגולם בשוק ולכן בשוק שמגלם משבר חמור, הנתונים, על אף שאינם טובים, יכולים בכול זאת להפתיע לטובה וכאמור לתמוך במהלך של עליות שערים. דוגמא מצוינת לכך קיבלנו השבוע כשבנק וואקוביה דיווח על מחיקות של 8.7 מיליארד דולר ומניית הבנק עלתה בתגובה לפרסום ההפסד, שכן השוק תמחר הפסד גבוה יותר.
קשה מאד לתזמן את שוק המניות ומחקרים רבים הגיעו למסקנה כי משקיע שמנסה לתזמן את השוק יכשל בסבירות גבוהה. על אף האמור, נושא תזמון התחתית של שוק המניות צפוי לתפוס תאוצה ויעסיק את רוב המשקיעים במחצית השנייה של 2008 ובתחילת שנת 2009. אנו סבורים כי אין טעם או יכולת לנסות לחזות את סיומו של המשבר הנוכחי ולכן משקיעים שאופק ההשקעה שלהם הוא לטווח הקצר עדיף שימנעו לעת עתה מלהשקיע בשוק המניות ומשקיעים שהאופק שלהם הוא ארוך טווח יכולים לרכוש מניות במחירים זולים.
התערבות בנק ישראל במט"ח
בנק ישראל הודיע בחודש יולי כי יגביר את קצב הרכישות ל-100 מיליון דולר ביום. למעשה, בקצב ההתערבות הנוכחי, בנק ישראל צפוי לסיים את הרכישה של ה-10 מיליארד דולר עליה הכריז תוך 3-4 חודשים. חשוב להבין, כי סה"כ העודף בחשבון השוטף (המשמש כאומדן לעודף ההיצע של הדולרים שנכנסים לארץ) עמד בשנת 2007 על כ-5 מיליארד דולר בלבד, מכאן שהתערבות בנק ישראל במט"ח השנה כאשר הייצוא נחלש והעודף בחשבון השוטף צפוי להיות כמעט אפסי, נחשבת לאגרסיבית. נזכיר, כי כנגד ההתערבות של בנק ישראל פועל כוח מנוגד בדמותו של המשבר בארה"ב הגורר חוסר רצון של הישראלים להוציא כספים החוצה. אנו סבורים, כי בטווח הבינוני-ארוך ההשפעה של התערבות בנק ישראל תגבר ולכן אנו צופים התחזקות של הדולר בשנה הקרובה.
מהלך עליות השערים עשוי להמשיך ולאפיין את השווקים בטווח הקצר, אך להערכתנו מגמה זו תחזור בטווח הבינוני להתאפיין בירידות שערים. לגבי שוק המט"ח, התערבות בנק ישראל משמעותית הרבה יותר מבעבר וצפויה להמשיך ולחזק את הדולר. אנו ממליצים בתקופה זו להגדיל את החשיפה הדולרית, לא להיסחף אחרי שוק המניות ולהמשיך "להתבצר" באגרות חוב איכותיות (ממשלתיות או של חברות מובילות) המבטיחות תשואה והצמדה למדד.
מאת: אייל זרביב, מנכ"ל משותף בפלא גלובל בית השקעות
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית
רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.
השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.
המשמעות של ההכרזה
במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.
הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".
- כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.