אכן שינוי מגמה בשווקים? רעיונות להתבצרות
בשבוע שחלף היינו עדים לעליות שערים חדות במניות, באג"ח ובדולר כאשר ברקע אחד מהמשברים הכלכליים החמורים בהיסטוריה ממשיך לגבות קורבנות. עליית הדולר בכ-10% תוך מספר ימים נותנת רוח גבית לחברות היצואניות, לחברות ההייטק ולחברות הנדל"ן אשר החזיקו נכסים בארה"ב ורשמו הפסדים ברבעונים הקודמים בגין ירידות בנכסים דולרים ממונפים.
האם אנו עדים לשינוי מגמה בשווקים?
המשקיעים עיכלו את העובדה שאנו נמצאים בתקופה של משבר כלכלי חמור ולכן הציפיות שלהם נמוכות הן בקשר לתוצאות של החברות והן בקשר לנתוני המאקרו שצפויים להתפרסם. ברגע שהנתונים יתפרסמו, הם עשויים להתגלות כטובים יותר מהצפוי ואז השווקים יגיבו בעליות שערים.
חשוב תמיד לזכור כי השווקים מגיבים לסטייה של הנתונים ממה שכבר מגולם בשוק ולכן בשוק שמגלם משבר חמור, הנתונים, על אף שאינם טובים, יכולים בכול זאת להפתיע לטובה וכאמור לתמוך במהלך של עליות שערים. דוגמא מצוינת לכך קיבלנו השבוע כשבנק וואקוביה דיווח על מחיקות של 8.7 מיליארד דולר ומניית הבנק עלתה בתגובה לפרסום ההפסד, שכן השוק תמחר הפסד גבוה יותר.
קשה מאד לתזמן את שוק המניות ומחקרים רבים הגיעו למסקנה כי משקיע שמנסה לתזמן את השוק יכשל בסבירות גבוהה. על אף האמור, נושא תזמון התחתית של שוק המניות צפוי לתפוס תאוצה ויעסיק את רוב המשקיעים במחצית השנייה של 2008 ובתחילת שנת 2009. אנו סבורים כי אין טעם או יכולת לנסות לחזות את סיומו של המשבר הנוכחי ולכן משקיעים שאופק ההשקעה שלהם הוא לטווח הקצר עדיף שימנעו לעת עתה מלהשקיע בשוק המניות ומשקיעים שהאופק שלהם הוא ארוך טווח יכולים לרכוש מניות במחירים זולים.
התערבות בנק ישראל במט"ח
בנק ישראל הודיע בחודש יולי כי יגביר את קצב הרכישות ל-100 מיליון דולר ביום. למעשה, בקצב ההתערבות הנוכחי, בנק ישראל צפוי לסיים את הרכישה של ה-10 מיליארד דולר עליה הכריז תוך 3-4 חודשים. חשוב להבין, כי סה"כ העודף בחשבון השוטף (המשמש כאומדן לעודף ההיצע של הדולרים שנכנסים לארץ) עמד בשנת 2007 על כ-5 מיליארד דולר בלבד, מכאן שהתערבות בנק ישראל במט"ח השנה כאשר הייצוא נחלש והעודף בחשבון השוטף צפוי להיות כמעט אפסי, נחשבת לאגרסיבית. נזכיר, כי כנגד ההתערבות של בנק ישראל פועל כוח מנוגד בדמותו של המשבר בארה"ב הגורר חוסר רצון של הישראלים להוציא כספים החוצה. אנו סבורים, כי בטווח הבינוני-ארוך ההשפעה של התערבות בנק ישראל תגבר ולכן אנו צופים התחזקות של הדולר בשנה הקרובה.
מהלך עליות השערים עשוי להמשיך ולאפיין את השווקים בטווח הקצר, אך להערכתנו מגמה זו תחזור בטווח הבינוני להתאפיין בירידות שערים. לגבי שוק המט"ח, התערבות בנק ישראל משמעותית הרבה יותר מבעבר וצפויה להמשיך ולחזק את הדולר. אנו ממליצים בתקופה זו להגדיל את החשיפה הדולרית, לא להיסחף אחרי שוק המניות ולהמשיך "להתבצר" באגרות חוב איכותיות (ממשלתיות או של חברות מובילות) המבטיחות תשואה והצמדה למדד.
