שוק הנדל"ן: הבורסה צונחת אבל יש אפשרויות

שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של בית ההשקעות IBI, על מצב הנדל"ן בישראל
שי ליפמן |

בטור בשבוע שעבר סקרתי את פעילות הייזום למגורים בישראל, לכן נראה לי מתבקש להשלים את התמונה (החיובית למדי) של מצב שוק הנדל"ן בישראל ולכתוב קצת על נדל"ן מניב (משרדים ומרכזים מסחריים).

לאור כל התהפוכות והרעש בעולם, ממשבר הסאב פריים ועד מחנק האשראי, והירידות החדות בבורסה, מתגלה ענף הנדל"ן המניב בישראל, שבמשך שנים רבות נחשב לענף מסוכן עד מאוד, כאי של יציבות ואף מעבר לכך.

ענף המשרדים חוזר לרמות מחירים שנתקלנו בהם בשנת 2000 (שנת שיא) ועם זאת, עדיין כמעט ואין התחלות בנייה. הנדל"ן המסחרי משגשג, כשמרכזים מסחריים וקניונים נהפכו למצרך מבוקש (ע"י חברות ביטוח, פנסיה וחברות מסורתיות בתחום) תוך עלייה בפדיונות למ"ר ופתיחה של מרכזים חדשים.

אז מה קורה בנדל"ן המסחרי?

בשנים האחרונות גדלה המגמה של הקמת מרכזי מסחר מחוץ לערים (דוגמת שפיים, ביג, צומת ביל"ו), אשר מתחרים בקניונים כאשר הגורמים העיקריים המשפיעים על הצלחתם הם מיקום הנכס, קרבתו לקהל היעד, דרכי הגישה והתחבורה אליו, חניה, היקף התחרות באזור ופתיחתם בשבתות. כיום רמת התחרות גדלה וממשיכה לגדול בשל תהליכים כדוגמת כניסתן של רשתות מזון ושל המושבים לתחום הנדל"ן. החל משנת 2005 ניכר שיפור משמעותי בביצועי המרכזים המסחריים, כאשר רמות הפדיון בקניונים המובילים עלו בקרוב לכ- 10%, ודמי השכירות במקומות עלו כמובן בהתאם.

שעור התפוסה בנכסים אלה עומד על קרוב ל- 100%, כאשר חוזי השכירות הם לרוב לתקופות של שנתיים עד חמש שנים עם אופציה להארכה. דמי השכירות בנויים משכר דירה קבוע ובנוסף שכר דירה אשר נגזר מן הפדיון של השוכר (לא מהותי). נהוג כי החוזים מתעדכנים אחת ל- 3 שנים (כשלגידול בפדיון יש השפעה על המחיר). הנציגה המובהקת בבורסה הפעילה בתחום היא כמובן ביג וניתן להיחשף לפעילות כזאת גם בחברה המדווחת ישפרו (או דרך חברת האם נכסים ובניין).

על פעילות הנרחבת של קניונים בארץ כמעט מיותר לדבר, קיים "טירוף" בביקושים לנכסים איכותיים והסברה היא כי הקניונים הטובים כבר נבנו. דוגמא מצויינת לכך היא המימוש של אזורים, כאשר לאחרונה מכרה את קניון קריית אונו לנכסים ובניין ואמות. הגוף הגדול ביותר בשוק הקניונים כיום היא קבוצת עזריאלי (חברה פרטית) ולא נתפלא אם בעת התאוששות בבורסה בת"א נראה אותה מונפקת (ומצטרפת בוודאות לת"א 100 ואולי אף למעוף), גוף משמעותי נוסף היא קבוצת בריטיש ישראל המחזיקה במספר המרכזים המסחריים הרב ביותר.

נדל"ן מניב (משרדים):

בשנים האחרונות נצפית התאוששות כללית במשק, שכאמור משפיעה על ההתעוררות בענף הנדל"ן למשרדים אשר באה לידיי ביטוי בעליית מחירי השכירות ובאחוזי תפוסה גבוהים יותר. בשנים האחרונות נראה כי החברות היזמיות וחברות הבנייה עדיין לא מרגישות מספיק בטוחות במגמת ההתאוששות במשק ולא החלו בבנייה חדשה עד לאחרונה (הטענה שלהם היא כי מחירי השכירות הנוכחיים עדיין אינם מספיק גבוהים בכדי ליזום פרויקטים חדשים לאור מחירי הקרקעות הגואים). מכאן אנו מסיקים ששילוב שני הגורמים, המשך עליות בביקושים, וצמצום המחסור בשטחים פנויים ומחסור בהיצע חדש יובילו בהכרח להמשך הצמיחה במחירי השכירויות שישפיעו כמובן גם על מחירי הבניינים כלפי מעלה.

ניתן להניח לאור האמור לגבי היצע המשרדים הקיים וכמות הבנייה החדשה ולאור הביקושים ההולכים וגדלים שנמשיך לראות את המשך עליות המחירים בסגמנט זה בשנים הקרובות.

הנציגות הבולטות ביותר בתחום הן גב ים (בעלת הפורטפוליו הגדול בשוק ומחזיקה בנכסים איכותיים ביותר) ואמות שפעילה בעיקר בתחום המשרדים והופכת להיות השחקן המרכזי בשוק המשרדים התל-אביב (מתחם בתי המשפט).

אז בסה"כ נראה כי השקעה בתחומי נדל"ן מניב בארץ, לאור מגמת הביקוש הקשיח המסתמנת לשנים הבאות, היא השקעה די בטוחה (אומרים שסייקל נמשך כ- 6 עד שבע שנים, אז יש לנו לפחות עוד 4 שנים להיות אופטימיים).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.