פועלים: רמת הסיכון בשווקים הפיננסים בארץ ובעולם עלתה

שוקי ההון הגלובליים ימשיכו להתאפיין ברמת תנודתיות גבוהה על רקע החששות מפני גלישת ארה"ב למיתון. בבנק ממליצים להצטייד בהגנות, שמחירן כיום נמוך יחסית, להערכתם
שי טופז |

כלכלני בנק הפועלים מציינים בסקירתם השבועית את האירועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר באחד העם בשבוע החולף ואת האירועים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.

השפעת השווקים האמריקנים נמשכת

הנתונים המאקרו כלכליים שהתפרסמו בארה"ב בשבוע החולף ממשיכים להעיד על האטה כלכלית. בשבועות האחרונים אף התחזקו ההערכות באשר לכך שארה"ב חווה כבר עתה מיתון. בהתאם, התגברו אף הצפיות להפחתת ריבית אגרסיבית בהמשך השנה. החששות מפני מיתון בארה"ב והאטה בכלכלה הגלובלית השפיעו בצורה חדה על שאר שוקי ההון בעולם ובייחוד על שוקי אסיה.

בדומה לשאר שוקי ההון בעולם, גם השוק המקומי הושפע השבוע מאירועים אלו. להערכת כלכלני הבנק, המגמות שאפיינו את שוקי ההון בעולם עד כה ימשכו גם בשבועות הקרובים: חדשות ונתונים כלכליים ריאליים שיתפרסמו ימשיכו להשפיע בחדות על המסחר בטווח הקצר והתנודתיות הגבוהה תשמר. נציין, כי סטיות התקן באופציות המעו"ף נמוכות, ועל כן רואים בפועלים בנקודת זמן זאת הזדמנות טובה למשקיעים להצטייד בהגנות.

יחד עם זאת, בבחינת הבנק את ביצועי שוק ההון המקומי הם מוצאים נקודת אור חשובה. מדד ת"א 100 נפגע במהלך השבועות האחרונים פחות ממרבית שוקי ההון האחרים בעולם- המתפתחים והמפותחים/ דפנסיביים.

מדד דצמבר גבוה מהצפיות- לאן פני הריבית?

השבוע פירסם הלמ"ס את מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר, שעמד על 0.6%. שיעור עליית המדד היה גבוה מצפיות מרבית החזאים והגביר את החשש מפני עלייה משמעותית בשיעור האינפלציה. השאלה העולה מכך היא לאן פני הריבית, אשר משמשת את הבנק המרכזי כאמצעי לריסון האינפלציה. על פי מרבית ההערכות, בנק ישראל לא יעלה את ריבית חודש פברואר לאור המשך החלשות הדולר (ראה/י בהמשך). גם המדדים השליליים הצפויים בחודשים הקרובים אינם תומכים בהעלאת הריבית.

המשך החלשות הדולר

חולשתו של הדולר אל מול מרבית המטבעות בעולם מתבטאת גם בשע"ח מול השקל. השבוע המשיך להיסחר הדולר מתחת לרף של 3.8 שקלים לדולר. ככל שנמשכת החלשות הדולר אל מול השקל (או התייצבותו ברמות הנוכחיות) עולה החשש מפני פגיעה ביצוא הישראלי לשווקים ה"דולריים". חשש זה מחדד את המלצתנו למשקיעים להתרכז בחברות המוטות לצריכה המקומית, דוגמת פרטנר, שטראוס גרופ, דלק רכב ובז"ן. על פי מרבית ההערכות, הצריכה המקומית צפויה להפגע פחות מהנעשה בעולם ולהמשיך ולהנות מהשיפור הכלכלי המקומי.

סיכום

להערכת כלכלני הפועלים, בתקופה הקרובה שוק המניות המקומי ימשיך להיות מושפע מהנעשה בשוקי ההון הגלובליים. אלה ימשיכו להתאפיין ברמת תנודתיות גבוהה על רקע החששות מפני גלישת ארה"ב למיתון. לפיכך, אין ספק כי רמת הסיכון בשווקים הפיננסים בארץ ובעולם עלתה.

יחד עם זאת, לאור הנתונים המאקרו כלכליים המקומיים (צפי להמשך צמיחת המשק בסביבת ריבית נוחה) ולאור תמחור לא יקר של שוק המניות, סבורים בבנק כי בטווח הזמן הבינוני תחזור המגמה החיובית (אם כי זו תהיה נמוכה יותר בהשוואה לזו שאפיינה את השנים האחרונות).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.