מחלקת הפרומו בקשת: "אנחנו במלחמה על הצופים; זאת מחלקת הפרומו הטובה בארץ"
פעם, כשהכל היה תמים, היה ערוץ אחד והסתפקנו בו. היום אנחנו מופצצים בערוצים וכולם נלחמים כדי לשים אותנו מול המסך שלהם בערב. איך עושים את זה? בעיקר באמצעות הפרומו - אותו סרטון קצר של 15-20 שניות שנועד לתקוע לנו בראש את היום והשעה של התוכנית – לאנשים שאחראים על זה קוראים מחלקת הפרומו.
לשם כך פנינו לירון גת, סמנכ"ל המחלקה ב"קשת" כדי שיסביר לנו את כל התורה.
מי האיש: ירון גת (37) למד קולנוע וטלוויזיה בהדסה ירושלים, עבד כצלם בגלובוס גרופ, ביים פרומואים בערוץ ה-1, משם עבר למחלקת הפרומו בקשת ושם צמח במעלה התפקידים עד שהגיע לעמדת סמנכ"ל פרומו וקידום.
תן לנו את ההיסטוריה מאחורי תעשיית הפרומו והקידום בישראל
בארץ, קשת הייתה למעשה הראשונה שלקחה את עולם הקידום (כבר ב-95) ועשתה קמפיין מיתוגי פנימי, בראשותו של גיא בהר וכל תעשיית הפרומו חייבת לו הרבה על זה. תעשיית הפרומו המקומית התפתחה קצת אחרי הקמת ערוץ 2, וכיום אנשי קשת פזורים בין כל מחלקות הפרומו בארץ והתעשייה הגיעה לרמת מקצוענות גבוהה מאוד.
עושה רושם שהקרב האמיתי בטלוויזיה הוא בין מחלקות הפרומו של המשדרים ולא בתוכניות עצמן - אתם חשובים יותר מהתוכניות?
כמובן! בתור איש פרומו אני יכול להגיד שהפרומו חשוב יותר מהכל ואנחנו גם יותר כשרוניים מהמופיעים בתוכנית (צוחק..) - אבל ברצינות, אנחנו פה כדי להביא צופים בסופו של דבר. המלחמה הזאת היא מלחמת תדמיות - ואצלנו לפחות לא עובדים במחלקה כדי שיגידו אחר-כך תראו איזה פרומו מדהים עשו בקשת. המטרה הבסיסית שלנו בעבודה מכוונת לקהל הצופים בבית - לקהל לא חשוב "קשת" או "רשת" – להם זה הכל ערוץ 2.
אתם מרגישים במחלקה אכזבה אישית כשתוכנית שהשקעתם בה זמן, כסף ואנרגיה לא מביאה את הרייטינג שציפו ממנה - ע"ע הגמר של "נולד לרקוד"?
ברור, אנחנו משקיעים שעות בתכנון, חשיבה ויצירתיות כדי לנצח ולהביא אנשים וכשזה לא עובד זה בהחלט מאכזב וגורם לנו לחשוב מה עשינו לא נכון. לגבי "נולד לרקוד" אני ממש לא מסכים איתך ואתה טועה בגדול, זה לא היה רייטינג נמוך - מי שחושב שלהביא רייטינג של 27.6% זאת משימה קלה כנראה לא מבין את התעשייה הזו באמת. זה נכון שהיינו שמחים אם היה יותר רייטינג אבל בלי הפרומו זה היה אפילו פחות טוב.
איפה אתה באמת יכול להודות שטעיתם ונכשלתם בפרומו לתוכנית?
הקמפיין לעונה השנייה של "השגריר" - הוא בעיניי היה כישלון ואכזבה. עשינו משהו שמאוד האמנו בו, השקענו בו והלכנו איתו הלאה - בבוקר שלמחרת התעוררנו וגילינו רייטינג שהיה ממש גרוע והבנו שבכלל לא היינו בכיוון וטעינו בהערכה המוקדמת של מה שהקהל מחפש - טעינו במסרים שהקהל רוצה לשמוע.
