בשורה למעמד הביניים ומטה: אושרה בכנסת ההכרה בהוצאות המשכנתא לצרכי מס
התקדמות משמעותית ביוזמת התאחדות הקבלנים להכרה בריבית על המשכנתאות כהוצאה מוכרת. חברי הכנסת העבירו היום (ד') בקריאה טרומית עם תמיכה של 39 ח"כים את הצעות החוק בנושא, של ח"כ גלעד ארדן ושל ח"כ יעקב מרגי, ח"כ שלי יחימוביץ וח"כ רונית תירוש.
ההצעה תועבר להמשך דיון בוועדות הכנסת ולהכנה לקראת קריאה ראשונה, שנייה ושלישית. לפני כחודש וחצי אישרה ועדת השרים לחקיקה פה אחד את הצעת החוק, אולם משרד האוצר ערער על ההחלטה ודחה את קידום הנושא.
ערן חרמוני יו"ר צעירי העבודה, בשיתוף פעולה עם צעירי הליכוד, קדימה וש"ס, קידמו את הנושא מול חברי הכנסת ממפלגתם ותרמו להעברת הצעת החוק היום.
ככל הנראה, מי שיטול משכנתא של עד 70 אלף דולר כאשר שווי הדירה אותה הוא ירכוש לא יעלה על 800 אלף שקל, יהיה זכאי להכרה בהוצאות ריבית המשכנתא לצרכי הוצאה מוכרת במס. "משמעות הדבר היא כי באזורי הפריפריה בהם מחירי הדירות זולים מאשר באזור המרכז - ההשפעה של הטבה זו תהיה משמעותית יותר", אומר מנכ"ל בנק אדנים, צביקה ליבנה.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזות זהב הופכות מפריבילגיה נגישה למוצר מפוקח, עם עלייה של 20% במחירים הממוצעים ב-2025. בעידן של מלחמות סחר וחוסר יציבות, הן משמשות כ"ביטוח" - 60% מהמשקיעים מציינים סיכוני גיאופוליטיקה כמניע עיקרי. אולם, לחץ בינלאומי ימשיך לצמצם תוכניות: האו"ם דן ברגולציה גלובלית ב-2026, והאיחוד האירופי מתכנן איסור מוחלט על CBI. עבור משקיעים, ההמלצה: להתמקד בתוכניות יציבות כמו יוון או UAE, שמציעות תשואה של 4%-6% על השקעות. השוק יישאר פעיל, אך ידרוש תכנון מדויק יותר - בין כסף, גבולות ופוליטיקה.
ויזת זהב - שאלות ותשובות
מהי ויזת זהב?
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזת זהב היא תוכנית תושבות בהשקעה שמאפשרת לזרים אמידים להשיג סטטוס תושב במדינה בתמורה להשקעה כספית, כמו רכישת נדל"ן או תרומה לקרנות. היא כוללת גישה לניידות, חינוך ובריאות, ללא דרישת מגורים קבועים ברוב המקרים. ב-2025, השוק כולל כ-30 תוכניות פעילות, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר.
מה ההבדל בין ויזת זהב לדרכון זהב?
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
ויזת זהב מעניקה תושבות זמנית או קבועה, בעוד דרכון זהב נותן אזרחות מלאה עם זכויות כמו הצבעה ודרכון. ויזה מתקצרת ל-5-10 שנים, דרכון - לכל החיים. דרכונים זמינים בעיקר בקריביים, עם השקעה מ-150 אלף דולר, ומאפשרים כניסה ל-150 מדינות ומעלה ללא ויזה.
אילו מדינות מציעות ויזת זהב ב-2025?
מהי ויזת זהב

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
