מסימני הגאות בשוק הנדל"ן: הביקוש למשכנתאות במימון גבוה זינק ב-38% ב-2007; הערים החמות: אשדוד, תל אביב וירושלים

21,050 בקשות למשכנתא במימון גבוה הוגשו בשנה החולפת לעומת 15,250 ב-2006. שיקו בגבעתיים - הביקוש זינק ב-102%
אריאל אטיאס |

מסיכום נתוני הפעילות של חברת EMI (אי.אם.איי - עזר חברה לביטוח משכנתאות בע"מ) מקבוצת AIG העולמית לשנת 2007, עולה כי בשנת 2007 נרשמה עלייה של 38% בביקוש לעומת 2006 .

השנה עמד הביקוש על 21,050 בקשות למשכנתא במימון גבוה לעומת 15,250 בקשות אשתקד, דבר המעיד על המודעות הצרכנית ההולכת וגוברת ליתרונות המימון הגבוה ברכישת נדל"ן. בנוסף, מהנתונים ניתן ללמוד כי הביקוש למימון הגבוה נרשם דווקא בישובים מובילים מבחינת נדל"ן ובהם גבעתיים, ת"א, חיפה, ירושלים ועוד.

בין הערים הבולטות היו בביקוש היו, תל-אביב (1783), ירושלים (1413) אשדוד (1240) וחיפה (1225). כאשר, ברוב רחבי הארץ נרשם גידול של מעל 20% בביקוש למשכנתאות במימון גבוה. וכן לא נרשם קיטון באף עיר בארץ.

מנכ"ל EMI, תומר שרת, ציין כי הגידול מצביע על הגברת המודעות ליתרונות הפיננסיים של השימוש במימון הגבוה לצורך רכישת נדל"ן, כמקובל במדינות אירופה וארה"ב.

בישובים עפולה, ירושלים, ת"א, נתניה, פ"ת, ראשון לציון ובית שמש נרשם גידול של מעל 40% בביקוש למשכנתאות במימון גבוה. זאת בעוד בעיר גבעתיים נרשמה עלייה של למעלה 102% בהיקף הביקוש.

מנכ"ל EMI, תומר שרת, ציין כי בעקבות שיעורי ריבית המשכנתאות הנמוכים הקיימים בשנים האחרונות, לצד מדדים יציבים יחסית, הפנים הצרכן הישראלי את היתרונות הקיימים במשכנתא -הנחשבת להלוואה הזולה והנוחה ביותר בשוק. "אנו עדים למגמה בה יותר ויותר לווים עם הון עצמי רב, מעדיפים להסתייע במשכנתא גדולה יותר ולהשאיר בכיסם כסף פנוי לשימושים נוספים"

ניתן לראות את המגמה בגידול בבקשות בכל רחבי הארץ, בערים הגדולות והמפותחות וכן בערים הקטנות יותר, כשאין שום עיר בה נרשם קיטון בכמות הבקשות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.