הנתונים באמת לא טובים: אבל תסתכלו על 2001
בחודש פברואר ירד מספר המשרות בארה"ב ב 63,000. כלכלנים, שהעריכו כי מספרן יגדל ב 20,000, מיהרו להסיק מכך כי פני כלכלת ארה"ב למיתון.
האומנם?
ראשית, ראוי לזכור כי דוח התעסוקה האמריקאי נוטה להיות מתוקן בשיעורים חדים לאחור. כך, לדוגמא, בחודש דצמבר תוקן הנתון מ -13,000 ל 54,000. תיקון של 67,000 משרות בחודש אחד. בחודש ספטמבר קרה דבר דומה.
האם יש לצפות לתיקון כזה גם הפעם? להערכתנו כן.:
נתון התעסוקה הממשלתי מתייחס למספר המשרות במגזר הלא חקלאי, לרבות הממשלתי. מקובל לצטט את דוח ה ADP, מכון פרטי הסוקר את מספר המשרות במגזר הלא חקלאי, ללא הממשלתי, כאינדיקאטור מקדים לנתון הרשמי. בדיקה שערכנו מעלה, כי לאורך חודשים ארוכים היו הבדלים קטנים למדי בין שני הדוחות. לדוגמא, בין החודשים ינואר ונובמבר אשתקד, עמד הפער בין השניים על 14,000 משרות בלבד (בממוצע חודשי).
והנה, בשלושת החודשים האחרונים נפער פער גדול ולא אופייני בין השניים. מספר המשרות החדשות לפי הסקר הפרטי היה גבוה ב 61,000! (בממוצע חודשי) מאשר לפי הדוח הממשלתי.למעשה, הדוח הפרטי הראה עלייה בת 46,000 משרות, בממוצע לחודש, בעוד הדוח הממשלתי הראה ירידה בת 15,000 לחודש. מראשית העשור, ב-52% מהחודשים רשם דוח ADP תוצאה טובה יותר מאשר בדוח הממשלתי, כפי שקורה לאחרונה. מסתבר, כי ב-48% ממקרים אלה חל מהפך ובחודש הבא הציג הדוח הממשלתי תוצאה טובה יותר. מכאן, ניתן להצביע על סיכוי לא קטן כי הדוח הממשלתי, שלאורך השנים הציג תנודתיות גבוה יותר מאשר הדוח הפרטי, יתקן כלפי מעלה בחודשים הקרובים.
מעבר לשיקולים אלו, ניתן להצביע על מספר נתונים נוספים שאינם מתיישבים עם שחיקה של ממש בשוק העבודה. יתרונם של אלו – הם נוהגים לשמש אינדיקאטורים מובילים להמשך, בעוד נתון התעסוקה הגולמי מתייחס לתמונת המצב הנוכחית ואין לו יכולת גבוהה לבשר על ההתפתחויות בהמשך.
כך, לדוגמא, סעיף התעסוקה במדד מנהלי הרכש למגזר השירותים בארה"ב – המהווה את הרוב המכריע של צד ההיצע בכלכלת ארה"ב, הצביע אמנם על התכווצות בחודש פברואר, אך בהשוואה לחודש ינואר, אז כרה תחתית של 44% (לפי סקאלה של 50% ומעלה התרחבות ו 50% ומטה התכווצות), הוא התאושש ל 47%. בחקלאות, בכרייה, בשירותים לניהול חברות, בשירותי המידע ובשירותים האישיים דווח על גידול בתעסוקה. נתון נוסף, מדד הצעות העבודה המקוונות של מכון המחקר Conference Board, דיווח על עלייה בת 3% ב 12 החודשים האחרונים. מדובר, אמנם, בשיעור הנמוך ביותר מאז מאי 2005, אך ההצעות ממשיכות להימצא בסימן עלייה.
אין ויכוח על כך שמצבו של שוק העבודה בארה"ב אינו מזהיר. גם משקי הבית הפכו מודאגים לגביו, כפי שניתן ללמוד ממדד אמון הציבור לחודש פברואר. לפי מדד זה, שיעור החוששים כי מספר המשרות תתמעטנה זינק מ 22% ל 28%, בעוד מספר הסבורים כי מספרן יגדל ירד מ 10.5% ל 9%. ממצא זה גם מסביר את הירידה בשיעור הבלתי מועסקים בחודש פברואר, שנבעה משחיקה בכוח העבודה ולא מירידה במספר חסרי התעסוקה. נראה כי משקי הבית השתכנעו כי היכולת למצוא עבודה תקטן בחודשים הקרובים.
ואולם, אין להשליך מכך על כניסה של כלכלת ארה"ב למיתון של ממש. בחודשים בהם הוכר לאחרונה מיתון באופן רשמי בארה"ב, בשנת 2001, ירד מספר המשרות בכ 250,000, בממוצע, לחודש, רחוק מאוד מהנתונים שראינו עד כה. הצעדים הכלכליים שננקטו ועשויים להמשיך להינקט בתחום המוניטארי והפיסיקאלי, בצד הפיחות בשער הדולר, עשויים לאושש במהירות את המשק האמריקאי. לאחרונה שמענו דברים של דויטשה בנק וסוכנות s&p ברוח זו.
לכך עשוי להצטרף נושא חשוב, הנוטה להיחבא אל הכלים – פריון העבודה. ברביע האחרון אשתקד, בהשוואה לרביע המקביל ב 2006, גדל הפריון במגזר העסקי ב 3%. מנגד הסתפקה עלות הייצור בעלייה בת 1% בלבד. אינדיקאטור זה לרווחיות החברות עשוי לסייע לצמיחת המשק. היכולת להגדיל את התפוקה שניתן להפיק מכוח עבודה נתון מאפשרת לחברות לפצות על ירידה בכוח העבודה במונחי תוצר. כתוצאה, הקשר בין שוק העבודה לבין השינוי בתוצר הופך חלש יותר וכך גם הסיכוי שיתורגם למיתון כלכלי.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".
