בנק ישראל על מדד המחירים לצרכן: התלות בדולר פוחתת
משקל מדד הדיור במדד המחירים לצרכן הוא מעל ל-20 אחוזים והשפעתו על קצב עליית מדד המחירים לצרכן ועל התנודות בו במהלך השנה, גדולה, אך בשנה האחרונה אנו עדים לירידה משמעותית במשקל חוזי השכירות המתחדשים הצמודים לדולר דבר הצפוי להפחית השפעת הדולר על המדד, כך אומרים היום בבנק ישראל.
מדידת סעיף הדיור במדד מתבססת על נתונים של חוזי שכירות מתחדשים ( המהווה כ-77% מסעיף הדיור הנכלל במדד המחירים לצרכן) ועל נתוני מלאי החוזים על דירות שכורות (המהווה כ-19% מרכיב הדיור במדד). עד לשנתיים האחרונות נהג מרבית הציבור לערוך חוזים להשכרת דירות כמעט אך ורק במונחים דולריים, שריד של תקופות האינפלציה הגבוהות שחווה המשק הישראלי בעבר.
מנתוני בנק ישראל, עולה, כי למרות התייצבות בקצב האינפלציה מתחילת העשור, רק בשנה האחרונה אנו עדים לירידה משמעותית במשקל חוזי השכירות המתחדשים הצמודים לדולר בסך החוזים: בחודש נובמבר 2007 הגיע משקל חוזי השכירות המתחדשים הצמודים לדולר ל-62 אחוזים לעומת שיעור ממוצע של כ- 90 אחוזים בשנת 2005. בולטת הירידה במהלך שנת 2007 ובמיוחד בחודשים האחרונים בהם הואץ התיסוף בשער הדולר ונרשמה עלייה רבה בתנודתיות בשער.
חשוב לציין כי השנויים בחוזי הדיור משקפים לא רק את העלייה או הירידה בשער הדולר אלא גם את השינוי במונחים דולריים שמשקף למעשה את הכוחות הריאליים הפועלים בשוק הדיור. כך למשל ניתן לראות כי בשנת 2007 נרשמה עלייה של כ- 3 אחוזים במחירי הדירות בבעלות על פי נתוני שכר הדירה של החוזים המתחדשים, למרות התיסוף בשער הדולר.
יתרת סעיף הדיור במדד מייצגת את האוכלוסייה שאכן משלמת שכר דירה והיא נמדדת על פי השינוי בשכר הדירה על מלאי חוזי הדירות בשכירות. מטבע הדברים, שיעור החוזים הצמודים לדולר של מלאי הדירות השכורות ירד בקצב איטי יותר במהלך השנה, והוא הגיע בנובמבר 2007 ל-75% לעומת 87% בסוף שנת 2006. רכיב זה מושפע במידה רבה יותר התנודות של הדולר, אך משקלו , כאמור, רק כ- 19%. בשנה האחרונה אנחנו עדים לתנודות מאוד גדולות בשער הדולר ולכן התרומה של רכיב זה לתנודות במדד הייתה עדיין משמעותית למדי, אומרים כלכלני הבנק.
לסיכום, אומרים בבנק ישראל, כי הירידה במידת ההצמדה של חוזי הדיור תשפיע בהדרגתיות על הירידה בתנודות מדד המחירים לצרכן בגין השינויים בדולר. התמסורת של שער החליפין של הדולר על מדד המחירים , שבעבר נמצא כי בשיעור של 30 אחוזים, צפויה לרדת בגלל הירידה שנרשמה עד כה במשקל החוזים הצמודים לדולר.
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
הדס מינקה ברנד"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"
הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל
כלכלה תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.
היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".
אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".
מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.
- האיחוד האירופי בין קריסה סופית להתעוררות
- הכלכלה האמריקאית ממשיכה לצמוח לצד ריסון באינפלציה – מה זה אומר על הריבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".
