מסימני הגאות בשוק הנדל"ן: הביקוש למשכנתאות במימון גבוה זינק ב-38% ב-2007; הערים החמות: אשדוד, תל אביב וירושלים
מסיכום נתוני הפעילות של חברת EMI (אי.אם.איי - עזר חברה לביטוח משכנתאות בע"מ) מקבוצת AIG העולמית לשנת 2007, עולה כי בשנת 2007 נרשמה עלייה של 38% בביקוש לעומת 2006 .
השנה עמד הביקוש על 21,050 בקשות למשכנתא במימון גבוה לעומת 15,250 בקשות אשתקד, דבר המעיד על המודעות הצרכנית ההולכת וגוברת ליתרונות המימון הגבוה ברכישת נדל"ן. בנוסף, מהנתונים ניתן ללמוד כי הביקוש למימון הגבוה נרשם דווקא בישובים מובילים מבחינת נדל"ן ובהם גבעתיים, ת"א, חיפה, ירושלים ועוד.
בין הערים הבולטות היו בביקוש היו, תל-אביב (1783), ירושלים (1413) אשדוד (1240) וחיפה (1225). כאשר, ברוב רחבי הארץ נרשם גידול של מעל 20% בביקוש למשכנתאות במימון גבוה. וכן לא נרשם קיטון באף עיר בארץ.
מנכ"ל EMI, תומר שרת, ציין כי הגידול מצביע על הגברת המודעות ליתרונות הפיננסיים של השימוש במימון הגבוה לצורך רכישת נדל"ן, כמקובל במדינות אירופה וארה"ב.
בישובים עפולה, ירושלים, ת"א, נתניה, פ"ת, ראשון לציון ובית שמש נרשם גידול של מעל 40% בביקוש למשכנתאות במימון גבוה. זאת בעוד בעיר גבעתיים נרשמה עלייה של למעלה 102% בהיקף הביקוש.
מנכ"ל EMI, תומר שרת, ציין כי בעקבות שיעורי ריבית המשכנתאות הנמוכים הקיימים בשנים האחרונות, לצד מדדים יציבים יחסית, הפנים הצרכן הישראלי את היתרונות הקיימים במשכנתא -הנחשבת להלוואה הזולה והנוחה ביותר בשוק. "אנו עדים למגמה בה יותר ויותר לווים עם הון עצמי רב, מעדיפים להסתייע במשכנתא גדולה יותר ולהשאיר בכיסם כסף פנוי לשימושים נוספים"
ניתן לראות את המגמה בגידול בבקשות בכל רחבי הארץ, בערים הגדולות והמפותחות וכן בערים הקטנות יותר, כשאין שום עיר בה נרשם קיטון בכמות הבקשות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