צופים רבים מתלוננים על החזרה האינסופית, על האגרסיביות ועל הבוטות של החומר שחותכים החוצה מתוכניות לטובת הקידום – למשל "סופר נני" – דעתך?
אני מבין את התלונות ואף מסכים עם חלק מהם מידי פעם - אני מודה שלפעמים גם אנחנו טועים, ומגזימים בפרומו שאנחנו מייצרים. אם זה קורה אנחנו קשובים לתלונות הציבור ומחליפים פרומו ומשנים. תראה, זה הרבה תחושות בטן ומה שעובד אצלנו לפעמים לא עובד אצל הקהל.
בהתייחס ל"נני" הוא רץ רק יומיים וחייב להבין את החשיבות שלו - הוא נועד להביא צופים, זו מטרתו. בתוך מבול הפרסומות והמסרים בברייק בטלוויזיה אנחנו מנסים לבלוט. אני יודע שאנשים קוראים לפרומו הזה "היריקה" וצריכים להבין שפעלנו בצורה מעודנת ומקושרת לקונטקסט של הפרק - זה יכול היה להיות גם יותר קשה.
איך מודדים את הדבר הזה - פרומו, איך יודעים מתי הוא אפקטיבי ומתי לא?
קודם כל הרייטינג שבשבילו אנחנו כאן, נלחצים בגללו ומאושרים כשהוא גבוה. מעבר לזה יש סקרים, קבוצות מיקוד ותגובות קהל. אבל חייבים להבין שהמדידות הן בהתאם לתנאים - מי מתחרה מולי? האם התוכנית רק בהשקה, או שהיא רצה כבר הרבה זמן וכך אפשר לראות בדיוק את ההשפעה של הפרומו.
אבל למרות זאת, ויסלחו לי האנשים במחלקת המחקר - כל המדידות לא שוות הרבה כי בסופו של דבר 90% מהעשייה היא האינטואיציה של האנשים במחלקה - הרבה תחושות בטן.
איך נראית העבודה של מחלקת הפרומו ביום-יום?
זאת אולי המחלקה הכי שוחקת בענף הטלוויזיה. אין לך שנייה ליהנות ממה שעשית - עוד לא סיימת את מה שיצרת ואתה כבר עובר הלאה לפרומו הבא. זה שוחק וזאת מלחמה ואתגר לשמור את הראש רענן ולא לעבוד באוטומט. לפעמים אנחנו גם נתקלים במשהו שממש לא בא לעשות אבל סותמים את האף וממשיכים - ככה זה.
איך מחלקת הפרומו של קשת פועלת מול התחרות בטלוויזיה בישראל?
אנחנו מחלקת הפרומו הכי טובה בארץ. יש גם אחרים טובים, בנוסף, כמו פרומותיאוס שעושים את הפרומואים של YES אבל קשה להשוות מכיוון שהם עובדים ללא לחץ של מדידת הרייטינג - אצלם זה רק להיות מגניב. גם ברשת ו-10 יש אנשים מצוינים, סה"כ יש אנשים טובים בכל מקום.
איך באה לידי ביטוי מחלקת הפרומו בהחלטות של קשת?
תראה, פעם הייתי צריך לרדוף אחרי אנשי התוכניות כדי לקבל עזרה בחומרים וכאלו והרגשתי קרצייה ונודניק. היום זה הפוך, כולם מודעים לחשיבות ולכוח של הפרומו כדי להצליח. לפעמים אנחנו מגיעים עד לרמת ההשתתפות בתוכן, מתייעצים איתנו תמיד בכל האריזה של התוכנית, בשיווק והמעורבות היא גדולה. אני יודע שגם ברשת זה בערך פועל ככה – טוב זאת המתודה של אנשי קשת שזלגה החוצה.
