פלאפון מסמנת נקודת ציון: "הדבר הבא הוא הניווט הסלולרי - השוק יכפיל את עצמו ב-2008"

פלאפון מודיעה היום (א') על השקת השירות החדש של ניווט תלת מימד בסלולר בממשק אינטרנט, במחיר חודשי של 19.9 שקל. גיא באומן, סמנכ"ל התוכן: "כיום מנווטים כ-200 אלף מנויים לעומת 35 אלף בינואר 2007"
משה בנימין |

במסיבת עיתונאים שערכה היום (א') חברת פלאפון הודיעה החברה על השקת השירות החדש - ניווט סלולרי בתלת מימד. החדשה המשמעותית היא הבחירה של פלאפון בניווט הסלולרי כמנוע הצמיחה האסטרטגי לשנים הקרובות.

שירות הניווט הסלולרי, אשר יושק לראשונה במכשיר ה- Motorola V9, מציג את מסלול הנסיעה ממעוף הציפור, כולל שילוט מלא של רחובות תוך התחשבות בעומסי תנועה. בנוסף, מאפשר הניווט התלת מימדי לראות את הצעד הבא במסלול בצורה נוחה.

650 אלף מנווטים סלולריים בשנת 2008

מפלאפון מעריכים, כי "בשנת 2008 שוק הניווט הסלולרי בשראל כמעט ויכפיל עצמו וימנה כ- 650 אלף מנויים מנווטים לעומת כ- 350 אלף כיום". נתונים נוספים שנמסרו דיברו על "צמיחה בקצב של מעל 55% בפלאפונים המאפשרים ניווט סלולרי".

גיא באומן, סמנכ"ל התוכן והמוצרים בפלאפון: "אנו מאמינים שהדבר הבא הוא הניווט הסלולרי. למרות שהניווט עדיין בחיתוליו בעולם, ישראל מתקדמת ברמה עולמית כאשר שיעורי הצמיחה אצלנו הם במאות אחוזים".

מסך הנוויגטור של פלאפון

19.9 לשימוש בלתי מוגבל בניווט הסלולרי

ברמת התחרות מול השחקנים הסלולריים האחרים אומרים בפלאפון שהיתרון שלהם טמון במס' דברים; "השימוש באותו מכשיר דור 3 הקיים ברשות הלקוח; העובדה שאין צורך בשימוש בציוד נוסף; התעדכנות מהירה של המפות.

המחיר של השירות החדש הוא 19.9 למנוי חודשי המקנה למנוי שימוש בלתי מוגבל בשירות הניווט הסלולרי. המגבלות הקיימות כרגע הן בשפות, דהיינו: אין אפשרות שימוש ברוסית ו/או ערבית.

מה משותף לארומה ולכותל המערבי?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.