הבורסה בת"א סגרה במגמה מעורבת: מגע שחקני מעו"ף הורגש

כאשר מדד המעו"ף סגר בירידה של 0.04% ואילו מדד ת"א-75 סגר בעליה של 2.2%. מחזור מסחר עמד על יותר מ-5 מיליארד שקל. כיל זינקה 5.3% במחזור עצום. טבע השילה עוד 0.6%. אפריקה ירדה 3%
שי טופז |

המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את שבוע המסחר במגמה מעורבת עם נטיה ברורה לעליות. מדד המעו"ף חתם ביירדה קלה ואילו מדד ת"א-75 סגר בעליה של 2.23%. מחזור המסחר חריג נרשם היום, כאשר אופציות המעו"ף לחודש ינואר פקעו הבוקר בירידה של 0.44% ברמה של 1060.61 נקודות (במחזור של 2.2 מיליארד שקל). נציין, כי בסיכום שבועי רשם מדד המעו"ף ירידה של כ-6.5%.

ברקע למגמה החיובית היום (מלבד זו שנרשמה במעו"ף וכנראה הייתה המשך להשפעה השבועית של סוחרי המעו"ף), עליות שערים חדות ביותר במדדי אירופה. הדקס רושם כעת עליה של 5.77% והקאק מטפס 4.6%.

מדד המעו"ף רשם היום ירידה של 0.04% לרמה של 1,064 נקודות, מדד תל אביב 100 הוסיף 0.74%, לרמה של 1005 נקודות ומדד התל טק התחזק 3.99% לרמה של 285 הנקודות.

מניות במרכז

טבע איבדה 0.6% בהמשך לירידה של 5.03% למניה אתמול ולמרות שבגולדמן זאקס פירסמו אתמול המלצת "קניה" למניה עם מחיר יעד של 52 דולר וציינו בסקירתם: "עיקר תשומת הלב מופנית לכיוון תחזיות החברה ל-2008, אנחנו מסתכלים רחוק יותר ורואים פוטנציאל". כמו כן, נסחרת המניה ברקע להודעתה השבוע כי היא רוכשת את cogenesys תמורת 400 מיליון דולר במזומן. טבע תממן את הרכישה מקופת המזומנים שלה, והעסקה צפויה להיסגר סופית במחצית הראשונה של השנה.

חברת נייס מערכות הודיעה אתמול (ד') כי קיבלה הזמנה ל- nice smartcenter מחברת הברוקרז' המקוון המובילה מארה"ב, scottrade. חברת הברוקרז' תרחיב את סביבת פתרונות נייס הקיימים אצלה עם הפתרונות לניהול ביצועים וניתוח אינטרקציות. כמו כן הודיעה החברה אתמול, כי קיבלה הזמנת המשך לפתרון iex totalview לניהול כח אדם מחברת מיקור החוץ לתהליכים עסקיים aditya birla minacs.

מניית כיל זינקה היום וריכזה מחזור מסחר אדיר על רקע פרסום הדו"חות הכספיים של ענקית האשלג הקנדית, חברת פוטאש (סימול: pot). פוטאש מדווחת הבוקר על הכפלת הרווח לרמה של 376.8 מיליון דולר או 1.16 דולר למניה. תחזיות האנליסטים עמדו על רווח למניה של 98 סנט בלבד. הרווח ברבעון המקביל אשתקד עמד על 186 מיליון דולר או 58 סנט למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.