איך מתוקצבת מחלקת הפרומו בתוך קשת?
כמו כל מחלקה אחרת – לא ניכנס למספרים, אבל אתה יודע, לא גדול מדי ולא קטן מדי. חייבים להבין שאנחנו לא משרד פרסום ואין לנו את הכסף להשקיע המון בפרומו, עם זאת - דווקא הפרומואים הכי מוצלחים שלנו היו הזולים בהשקעה כספית. למשל הפרומו לגמר "נולד לרקוד" – מה היה שם? כמה יריעות בד ורקדנים שניצלנו את הכישורים שלהם נכון.
מה עושים כשנגמרים הרעיונות?

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
אחרי כמעט שלוש שנים מרגע קבלת הרישיון - אש מתחיל לפעול. המייסדים מציגים חזון של "בנקאות אחרת" - האומנם?
בנק אש (esh), הבנק הדיגיטלי החדש שבשליטת היזם ניר צוק, יחל מחר את פעילותו באופן רשמי, עם אירוע השקה מקוון בו תוצג התוכנית העסקית של הבנק.המהלך מגיע כמעט שלוש שנים לאחר שבדצמבר 2022 קיבל הבנק רישיון מבנק ישראל. מחר צפויים המייסדים, ובהם יובל אלוני, לחשוף את החזון והכיוון שאליו הם מתכננים להוביל את הבנק. אלוני, שותף מייסד ומבעלי השליטה, פרסם בפוסט כי מדובר ב"רגע מכונן" אחרי שנות עבודה רבות, וציין כי הבנק ישנה את פני הבנקאות המסורתית.
מודל עסקי שונה מזה של וואן זירו
בניגוד לבנק הדיגיטלי וואן זירו שהשיק את שירותיו כבר באוגוסט 2022 ומכוון בעיקר למשקי בית, בנק אש מתכנן להתמקד במגזר העסקי - ובעיקר בעסקים קטנים וזעירים. הפלטפורמה הטכנולוגית העצמאית של הבנק כבר פועלת ומבוססת על מערכות ליבה בענן הציבורי, מתוך מטרה להפחית עלויות ולייעל תהליכים.
הטכנולוגיה הזו אינה מיועדת רק לשימוש פנימי. בכוונת אש לשווק אותה בהמשך גם לבנקים דיגיטליים נוספים בארץ ובעולם. בין המוצרים שאש צפוי להציע: חשבונות עו"ש, פיקדונות, אשראי עסקי ושירותים פיננסיים מותאמים לעסקים קטנים. נראה שהמקום שבו הם יכולים לעורר את השוק הוא בפיקדונות הריבית על הפיקדונות בבנקים נמוכה מאוד, במיוחד הריבית על עו"ש והריבית לפיקדונות קצרים. כל גורם שייכנס לתחום ויספק ריביות טובות, עשוי למשוך קהל, אם כי, כפי שניתן להיווכח מהניסיון של וואן זירו, זה לא יהיה פשוט.
השקעות עתק ותג מחיר של חצי מיליארד דולר
מאחורי בנק אש עומדת קבוצת משקיעים בראשות ניר צוק, מייסד פאלו אלטו, חברת הסייבר הגדולה בעולם, הנסחרת בנאסד"ק בשווי של כ-125מיליארד דולר. השקעה משמעותית של גוף מוסדי, היתה של כלל ביטוח, שהשקיעה כ-100 מיליון שקל תמורת 4.99% ממניות הבנק וחברת הטכנולוגיה שעל בסיסה הוקם.
ההשקעה בוצעה לפי שווי של כ-512 מיליון דולר אחרי הכסף, ואליה הצטרפו גם אלוני, ושותפים נוספים. מדובר בסכום משמעותי, בעיקר בהתחשב בכך שהבנק עדיין לא התחיל לפעול בפועל מול הציבור.