דורי סגל ל-Bizportal: "את טבע לא שואלים אם זה זמן טוב לפתח תרופה"

המנכ"ל של ענקית הנדל"ן בריאיון טרום פרישה: "מחיר המניה בשפל של שנתיים? שווקי ההון חכמים בטווח הארוך, אך בטווח הקצר השווקים מתנהלים בצורה שאתה לא תמיד מבין." על התפוצצות עסקת ילמולי וההודעה על רכישת חברה במיליארדים - ריאיון לשבת
ישראל הס |

חברת גזית גלוב היא אחת החברות הגדולות והמוערכות בבורסה בת"א. החברה עוסקת בתחום הנדל"ן המניב, בעיקר בצפון אמריקה ומערב אירופה. על פניו, נראה כי תחום ההתמקדות של החברה הינו סולידי ובטוח ובכל זאת, מניות החברה כבר רחוקות כ-22% מהשיא וזה כולל זינוק של יותר מ-10% בשבוע האחרון. בריאיון טרום פרישה, שוחחנו עם דורי סגל, מנכ"ל החברה, שצפוי לפרוש במהלך חודש ינואר ולהתמנות לסגן יו"ר הדירקטוריון, על מצב החברה והשוק באופן כללי.

המנייה של גזית גלוב נמצאת בשפל של כמעט שנתיים, מה לדעתך הסיבה לכך?

"אני יכול לדבר על עובדות. ב-10 שנים אחרונות היתה צמיחה שנתית רציפה בתזרים המזומנים, איכות הנכסים וגודל החברה. אם תסתכל על מצב החברה ב-9 חודשים הראשונים של 2007, תראה צמיחה בכל הפרמטרים התפעוליים ביחס לתקופה המקבילה ב-2006. עם זאת, מחיר המנייה ירד. מדוע? אני באמת לא יודע, שווקי ההון חכמים בטווח הארוך, אך בטווח הקצר השווקים מתנהלים בצורה שאתה לא תמיד מבין. אני חושב שמי שישקיע בחברה שלנו לטווח ארוך יקבל תשואות טובות וזאת בניגוד לגישה של לקנות היום ולמכור מחר."

בתחילת חודש דצמבר דיווחתם על כוונה לרכישת חברה בסדר גודל של בין 3.5-4.5 מיליארד שקל. זה נראה לכם זמן טוב לרכישות (אפרופו ילמולי)?

"כל זמן הוא זמן טוב, אם נצליח לקנות חברה במחיר שהוא נכון וביכולתנו להשביח את הנכסים, נבצע את העסקה ואם לא נצליח לקנות במחיר נאות פשוט לא נבצע. לגזית גלוב היתה תמיד את היכולת להשפיע על חברות ונכסים שרכשה, אם דרך השבחת תיק הנכסים ואם על ידי יתרון לגודל. לאחר רכישה ניתן תמיד לשפר את מצב החברה, אפשר לחדש מבנים, לנצל זכויות בניה קיימות, להשביח את איכות הסוחרים, לרכוש אדמות נוספות ולהגדיל את הנכסים."

"אנחנו לא היחידים שקונים חברות ויש עוד חברות שפועלות בענף. אבל אנחנו מנסים להביא לחברות שאנחנו רוכשים ממומחיותנו ומיכולותינו. אנחנו לא יושבים ומפזרים את 'ההימורים' שלנו כדי לראות מה יהיה איתם. אני אומר את זה כי יש הרבה מאוד משקיעים בעולם שמשקיעים בנדל"ן מתוך תחושה כי הערך יכול לעלות, אגב אתה תמיד תשמע על אלה שצדקו. אנשים חושבים שאם תשקיע בנדל"ן תמיד תרוויח וצריך להבין שזה לא נכון."

"אני אתן דוגמא למה שאני מתכוון כשאני אומר מומחיו, אם קנית נכס ישן שתמהיל הדיירים בו לא טוב, אתה צריך להחליף את הדיירים ולהשקיע בנכס כסף וזמן, זה תהליך שלוקח שנתיים שלוש וצריך להתמודד עם הרבה מכשולים בדרך.

נדל"ן הוא לא ענף השקעה אלא עסק כמו כל עסק אחר בעולם. בטבע לא תשאל האם זה זמן טוב לפתח תרופה, זאת מכיוון שאם יש לה שוק אז החברה תפתח. אין זמן שהוא זמן רע לעשות עסקים בנדל"ן, ישנם עסקים גרועים בנדל"ן שלפעמים עושים אותם. לפני שנה עמדנו לרכוש את חברת 'מילס', אשר קיבלה הצעה מגוף אחר, הגבוהה ב-25% מההצעה שלנו ולכן לא רכשנו אותה. יכול להיות כי גם עסקת ילמולי ב-15% פחות היא עסקה נהדרת.

(ש)האם גזית גלוב תמשיך להתמקד במדינות טריפל A או תעבור להשקעה במדינות נוספות?

"בפירוש כן, למעלה מ-90% מהמאזן שלנו כיום נמצא במדינות טריפל A ורובו ימשיך לנבוע ממדינות טריפל A. אנחנו הולכים למדינות שאנחנו חושבים שבהם דירוג האשראי ישתפר. בישראל עלה לאחרונה דירוג האשראי, אבל למרות זאת אנחנו עדיין חושבים כי לישראל מגיע דירוג אשראי גבוה מזה שקיבלה וזה מכיוון שלישראל יש דבר חשוב מאוד שאין למדינות אחרות והוא 'הרצון לשלם בחזרה את ההתחייבויות'. אני חושב שלישראל בעולם יש שם טוב מאוד וזאת למרות הצהרה מטופשת של איזה מנכ"ל באירופה. הצהרת מנכ"ל ילמולי היתה אחת האומללות ביותר של השנה. ישראל תמיד שילמה את התחייבויותיה לאורך השנים ולעולם לא ניצלה מצבים בטחונים קשים כדי להתחמק מהתחייבויותיה, זאת בניגוד למדינות אחרות שניצלו מצבים כלכלים קשים כדי להתחמק מהתחייבויותיהם."

מתי אנחנו צפויים לראות עליה נוספת בדירוג האשראי של ישראל?

"אני חושב שאנחנו לא מקדישים מספיק זמן ומאמץ ברמת משרד האוצר ובנק ישראל על מנת לדחוף את הנושא. דירוג האשראי של ישראל צריך להיות בראש סדר העדיפויות של משרד האוצר והוא יכול להיעזר באנשי עסקים ישראלים שחיים בחו"ל על מנת שישפיעו על שיפור דירוג האשראי בעולם. אם המדינה תעשה זאת היא תחסוך כמה עשרות מיליוני דולרים על החוב שלה ותוכל להשקיע כספים אלה בצרכים אחרים, למשל בחינוך."

מה צריך להיות דירוג האשראי של ישראל לפי דעתך?

"אני לא רוצה להתנבא אבל ישראל היא המנפיקה השלישית בגודלה בבורסה בארה"ב אחרי ארה"ב וקנדה. וזה מוכיח לך כי יש לישראל מה להציע כי יש הרבה משקיעים שרוצים לקנות את ניירות הערך שלנו."

איפה אתה רואה את שוק הנדל"ן בעולם ב-2008?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות