בנק ישראל על מדד המחירים לצרכן: התלות בדולר פוחתת

הירידה בשיעור הצמדת חוזי השכירות לדולר, ל-75% מכלל החוזים בנובמבר, מביאה להפחתת מידת השפעתו של השטר הירוק על מדד המחירים לצרכן
אריאל אטיאס |

משקל מדד הדיור במדד המחירים לצרכן הוא מעל ל-20 אחוזים והשפעתו על קצב עליית מדד המחירים לצרכן ועל התנודות בו במהלך השנה, גדולה, אך בשנה האחרונה אנו עדים לירידה משמעותית במשקל חוזי השכירות המתחדשים הצמודים לדולר דבר הצפוי להפחית השפעת הדולר על המדד, כך אומרים היום בבנק ישראל.

מדידת סעיף הדיור במדד מתבססת על נתונים של חוזי שכירות מתחדשים ( המהווה כ-77% מסעיף הדיור הנכלל במדד המחירים לצרכן) ועל נתוני מלאי החוזים על דירות שכורות (המהווה כ-19% מרכיב הדיור במדד). עד לשנתיים האחרונות נהג מרבית הציבור לערוך חוזים להשכרת דירות כמעט אך ורק במונחים דולריים, שריד של תקופות האינפלציה הגבוהות שחווה המשק הישראלי בעבר.

מנתוני בנק ישראל, עולה, כי למרות התייצבות בקצב האינפלציה מתחילת העשור, רק בשנה האחרונה אנו עדים לירידה משמעותית במשקל חוזי השכירות המתחדשים הצמודים לדולר בסך החוזים: בחודש נובמבר 2007 הגיע משקל חוזי השכירות המתחדשים הצמודים לדולר ל-62 אחוזים לעומת שיעור ממוצע של כ- 90 אחוזים בשנת 2005. בולטת הירידה במהלך שנת 2007 ובמיוחד בחודשים האחרונים בהם הואץ התיסוף בשער הדולר ונרשמה עלייה רבה בתנודתיות בשער.

חשוב לציין כי השנויים בחוזי הדיור משקפים לא רק את העלייה או הירידה בשער הדולר אלא גם את השינוי במונחים דולריים שמשקף למעשה את הכוחות הריאליים הפועלים בשוק הדיור. כך למשל ניתן לראות כי בשנת 2007 נרשמה עלייה של כ- 3 אחוזים במחירי הדירות בבעלות על פי נתוני שכר הדירה של החוזים המתחדשים, למרות התיסוף בשער הדולר.

יתרת סעיף הדיור במדד מייצגת את האוכלוסייה שאכן משלמת שכר דירה והיא נמדדת על פי השינוי בשכר הדירה על מלאי חוזי הדירות בשכירות. מטבע הדברים, שיעור החוזים הצמודים לדולר של מלאי הדירות השכורות ירד בקצב איטי יותר במהלך השנה, והוא הגיע בנובמבר 2007 ל-75% לעומת 87% בסוף שנת 2006. רכיב זה מושפע במידה רבה יותר התנודות של הדולר, אך משקלו , כאמור, רק כ- 19%. בשנה האחרונה אנחנו עדים לתנודות מאוד גדולות בשער הדולר ולכן התרומה של רכיב זה לתנודות במדד הייתה עדיין משמעותית למדי, אומרים כלכלני הבנק.

לסיכום, אומרים בבנק ישראל, כי הירידה במידת ההצמדה של חוזי הדיור תשפיע בהדרגתיות על הירידה בתנודות מדד המחירים לצרכן בגין השינויים בדולר. התמסורת של שער החליפין של הדולר על מדד המחירים , שבעבר נמצא כי בשיעור של 30 אחוזים, צפויה לרדת בגלל הירידה שנרשמה עד כה במשקל החוזים הצמודים לדולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.