לקראת החלטת ה'פד': מה אומרים החוזים לגבי עומק ההפחתה?
הכלכלן האמריקני המפורסם, מילטון פרידמן אמר פעם כי תוכנת מחשב יכולה למלא את משימות הפחתת הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב. עבור מבקרים רבים של פעולות הבנק המרכזי התברר הדבר כנכון.
הפדרל ריזרב חתך את הריבית בהנד עפעף ב-0.75%, ביום שלישי האחרון, שמונה ימים לפני הכינוס של ועדת השוק הפתוח, כאשר הוא מציע למעשה: הבעיות חמורות עד כי אינן סובלות דיחוי. אולם, כרגע נראה שהמהלך הבהול הינו יותר תולדה של ניסיון להרגעת השווקים מאשר צורך כלכלי אמיתי. שהרי אף נתון מאקרו בעל משמעות כה רבה לא פורסם השבוע, בטוח לא כזה שמצדיק הפחתת ריבית בגובה 75 נקודות הבסיס בצורה בהולה.
"בעוד שהמתחים בשוק ההלוואות לטווח קצר נרגעו מעט, התנאים הכלכליים ברמה הרחבה המשיכו להתדרדר והמצב עבור העסקים ומשקי הבית נעשה קשה יותר," כך נאמר בהצהרה הרשמית של ה'פד' שהסבירה למעשה את מהלך הבזק, למעשה ניתן לראות בכך הודאה כי הבנק המרכזי שרוך אחר הירידות בשווקים, ולא הוא זה שמוביל אותם בדרכו הוא.
כעת, המשקיעים שרק בשבוע הקודם ציפו להפחתת ריבית של 75 נקודות הבסיס בלבד בסוף החודש, רואים הורדות ריבית נוספות בכינוס הועדה ביום רביעי הקרוב. החוזים על ריבית ה'פד' בבורסת שיקגו מצביעים על סיכוי של 100% להורדת ריבית של רבע אחוז. כמו כן, אפשרות לא מבוטלת מעניקים להורדת ריבית אגרסיבית יותר של 50 נקודות הבסיס – החוזים מתמחרים את הסבירות ב-86%.
אסטרטגים אחדים המכונים, "צופי ה'פד' " (Fed watchers) גורסים כי במידה והבנק המרכזי יפחית את הריבית שוב, הוא למעשה יראה מעל לכל ספק כי השווקים שולטים בו, ולא הוא שולט בשווקים. הביקורות לאחרונה נעשות בלשון חריפה, ויש המרחיקים לכת ומזכירים ל'פד' את תפקידו בשמירת יציבות המחירים והצמיחה הכלכלית, בשום מקום לא נאמר שתפקיד הבנק המרכזי הוא לתמוך בעליות בשווקים.
אחרי וככלת הכל, ישנן גם השלכות שליליות; במהלך ההסטוריה התברר כי שינויים מוניטריים אגרסיביים ומהירים עלולים דווקא להביא לחוסר יציבות כלכלית. פיחותים מהירים, אינפלציה, גידול בגרעון הן אינן מילים גסות ברגע שחושבים כמה חודשים קדימה. צריך לזכור כי הפחתות ריבית השפעותן על הכלכלה הן בפיגור בייחוד באשר לאינפלציה, כך שהתפרצות מחירים באחד החודשים הבאים אינה בגדר חלום.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
