בנק ישראל על מדד המחירים לצרכן: התלות בדולר פוחתת
משקל מדד הדיור במדד המחירים לצרכן הוא מעל ל-20 אחוזים והשפעתו על קצב עליית מדד המחירים לצרכן ועל התנודות בו במהלך השנה, גדולה, אך בשנה האחרונה אנו עדים לירידה משמעותית במשקל חוזי השכירות המתחדשים הצמודים לדולר דבר הצפוי להפחית השפעת הדולר על המדד, כך אומרים היום בבנק ישראל.
מדידת סעיף הדיור במדד מתבססת על נתונים של חוזי שכירות מתחדשים ( המהווה כ-77% מסעיף הדיור הנכלל במדד המחירים לצרכן) ועל נתוני מלאי החוזים על דירות שכורות (המהווה כ-19% מרכיב הדיור במדד). עד לשנתיים האחרונות נהג מרבית הציבור לערוך חוזים להשכרת דירות כמעט אך ורק במונחים דולריים, שריד של תקופות האינפלציה הגבוהות שחווה המשק הישראלי בעבר.
מנתוני בנק ישראל, עולה, כי למרות התייצבות בקצב האינפלציה מתחילת העשור, רק בשנה האחרונה אנו עדים לירידה משמעותית במשקל חוזי השכירות המתחדשים הצמודים לדולר בסך החוזים: בחודש נובמבר 2007 הגיע משקל חוזי השכירות המתחדשים הצמודים לדולר ל-62 אחוזים לעומת שיעור ממוצע של כ- 90 אחוזים בשנת 2005. בולטת הירידה במהלך שנת 2007 ובמיוחד בחודשים האחרונים בהם הואץ התיסוף בשער הדולר ונרשמה עלייה רבה בתנודתיות בשער.
חשוב לציין כי השנויים בחוזי הדיור משקפים לא רק את העלייה או הירידה בשער הדולר אלא גם את השינוי במונחים דולריים שמשקף למעשה את הכוחות הריאליים הפועלים בשוק הדיור. כך למשל ניתן לראות כי בשנת 2007 נרשמה עלייה של כ- 3 אחוזים במחירי הדירות בבעלות על פי נתוני שכר הדירה של החוזים המתחדשים, למרות התיסוף בשער הדולר.
יתרת סעיף הדיור במדד מייצגת את האוכלוסייה שאכן משלמת שכר דירה והיא נמדדת על פי השינוי בשכר הדירה על מלאי חוזי הדירות בשכירות. מטבע הדברים, שיעור החוזים הצמודים לדולר של מלאי הדירות השכורות ירד בקצב איטי יותר במהלך השנה, והוא הגיע בנובמבר 2007 ל-75% לעומת 87% בסוף שנת 2006. רכיב זה מושפע במידה רבה יותר התנודות של הדולר, אך משקלו , כאמור, רק כ- 19%. בשנה האחרונה אנחנו עדים לתנודות מאוד גדולות בשער הדולר ולכן התרומה של רכיב זה לתנודות במדד הייתה עדיין משמעותית למדי, אומרים כלכלני הבנק.
לסיכום, אומרים בבנק ישראל, כי הירידה במידת ההצמדה של חוזי הדיור תשפיע בהדרגתיות על הירידה בתנודות מדד המחירים לצרכן בגין השינויים בדולר. התמסורת של שער החליפין של הדולר על מדד המחירים , שבעבר נמצא כי בשיעור של 30 אחוזים, צפויה לרדת בגלל הירידה שנרשמה עד כה במשקל החוזים הצמודים לדולר.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
