בנק ישראל על מדד המחירים לצרכן: התלות בדולר פוחתת
משקל מדד הדיור במדד המחירים לצרכן הוא מעל ל-20 אחוזים והשפעתו על קצב עליית מדד המחירים לצרכן ועל התנודות בו במהלך השנה, גדולה, אך בשנה האחרונה אנו עדים לירידה משמעותית במשקל חוזי השכירות המתחדשים הצמודים לדולר דבר הצפוי להפחית השפעת הדולר על המדד, כך אומרים היום בבנק ישראל.
מדידת סעיף הדיור במדד מתבססת על נתונים של חוזי שכירות מתחדשים ( המהווה כ-77% מסעיף הדיור הנכלל במדד המחירים לצרכן) ועל נתוני מלאי החוזים על דירות שכורות (המהווה כ-19% מרכיב הדיור במדד). עד לשנתיים האחרונות נהג מרבית הציבור לערוך חוזים להשכרת דירות כמעט אך ורק במונחים דולריים, שריד של תקופות האינפלציה הגבוהות שחווה המשק הישראלי בעבר.
מנתוני בנק ישראל, עולה, כי למרות התייצבות בקצב האינפלציה מתחילת העשור, רק בשנה האחרונה אנו עדים לירידה משמעותית במשקל חוזי השכירות המתחדשים הצמודים לדולר בסך החוזים: בחודש נובמבר 2007 הגיע משקל חוזי השכירות המתחדשים הצמודים לדולר ל-62 אחוזים לעומת שיעור ממוצע של כ- 90 אחוזים בשנת 2005. בולטת הירידה במהלך שנת 2007 ובמיוחד בחודשים האחרונים בהם הואץ התיסוף בשער הדולר ונרשמה עלייה רבה בתנודתיות בשער.
חשוב לציין כי השנויים בחוזי הדיור משקפים לא רק את העלייה או הירידה בשער הדולר אלא גם את השינוי במונחים דולריים שמשקף למעשה את הכוחות הריאליים הפועלים בשוק הדיור. כך למשל ניתן לראות כי בשנת 2007 נרשמה עלייה של כ- 3 אחוזים במחירי הדירות בבעלות על פי נתוני שכר הדירה של החוזים המתחדשים, למרות התיסוף בשער הדולר.
יתרת סעיף הדיור במדד מייצגת את האוכלוסייה שאכן משלמת שכר דירה והיא נמדדת על פי השינוי בשכר הדירה על מלאי חוזי הדירות בשכירות. מטבע הדברים, שיעור החוזים הצמודים לדולר של מלאי הדירות השכורות ירד בקצב איטי יותר במהלך השנה, והוא הגיע בנובמבר 2007 ל-75% לעומת 87% בסוף שנת 2006. רכיב זה מושפע במידה רבה יותר התנודות של הדולר, אך משקלו , כאמור, רק כ- 19%. בשנה האחרונה אנחנו עדים לתנודות מאוד גדולות בשער הדולר ולכן התרומה של רכיב זה לתנודות במדד הייתה עדיין משמעותית למדי, אומרים כלכלני הבנק.
לסיכום, אומרים בבנק ישראל, כי הירידה במידת ההצמדה של חוזי הדיור תשפיע בהדרגתיות על הירידה בתנודות מדד המחירים לצרכן בגין השינויים בדולר. התמסורת של שער החליפין של הדולר על מדד המחירים , שבעבר נמצא כי בשיעור של 30 אחוזים, צפויה לרדת בגלל הירידה שנרשמה עד כה במשקל החוזים הצמודים לדולר.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?
הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.
למה נועד הפטור?
להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.
מה החשש של הקמעונאים?
תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.
טענת המתנגדים העיקרית?
אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.
הצרכנים באמת יחסכו?
כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.
מי ירוויח הכי הרבה?
עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.
איך דואר ישראל יתמודד?
כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.
מה עם נקודות איסוף?
יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.
השפעה על חברות ישראליות?
פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.
כמה המדינה תפסיד?
כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.
יש קשר פוליטי?
רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.
עמדת אתרי הסחר הישראליים?
חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.
יש חלופות טובות יותר?
פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.
מתי זה נכנס לתוקף?
צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.
מה אומר הדרג המקצועי?
התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.
ילכו לבג"ץ?
איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.
