מדד היתר נפל 11% מתחילת 2008: "לא בטוח שהתמקדות במניות הגדולות בלבד מוצדקת"

כך אומר מנכ"ל מבט, ליאור כגן. רונן אביגדור, מנכ"ל מנורה קרנות נאמנות: "הפוטנציאל הכלכלי במניות היתר גבוה משמעותית מהמניות הכבדות" יואב בורגן מלידר: "יש הזדמנויות בלתי רגילות"
עדי בן ישראל |

האווירה השלילית מלווה את הבורסה של תל אביב מתחילת השנה והעצבנות בשוק מורגשת בחודשים האחרונים כשברקע חששות הנוגעות להאטה בצמיחה הכלכלית בעולם בשל משבר האשראי, האטה שעלולה לפגוע גם בישראל. אחד המדדים הבולטים שסופג פגיעות קשות מהירידות הוא מדד היתר 50, אשר מאבד כעת 2.3% ומשלים ירידה של כ-11% מתחילת השנה. רק באמצע יולי, טרם פרוץ משבר האשראי, ריחף המדד בשיא היסטורי, ומאז הספיק ליפול בלמעלה מ-30%.

מבין המניות הבולטות במדד, אשר ירדו בשיעורים החדים ביותר, ניתן למצוא את סטארלימס שמאבדת 6% ומשלימה נפילה של כ-35% מתחילת השנה, תאת טכנולוגיות שיורדת ב-4.5% וצנחה בשבועיים האחרונים בכ-30%, וכן את קמן החזקות, דורי הנדסה ונפטא, אשר ממשיכות במסען דרומה וצללו מתחילת השנה גם הן בכ-30% כל אחת.

"פתיחת השנה לא האירה פנים לבורסה", אמר ליאור כגן, מנכ"ל מבט תעודות סל. "מטבע הדברים, כשהשוק יורד והמניות הכבדות יורדות - מניות היתר יורדת עוד יותר. זה מאוד מזכיר את השנה החולפת כאשר רוב העלייה בבורסה התרחשה במדד המעו"ף ומדדי היתר הניבו תשואות אפסיות. המשקיעים מתמקדים במניות הכבדות ופשוט לא קונים מניות יתר בגלל רמות הסיכון הגבוהות.

"בדרך כלל יש קורלציה בין המניות הכבדות למניות היתר, כלומר כאשר המניות הכבדות עולות אז המניות הקטנות עולות עוד יותר. 2007 הייתה שנה יוצאת דופן מהבחינה הזו כי המניות הכבדות עלו והמניות הקטנות לא עלו".

בהתייחסו למידת הנפילות בקרב מניות היתר, ציין כגן: "אני לא בטוח שיש פה אובר-שוטינג. יש פה משהו שמרחף בשוק (משבר הסאב-פריים) ומייצר אי ודאות גדולה; המשקיעים רוצים להיפטר מהמניות הקטנות ומתמקדים במניות הגדולות. האם האסטרטגיה הזו של התמקדות במניות הגדולות נכונה? לא בטוח. כאשר משבר הסאב-פריים יתפוגג והוודאות תחזור לשווקים - המצב ישתנה. היתר יכול לעלות ב-10% ביומיים".

"יש פה אובר-שוטינג רציני"

האנליסט יואב בורגן מבית ההשקעות לידר שוקי הון מאמין גם הוא שהמשקיעים נמצאים בתהליך של תמחור מחדש של סיכונים. "הירידות במדד היתר הן בגדר בריחה של המשקיעים מסיכון. גם בארה"ב המניות הקטנות במדד ה-Russell 2000 ירדו יותר מאשר המניות במדדים הכבדים. אם מישהו מחליט להישאר בשוק, אז הוא כבר יישאר במניות הכבדות. ככל שהמניה יותר קטנה היא גם יותר מסוכנת.

"אני חושב שיש פה אובר-שוטינג משמעותי ואני חושב שיש ביתר הזדמנויות בלתי רגילות כמו במניות רבינטקס, אקסלנס ואף איתמר. השאלה הגדולה היא מתי הקאמבק יתחיל. אי הבהירות בשווקים הגלובלים מקשה עלינו לחזות בשלב הזה מתי המדד יחזור, אך זה לא יקרה בטווח הקצר".

אין סיבה כלכלית לירידות החדות

רונן אביגדור, מנהל השקעות במנורה מבטחים, אינו צופה שינוי מגמה ביתר בטווח הקרוב, אך מאמין כי כבר היום ניתן למצוא הזדמנויות קנייה טובות שכן הסיבה לירידות אינה כלכלית.

"הירידות ביתר הן ללא סיבה אמיתית", מדגיש אביגדור. "נראה כי הדרמות והדגש ב-2008 יהיו במניות הכבדות, כמו בשנה שעברה. הפוטנציאל הכלכלי במניות היתר גבוה משמעותית מהמניות הכבדות".

בהתייחסו לשאלה מדוע המדד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, ענה אביגדור: "ראשית, הבעיה היא חוסר נזילות. כאשר אתה נמצא בפדיונות מצד הקרנות אתה מוכר ולא משנה מה. בנוסף, גופים מוסדיים נמצאים במגמה של הקטנת מניות היתר והגדלת המניות הכבדות. כלומר השיקול הוא לא כלכלי. כמו כן, מנהלי תיקים נמצאים בלחץ מצד הלקוחות שמבקשים להיפטר ממניות היתר. גם בעלי עניין בשלב זה עוד לא ביצעו רכישות גדולות במניות היתר.

"בשורה התחתונה, מוכרים קל מאוד למצוא וקונים קשה למצוא. עם זאת, ניתן למצוא שורה ארוכה של חברות הנסחרות במכפיל רווח חד-ספרתי נמוך. אני לא צופה התאוששות משמעותית של מניות היתר לפני שתתייצב התמונה הגדולה, קרי לפני שהמדדים הכבדים יתייצבו. בטווח הנראה לעין, מדד היתר ימשיך לסבול מחוסר הנזילות ומחוסר האהדה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.