הבורסה בת"א סגרה במגמה מעורבת: מגע שחקני מעו"ף הורגש

כאשר מדד המעו"ף סגר בירידה של 0.04% ואילו מדד ת"א-75 סגר בעליה של 2.2%. מחזור מסחר עמד על יותר מ-5 מיליארד שקל. כיל זינקה 5.3% במחזור עצום. טבע השילה עוד 0.6%. אפריקה ירדה 3%
שי טופז |

המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את שבוע המסחר במגמה מעורבת עם נטיה ברורה לעליות. מדד המעו"ף חתם ביירדה קלה ואילו מדד ת"א-75 סגר בעליה של 2.23%. מחזור המסחר חריג נרשם היום, כאשר אופציות המעו"ף לחודש ינואר פקעו הבוקר בירידה של 0.44% ברמה של 1060.61 נקודות (במחזור של 2.2 מיליארד שקל). נציין, כי בסיכום שבועי רשם מדד המעו"ף ירידה של כ-6.5%.

ברקע למגמה החיובית היום (מלבד זו שנרשמה במעו"ף וכנראה הייתה המשך להשפעה השבועית של סוחרי המעו"ף), עליות שערים חדות ביותר במדדי אירופה. הדקס רושם כעת עליה של 5.77% והקאק מטפס 4.6%.

מדד המעו"ף רשם היום ירידה של 0.04% לרמה של 1,064 נקודות, מדד תל אביב 100 הוסיף 0.74%, לרמה של 1005 נקודות ומדד התל טק התחזק 3.99% לרמה של 285 הנקודות.

מניות במרכז

טבע איבדה 0.6% בהמשך לירידה של 5.03% למניה אתמול ולמרות שבגולדמן זאקס פירסמו אתמול המלצת "קניה" למניה עם מחיר יעד של 52 דולר וציינו בסקירתם: "עיקר תשומת הלב מופנית לכיוון תחזיות החברה ל-2008, אנחנו מסתכלים רחוק יותר ורואים פוטנציאל". כמו כן, נסחרת המניה ברקע להודעתה השבוע כי היא רוכשת את cogenesys תמורת 400 מיליון דולר במזומן. טבע תממן את הרכישה מקופת המזומנים שלה, והעסקה צפויה להיסגר סופית במחצית הראשונה של השנה.

חברת נייס מערכות הודיעה אתמול (ד') כי קיבלה הזמנה ל- nice smartcenter מחברת הברוקרז' המקוון המובילה מארה"ב, scottrade. חברת הברוקרז' תרחיב את סביבת פתרונות נייס הקיימים אצלה עם הפתרונות לניהול ביצועים וניתוח אינטרקציות. כמו כן הודיעה החברה אתמול, כי קיבלה הזמנת המשך לפתרון iex totalview לניהול כח אדם מחברת מיקור החוץ לתהליכים עסקיים aditya birla minacs.

מניית כיל זינקה היום וריכזה מחזור מסחר אדיר על רקע פרסום הדו"חות הכספיים של ענקית האשלג הקנדית, חברת פוטאש (סימול: pot). פוטאש מדווחת הבוקר על הכפלת הרווח לרמה של 376.8 מיליון דולר או 1.16 דולר למניה. תחזיות האנליסטים עמדו על רווח למניה של 98 סנט בלבד. הרווח ברבעון המקביל אשתקד עמד על 186 מיליון דולר או 58 סנט למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.