לקראת החלטת ה'פד': מה אומרים החוזים לגבי עומק ההפחתה?
הכלכלן האמריקני המפורסם, מילטון פרידמן אמר פעם כי תוכנת מחשב יכולה למלא את משימות הפחתת הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב. עבור מבקרים רבים של פעולות הבנק המרכזי התברר הדבר כנכון.
הפדרל ריזרב חתך את הריבית בהנד עפעף ב-0.75%, ביום שלישי האחרון, שמונה ימים לפני הכינוס של ועדת השוק הפתוח, כאשר הוא מציע למעשה: הבעיות חמורות עד כי אינן סובלות דיחוי. אולם, כרגע נראה שהמהלך הבהול הינו יותר תולדה של ניסיון להרגעת השווקים מאשר צורך כלכלי אמיתי. שהרי אף נתון מאקרו בעל משמעות כה רבה לא פורסם השבוע, בטוח לא כזה שמצדיק הפחתת ריבית בגובה 75 נקודות הבסיס בצורה בהולה.
"בעוד שהמתחים בשוק ההלוואות לטווח קצר נרגעו מעט, התנאים הכלכליים ברמה הרחבה המשיכו להתדרדר והמצב עבור העסקים ומשקי הבית נעשה קשה יותר," כך נאמר בהצהרה הרשמית של ה'פד' שהסבירה למעשה את מהלך הבזק, למעשה ניתן לראות בכך הודאה כי הבנק המרכזי שרוך אחר הירידות בשווקים, ולא הוא זה שמוביל אותם בדרכו הוא.
כעת, המשקיעים שרק בשבוע הקודם ציפו להפחתת ריבית של 75 נקודות הבסיס בלבד בסוף החודש, רואים הורדות ריבית נוספות בכינוס הועדה ביום רביעי הקרוב. החוזים על ריבית ה'פד' בבורסת שיקגו מצביעים על סיכוי של 100% להורדת ריבית של רבע אחוז. כמו כן, אפשרות לא מבוטלת מעניקים להורדת ריבית אגרסיבית יותר של 50 נקודות הבסיס – החוזים מתמחרים את הסבירות ב-86%.
אסטרטגים אחדים המכונים, "צופי ה'פד' " (Fed watchers) גורסים כי במידה והבנק המרכזי יפחית את הריבית שוב, הוא למעשה יראה מעל לכל ספק כי השווקים שולטים בו, ולא הוא שולט בשווקים. הביקורות לאחרונה נעשות בלשון חריפה, ויש המרחיקים לכת ומזכירים ל'פד' את תפקידו בשמירת יציבות המחירים והצמיחה הכלכלית, בשום מקום לא נאמר שתפקיד הבנק המרכזי הוא לתמוך בעליות בשווקים.
אחרי וככלת הכל, ישנן גם השלכות שליליות; במהלך ההסטוריה התברר כי שינויים מוניטריים אגרסיביים ומהירים עלולים דווקא להביא לחוסר יציבות כלכלית. פיחותים מהירים, אינפלציה, גידול בגרעון הן אינן מילים גסות ברגע שחושבים כמה חודשים קדימה. צריך לזכור כי הפחתות ריבית השפעותן על הכלכלה הן בפיגור בייחוד באשר לאינפלציה, כך שהתפרצות מחירים באחד החודשים הבאים אינה בגדר חלום.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
