גרטנר: "כל עוד השוק חלש - חברות מדיה ישקלו מחדש מודלים של עלויות פרסום"

על-פי חברת המחקר בשנת 2008 צפוי גידול של 15% בהוצאה על פרסום באינטרנט; תימשך העלייה בהשקעה בערוצי פרסום דיגיטליים על חשבון המסורתיים
משה בנימין |

בעקבות הלחץ הכלכלי מחפשים מפרסמים דרכים חדשות לצמצם סיכונים, ודורשים משותפי הפרסום אחריות רבה יותר לתוצאות. כך על פי גרטנר, חברת הייעוץ והמחקר המתמחה בתחומי טכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT).

אולם, מאחר ולעתים קרובות חברות המדיה אינן מוכנות, ואף אינן מסוגלות, לעמוד בדרישות אלה, נפתחת הזדמנות למומחים שיכולים לגשר על הפער בין שני הגורמים בשוק של המדיה הדיגיטלית. גרטנר סבורה שיש מספר מועמדים למלא את התפקיד, ובכלל זה משרדי פרסום, פורטלים גדולים ורשתות פרסום, וכן רשתות שמאגדות מו"לים.

"סביר להניח שחברות שבוחנות כיצד לכלכל את צעדיהן נוכח המיתון הכלכלי, יבצעו שינויים במודלים של ההחזר על ההשקעה בשיווק", אמר אנדרו פרנק, סגן נשיא למחקר בגרטנר.

"לאור השאיפה לצמצם סיכונים בהשקעות בשיווק, תוכניות שנראו הגיוניות לפני מספר חודשים, או אפילו לפני מספר שבועות, נראות כיום בלתי קבילות. החריגות היחידות עשויות להיות תוכניות שמניבות הכנסות בטווח הקצר, דוגמת מבצעי מכירות; אסטרטגיות מדיה מוכרות, שכבר הוכח בעבר שהסיכונים הכרוכים בהן נמוכים; ותוכניות שבבירור אינן כרוכות בסיכונים מבחינת הארגון, משום שהעלויות שלהן נגזרות מהביצועים".

למרות שחלק ניכר מההוצאות על מדיה דיגיטלית עשויות להיתפס גם בעתיד כ-"מציאה" בעיני המפרסמים, הרי שיתכן כי מוצרים מתקדמים ואסטרטגיות מתפתחות של מדיה דיגיטלית - דוגמת פרסומות אינטראקטיביות בסרטוני וידאו - לא יעמדו בדרישות היותר תובעניות לצמצום סיכונים, ואף יצטיירו כחלופה יקרה בהשוואה לרכישה של מדיה לא מקוונת.

"קרוב לוודאי שגם בחברות מדיה מבוססות ישקלו מחדש את המודלים, יחליטו לדחות מודלים שכרוכים בחשיפה לסיכונים שיווקיים של מפרסמים, ויעדיפו, כל עוד השוק חלש, להעניק הנחות על התעריפים לאלף - חשיפות או לעכב השקה של מוצרי מדיה חדשים, במקום לפתוח דלת למגמות חדשות ששוללות את היכולת לשלוט בביצועים הפיננסיים העתידיים או לחזות אותם", הוסיף פרנק.

בטווח הארוך, ההבדלים בין היקף השימוש במדיה המקוונת לבין היקף ההוצאות על פרסום מקוון יוסיפו לתרום לגידול בנתח של הפרסום בערוצים הדיגיטליים, על חשבון הערוצים המסורתיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.36%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.