מנהל דסק חו"ל במגדל: "גם ב-2005 היו ירידות של 10% ב-Q1 והשנה סגרה בתשואות מדהימות"
"למי שנחת כיום על הקוטב הצפוני וחשוך בו יכול לדעת בוודאות שלכל היותר עוד חצי שנה השמש תזרח וכך גם דעתנו על שוק המניות", כך פתח ערן כהן, מנהל דסק חו"ל במגדל שוקי הון, את הסקירה שלו באשר ליום הירידות החדות שנרשם אתמול.
כהן: "שוקי המניות יורדים בצורה חדה מאוד כתוצאה מחשש למיתון בארה"ב. כרגע ישנה היסטריה בשווקים ואנחנו מאוד ממליצים למשקיעים לא להגיע להחלטות בזמנים כאלה. בזמנים כאלה קצת קשה להישמע אופטימי אבל אנחנו מעריכים כי שוקי המניות בשנת 2008 יניבו תשואה חיובית למשקיעים למרות הירידות ולמרות ההיסטריה שפוקדת כעת את השווקים."
עוד אומר כהן, כי "עם תום הרבעון הראשון ינוקה רוב חוסר הוודאות שאופף את השווקים ועם התפוגגותו שוקי המניות יעלו. גם בשנת 2005 רוב שוקי המניות רשמו ירידות של כ-10% עד סוף הרבעון הראשון ולבסוף נרשמו באותה שנה תשואות נפלאות. הסימוכין לתחזית החיובית מונחים במגמת הורדות הריבית בארה"ב וכן בחבילת התמריצים של הממשל האמריקאי. כמו כן, ישנה אפשרות שהריבית באירופה תרד."
"כרגע הפעילים בשוק נכנסו להיסטריה של ירידות ותמיד אפשר לחשוב שמחר השמש לא תזרח ולהיכנס ללחץ. למי שנחת כיום על הקוטב הצפוני וחשוך בו יכול לדעת בוודאות שלכל היותר עוד חצי שנה השמש תזרח וכך גם דעתנו על שוק המניות. כמנהלי השקעות מצפים מאיתנו לראות חצי שנה קדימה וכרגע אנחנו סבורים שאין במשבר הפיננסי להכניס את כלכלת העולם למיתון."
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
פערים גדולים במיוחד נרשמים גם בתחום המדיה והטכנולוגיה: בעוד שלכ-71% ממשקי הבית בעשירון העליון יש שתי טלוויזיות ויותר, רק כ-23% מהעשירון התחתון מחזיקים בכך, ובעלות על מינוי לטלוויזיה בתשלום יורדת מ-83% ל-21% בהתאמה. הפערים ממשיכים גם באחזקה של מחשב ביתי. בעוד מחשב קיים בכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון, רק כ-52% ממשקי הבית בעשירון התחתון מחזיקים בו גם. בבעלות על שני מחשבים ביתיים, שיעור הבעלות צונח מ-62% ל-16%.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
גם בבעלות על רכב הפערים חדים: כ-93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון, ובעלות על שתי מכוניות ויותר כמעט ואינה קיימת בעשירון התחתון (2%) לעומת 44% בעשירון העליון. פערים אלה מדגישים כי השונות הגבוהה בבעלות על מוצרים משקפת לא רק הבדלי הכנסה, אלא גם הבדלים נרחבים באיכות החיים ובנגישות לטכנולוגיה ולניידות בין העשירונים.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
