לקראת החלטת ה'פד': מה אומרים החוזים לגבי עומק ההפחתה?

אחד השבועות היותר דרמטיים בבורסה, ששיאו הפחתת הריבית המפתיעה של ברננקי, הגיע לסיומו. מה צופן העתיד הקרוב? מה אומרים החוזים על גודל ההפחתה ביום רביעי ומהן ההשלכות?
שהם לוי |

הכלכלן האמריקני המפורסם, מילטון פרידמן אמר פעם כי תוכנת מחשב יכולה למלא את משימות הפחתת הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב. עבור מבקרים רבים של פעולות הבנק המרכזי התברר הדבר כנכון.

הפדרל ריזרב חתך את הריבית בהנד עפעף ב-0.75%, ביום שלישי האחרון, שמונה ימים לפני הכינוס של ועדת השוק הפתוח, כאשר הוא מציע למעשה: הבעיות חמורות עד כי אינן סובלות דיחוי. אולם, כרגע נראה שהמהלך הבהול הינו יותר תולדה של ניסיון להרגעת השווקים מאשר צורך כלכלי אמיתי. שהרי אף נתון מאקרו בעל משמעות כה רבה לא פורסם השבוע, בטוח לא כזה שמצדיק הפחתת ריבית בגובה 75 נקודות הבסיס בצורה בהולה.

"בעוד שהמתחים בשוק ההלוואות לטווח קצר נרגעו מעט, התנאים הכלכליים ברמה הרחבה המשיכו להתדרדר והמצב עבור העסקים ומשקי הבית נעשה קשה יותר," כך נאמר בהצהרה הרשמית של ה'פד' שהסבירה למעשה את מהלך הבזק, למעשה ניתן לראות בכך הודאה כי הבנק המרכזי שרוך אחר הירידות בשווקים, ולא הוא זה שמוביל אותם בדרכו הוא.

כעת, המשקיעים שרק בשבוע הקודם ציפו להפחתת ריבית של 75 נקודות הבסיס בלבד בסוף החודש, רואים הורדות ריבית נוספות בכינוס הועדה ביום רביעי הקרוב. החוזים על ריבית ה'פד' בבורסת שיקגו מצביעים על סיכוי של 100% להורדת ריבית של רבע אחוז. כמו כן, אפשרות לא מבוטלת מעניקים להורדת ריבית אגרסיבית יותר של 50 נקודות הבסיס – החוזים מתמחרים את הסבירות ב-86%.

אסטרטגים אחדים המכונים, "צופי ה'פד' " (Fed watchers) גורסים כי במידה והבנק המרכזי יפחית את הריבית שוב, הוא למעשה יראה מעל לכל ספק כי השווקים שולטים בו, ולא הוא שולט בשווקים. הביקורות לאחרונה נעשות בלשון חריפה, ויש המרחיקים לכת ומזכירים ל'פד' את תפקידו בשמירת יציבות המחירים והצמיחה הכלכלית, בשום מקום לא נאמר שתפקיד הבנק המרכזי הוא לתמוך בעליות בשווקים.

אחרי וככלת הכל, ישנן גם השלכות שליליות; במהלך ההסטוריה התברר כי שינויים מוניטריים אגרסיביים ומהירים עלולים דווקא להביא לחוסר יציבות כלכלית. פיחותים מהירים, אינפלציה, גידול בגרעון הן אינן מילים גסות ברגע שחושבים כמה חודשים קדימה. צריך לזכור כי הפחתות ריבית השפעותן על הכלכלה הן בפיגור בייחוד באשר לאינפלציה, כך שהתפרצות מחירים באחד החודשים הבאים אינה בגדר חלום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.