לקראת החלטת ה'פד': מה אומרים החוזים לגבי עומק ההפחתה?

אחד השבועות היותר דרמטיים בבורסה, ששיאו הפחתת הריבית המפתיעה של ברננקי, הגיע לסיומו. מה צופן העתיד הקרוב? מה אומרים החוזים על גודל ההפחתה ביום רביעי ומהן ההשלכות?
שהם לוי |

הכלכלן האמריקני המפורסם, מילטון פרידמן אמר פעם כי תוכנת מחשב יכולה למלא את משימות הפחתת הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב. עבור מבקרים רבים של פעולות הבנק המרכזי התברר הדבר כנכון.

הפדרל ריזרב חתך את הריבית בהנד עפעף ב-0.75%, ביום שלישי האחרון, שמונה ימים לפני הכינוס של ועדת השוק הפתוח, כאשר הוא מציע למעשה: הבעיות חמורות עד כי אינן סובלות דיחוי. אולם, כרגע נראה שהמהלך הבהול הינו יותר תולדה של ניסיון להרגעת השווקים מאשר צורך כלכלי אמיתי. שהרי אף נתון מאקרו בעל משמעות כה רבה לא פורסם השבוע, בטוח לא כזה שמצדיק הפחתת ריבית בגובה 75 נקודות הבסיס בצורה בהולה.

"בעוד שהמתחים בשוק ההלוואות לטווח קצר נרגעו מעט, התנאים הכלכליים ברמה הרחבה המשיכו להתדרדר והמצב עבור העסקים ומשקי הבית נעשה קשה יותר," כך נאמר בהצהרה הרשמית של ה'פד' שהסבירה למעשה את מהלך הבזק, למעשה ניתן לראות בכך הודאה כי הבנק המרכזי שרוך אחר הירידות בשווקים, ולא הוא זה שמוביל אותם בדרכו הוא.

כעת, המשקיעים שרק בשבוע הקודם ציפו להפחתת ריבית של 75 נקודות הבסיס בלבד בסוף החודש, רואים הורדות ריבית נוספות בכינוס הועדה ביום רביעי הקרוב. החוזים על ריבית ה'פד' בבורסת שיקגו מצביעים על סיכוי של 100% להורדת ריבית של רבע אחוז. כמו כן, אפשרות לא מבוטלת מעניקים להורדת ריבית אגרסיבית יותר של 50 נקודות הבסיס – החוזים מתמחרים את הסבירות ב-86%.

אסטרטגים אחדים המכונים, "צופי ה'פד' " (Fed watchers) גורסים כי במידה והבנק המרכזי יפחית את הריבית שוב, הוא למעשה יראה מעל לכל ספק כי השווקים שולטים בו, ולא הוא שולט בשווקים. הביקורות לאחרונה נעשות בלשון חריפה, ויש המרחיקים לכת ומזכירים ל'פד' את תפקידו בשמירת יציבות המחירים והצמיחה הכלכלית, בשום מקום לא נאמר שתפקיד הבנק המרכזי הוא לתמוך בעליות בשווקים.

אחרי וככלת הכל, ישנן גם השלכות שליליות; במהלך ההסטוריה התברר כי שינויים מוניטריים אגרסיביים ומהירים עלולים דווקא להביא לחוסר יציבות כלכלית. פיחותים מהירים, אינפלציה, גידול בגרעון הן אינן מילים גסות ברגע שחושבים כמה חודשים קדימה. צריך לזכור כי הפחתות ריבית השפעותן על הכלכלה הן בפיגור בייחוד באשר לאינפלציה, כך שהתפרצות מחירים באחד החודשים הבאים אינה בגדר חלום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':