לקראת החלטת ה'פד': מה אומרים החוזים לגבי עומק ההפחתה?
הכלכלן האמריקני המפורסם, מילטון פרידמן אמר פעם כי תוכנת מחשב יכולה למלא את משימות הפחתת הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב. עבור מבקרים רבים של פעולות הבנק המרכזי התברר הדבר כנכון.
הפדרל ריזרב חתך את הריבית בהנד עפעף ב-0.75%, ביום שלישי האחרון, שמונה ימים לפני הכינוס של ועדת השוק הפתוח, כאשר הוא מציע למעשה: הבעיות חמורות עד כי אינן סובלות דיחוי. אולם, כרגע נראה שהמהלך הבהול הינו יותר תולדה של ניסיון להרגעת השווקים מאשר צורך כלכלי אמיתי. שהרי אף נתון מאקרו בעל משמעות כה רבה לא פורסם השבוע, בטוח לא כזה שמצדיק הפחתת ריבית בגובה 75 נקודות הבסיס בצורה בהולה.
"בעוד שהמתחים בשוק ההלוואות לטווח קצר נרגעו מעט, התנאים הכלכליים ברמה הרחבה המשיכו להתדרדר והמצב עבור העסקים ומשקי הבית נעשה קשה יותר," כך נאמר בהצהרה הרשמית של ה'פד' שהסבירה למעשה את מהלך הבזק, למעשה ניתן לראות בכך הודאה כי הבנק המרכזי שרוך אחר הירידות בשווקים, ולא הוא זה שמוביל אותם בדרכו הוא.
כעת, המשקיעים שרק בשבוע הקודם ציפו להפחתת ריבית של 75 נקודות הבסיס בלבד בסוף החודש, רואים הורדות ריבית נוספות בכינוס הועדה ביום רביעי הקרוב. החוזים על ריבית ה'פד' בבורסת שיקגו מצביעים על סיכוי של 100% להורדת ריבית של רבע אחוז. כמו כן, אפשרות לא מבוטלת מעניקים להורדת ריבית אגרסיבית יותר של 50 נקודות הבסיס – החוזים מתמחרים את הסבירות ב-86%.
אסטרטגים אחדים המכונים, "צופי ה'פד' " (Fed watchers) גורסים כי במידה והבנק המרכזי יפחית את הריבית שוב, הוא למעשה יראה מעל לכל ספק כי השווקים שולטים בו, ולא הוא שולט בשווקים. הביקורות לאחרונה נעשות בלשון חריפה, ויש המרחיקים לכת ומזכירים ל'פד' את תפקידו בשמירת יציבות המחירים והצמיחה הכלכלית, בשום מקום לא נאמר שתפקיד הבנק המרכזי הוא לתמוך בעליות בשווקים.
אחרי וככלת הכל, ישנן גם השלכות שליליות; במהלך ההסטוריה התברר כי שינויים מוניטריים אגרסיביים ומהירים עלולים דווקא להביא לחוסר יציבות כלכלית. פיחותים מהירים, אינפלציה, גידול בגרעון הן אינן מילים גסות ברגע שחושבים כמה חודשים קדימה. צריך לזכור כי הפחתות ריבית השפעותן על הכלכלה הן בפיגור בייחוד באשר לאינפלציה, כך שהתפרצות מחירים באחד החודשים הבאים אינה בגדר חלום.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