מאת: אייל זרביב, מנכ"ל משותף בפלא גלובל בית השקעות
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
הונאה פונזי (דאליאי)הבטיח תשואה גבוהה והפסיד למשקיעים 5 מיליון שקל
תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא
הונאת פונזי כל פעם מחדש הציבור מתפתה. הוא רואה את השכן מרוויח תשואה חלומית דרך מנהל השקעות מומלץ, הוא שומע על חבר שקנה קרקע שהושבחה פי 5. הוא לא מבין שאלו הדוגמאות הטובות ולצידם יש פי כמה יותר דוגמאות של הפסדים כבדים. יש כללים מאוד ברורים בעולם ההשקעות וזה תקף למניות, נדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד. כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לרווח. לא ייתכן שיבטיחו לכם תשואה גבוהה בלי סיכון. אם אתם מוכנים לסיכון אז סבבה - קחו אותו. אבל אם אתם חושבים שהתשואה הגבוהה היא בלי סיכון זה לא נכון - לא אומרים לכם את האמת. הסיכונים, וזו הבעיה - צצים בדרך ומתגלים ונחשפים במקרים רבים כחזקים יותר מהסיכויים לרווח. הכלל הראשון בהשקעות הוא אל תתפתו כשמבטיחים לכם רווח קל ותשואה גבוהה. אין דבר כזה. מדובר בשרלטנים או טיפשים שלא באמת מבינים בהשקעות. הכלל השני שמתחבר לכלל הראשון - סיכוי הולך יחד עם סיכון. והנה המקרה מהיום.
משה לב, מי שהיה בעל חברת השקעות ורימה משקיעים, בהם בני משפחתו ומכריו, במיליוני שקלים, נידון לשלוש שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את עונשו בשבוע שעבר. כתב האישום הוגש נגדו כבר ב-2019, אך מתייחס לאירועים שהתרחשו בין 2009 ל-2014. לב הודה במסגרת הסדר טיעון כי הציג מצגי שווא והשקיע 5.1 מיליון שקל שקיבל מלקוחותיו, תוך הנפקת דו"חות מזויפים שהציגו רווחים שלא היו ולא נבראו. הוא הפסיד את כל הכסף, אך המשקיעים המשיכו להעביר לו כספים בהתבסס על דיווחיו המזויפים. קוראים לזהה פירמידה - הוא יצר מצג שווא של רווחים כאשר התבסס עליהם בלקיחת כספים נוספים. כאשר אנשים משכו כסף, הוא השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לשלם להם.
בשלב גזר הדין נשמעו עדויות של נפגעים, שתיארו כיצד איבדו את כל חסכונותיהם. התובע, עו"ד דניאל איקן מפרקליטות מחוז מרכז, דרש בין ארבע לשבע שנות מאסר, אך השופט עודד מורנו הסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לכל אחד מ-13 המתלוננים, בסכום של 100 אלף שקל (למעט שניים שיקבלו 40 אלף ו-10,000 שקל) עונשו של לב יתחיל באמצע מאי, אך הפרשה התחילה כאמור לפני 16 שנים. האם זה נכון וצודק להחיל עונש כל כך מאוחר? האם זה נכון שמשה לב יהיה אדם חופשי במשך כל כך הרבה שנים עד למשפטו?
מערכת ההונאה: עשרות משקיעים נפלו בפח
לב הציג עצמו כמשקיע מנוסה והבטיח תשואות גבוהות, תוך שהוא מציג דו"חות מזויפים ומשכנע לקוחות להמשיך להשקיע. שיטת הפעולה שלו, המזוהה עם הונאות פונזי, נשענה על גיוס משקיעים חדשים ששילמו למשקיעים הוותיקים, עד שהמערכת קרסה. בין קורבנותיו היו אנשי מערכת הביטחון, מכרים מחברות השקעה בהן עבד בעבר, ואף בני משפחתו הקרובים ביותר. לב טען כי החזיר חלק מהכספים למשקיעים, אך הסכום שהוחזר – 820 אלף שקל בלבד – רחוק מלשקם את הנפגעים. חלקם איבדו את כל חסכונותיהם והגיעו למצוקה כלכלית קשה.
- עוד הונאה פיננסית? Pocket Option מציעה אופציות בינאריות למשקיעים ישראלים - הרשות מזהירה
- הקורבנות של מיידוף כבר קיבלו 94% מהכספים שאבדו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם היו סימנים מקדימים?
במשך שנים לב הצליח לתחזק תדמית של איש פיננסים לגיטימי, אף שלמעשה פעל ללא רישיון לניהול השקעות. היו משקיעים שהחלו לחשוד, אך כל עוד קיבלו "רווחים", לא העלו את החשדות. רק כאשר בקשות למשיכות גדולות נענו בתירוצים שונים – "תקלות טכניות", "הגבלות בנקאיות" או "עיכובים רגולטוריים" – הם הבינו שמשהו אינו תקין.
שאלות ותשובות על פרשת משה לב והשלכותיה
מהי הונאת פונזי, וכיצד לב השתמש בה?
