האנליסטים קבעו את גזר הדין של ליהמן: מניותיה צנחו בכ-7%
ענקית ההשקעות, ליהמן ברדרס (סימול: LEH), לא מצליחה גם היום לא מצליחה לחמוק מידם של האנליסטים, שהביעו דאגה בעניין רווחי החברה ומאזנה. עקב כך, מניותיה של החברה הספיקו לאבד מתחילת המסחר ועד כה כ-7%.
בליהמן ברדרס הודיעו כי הם צופים הפסד של 2.8 מיליארד דולר או 5.14 דולר למניה לרבעון השני של השנה, בהשוואה לרווח של 489 מיליון דולר או 81 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. הדוח צפוי לצאת ב-16 ליוני, טרום פתיחת המסחר.
יום לאחר צאת ההודעה, ולאחר שהאנליסטים הספיקו לעכל את נתוני החברה, גזר הדין של כלל האנליסטים היה שלילי, מאוד שלילי.
האנליסט מוואכוביה, דאגלאס ספיקין, חתך את ההמלצה למניותיה של ליהמן ל"תשואת שוק" מ"תשואת יתר", בטענה כי בוול סטריט צפויים להמשיך לדאוג כי יתכנו מחיקות נוספות 'שידלפו' למאזן החברה. "לא הערכנו נכונה את נכנסיה של ליהמן", הודה ספיקין. "יתרה על כך, גיוס ההון הגדול מן הצפוי במחיר הנמוך מצביע כי על העובדה שהבנת החברה בעניין חשיפתה למשבר לקתה בחסר".
מוקדם יותר היום, האנליסטית מרדית' וויטני מאופנהיימר חתכה את תחזית הרווחים של ליהמן לשנת 2008 כולה להפסד של 3.34 דולר למניה מרווח של 1.58 דולר למניה. וויטני ציינה, כי "גיוס הון בהיקף כזה יפעיל לחץ על יכולתו של הבנק לספק צמיחה משמעותית למניה במהלך התקופה הקרובה". ובנוסף, הסבירה וויטני כי מדובר בגיוס אשר ידלל את המניה ב-30% עבור בעלי המניות הקיימים.
בשיחת ועידה שנערכה ביום שני אמר ארין קלהאן, מנכ"ל ליהמן ברדרס, כי קרנות הגידור סיפקו הגנה בהיקף של 400 מיליון דולר או כ-17%, בהשוואה ל-70% במהלך הרבעון הקודם ובמחצית השנייה של שנת 2007.
האנליסטים בוול סטריט מפחדים בדיוק מאי יכולת לערכת הסיכונים מסוג זו, ישנה רמת אי וודאות יתרה בעניין פוטנציאל ההפסדים של ליהמן, אמרה ווטני.
כמו כן, התגובה מגולדמן זאקס לא איחרה להגיע. וויליאם תאנונה מגולדמן חתך גם הוא את תחזית הרווחים של ליהמן לשנת 2008 ל- 2.1 דולר מ-3.1 דולר, ולשנת 2009 ל-4 דולר מ-6.1 דולר. יתרה, תאנונה חתך את מחיר היעד לחצי שנה הקרובה ל-40 דולר למניה ממחיר יעד קודם של 58 דולר למניה, בטענה כי "בחברה טמונים סיכונים כגון מחיקות גבוהות מן הצפוי, גיוסי הון נוספים או הפסדים הקשורים למסחר בחברות ספציפיות".
מניותיה של ליהמן חתמו את המסחר בירידה של 7.46% למחיר של 27.28 דולר למניה.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
