ההשפעה של המדד הגבוה על שוק האג"ח
שבוע המסחר בשוק אגרות החוב בת"א צפוי להיפתח היום על רקע ההתפתחויות והנתונים שפורסמו במהלך סוף השבוע בארץ ובעולם ובראשם מדדי המחירים לצרכן בישראל ובארה"ב, שהיו גבוהים מהציפיות וכן העלייה החזקה בשער הדולר הן ביום שישי מול השקל, והן מאוחר יותר בעולם מול כל המטבעות על רקע פרסום המדד בארה"ב. נראה כי הבוקר צפויה התאמת מחירים הנדרשת להתפתחויות אלו, כלומר ירידת מחירים לאורך כל העקום השקלי, וכן בחלקו הארוך של העקום הצמוד, שם הרבה יותר משמעותיים השינויים בציפיות לשיעורי הריבית העתידיים מאשר מדד אחד שהיה גבוה מהציפיות (עלייה של 0.4% לעומת ללא ציפיות שיהיה ללא שינוי). מי שכן ירווה נחת מההתפתחויות האחרונות אלו הם המשקיעים באגרות החוב הצמודות לטווח קצר, שצפויות לעלות היום שכן ההשלכות של ההפתעה במדד חיוביות ומשמעותיות ביותר עבורם. גם במהלך השבוע סביר שנראה מסחר עצבני יחסית בשוק אגרות החוב, כאשר אחד המפתחות המשמעותיים בהתפתחויות יהיה התנהגות הדולר בארץ ובעולם כך שאם נראה התחזקות שלו, ובפרט בקצבים מהירים, העצבנות ועמה ירידות השערים תמשכנה . האפיק השקלי שבוע מסחר המאופיין בשונות בין האפיקים עבר על שוק האג"ח בתל אביב . את החדשות הרעות וירידות השערים ספגו חסידי השוק השקלי, שם, על רקע התחזקות הדולר במהלך השבוע האחרון, ירדו מחירי אגרות החוב בשיעור של כרבע אחוז לאורך כל העקום ותשואתן עלתה בהתאם. כך למשל , שחר במח"מ של שנתיים שנסחר בסוף השבוע שעבר בתשואה של 4.96% סגר את שבוע המסחר בתשואה של 5.16% ואילו תשואת השחר לטווח של כ-5 שנים עלתה ל-5.66% לאחר שבסוף השבוע שעבר נסגרה התשואה בו מתחת ל 5.6%. כל הנ"ל על רקע שינויים מינוריים בשוק האג"ח האמריקני, שם ירדה כזכור ריבית הפד במהלך השבוע (כצפוי) ברבע אחוז לרמה של 4.25%. האג"ח הצמודות המגמה של החודש האחרון, שבה אגרות החוב צמודות המדד העניקו למחזיקים בהן ביצועים עודפים לעומת השוק השקלי נמשכה גם במהלך השבוע החולף. באגרות החוב לטווח הקצר, ועל רקע התחזקות הדולר, נרשמו עליות שערים שנעו בד"כ בין 0.25% ל-0.5% . בנוסף, מספר תעודות סל שחושפות את המשקיעים בהן לאג"ח מדינה צמוד מדד (ובפרט בטווח הקצר) המשיכו לגייס השבוע כך שנוצר לחץ טכני חזק יחסית על מספר אגרות חוב מצומצם, שגם כך סובלות מסחירות דלה ביותר. כתוצאה מכך הואצו עליות השערים באג"ח אלו והדבר בלט במיוחד ביום חמישי. עם סיום המסחר לשבוע זה ירדו תשואות אגרות החוב הצמודות למדד מתחת לרף שלושת האחוזים והתשואות למח"מ של עד 3 שנים נעות בין 2.7% ל-3%. בטווח הבינוני לא נרשמו שינויים משמעותיים השבוע והתשואות נותרו ברמה של 3.15% ואילו בטווח הארוך (מח"מ 11-12) התשואות עלו קמעא לרמה של 3.52% . הקונצרני בשוק הקונצרני, נמשכת המגמה שהוזכרה כאן בשבוע שעבר, לפיה יש שונות גבוהה ביותר בין האג"חים באופן שבו אגרות החוב של חברות הנחשבות חזקות רושמות עליות שערים ואילו אגרות החוב נטולות הדרוג יורדות, וחלקן אפילו בשיעורים ניכרים. עליות השערים באגרות החוב החזקות יותר נגרמות גם בשל עליות השערים באפיק הצמוד הממשלתי, שם נמצאת מבחינת המשקיעים התשואה הבסיסית עליה נדרשת תוספת מסוימת, נמוכה יחסית, וגם בשל גיוסי הכספים בהיקף של מאות מיליוני שקלים בחודש לתעודות הסל המחקות את מדד התל בונד בו מרוכזות 20 מאגרות החוב הנחשבות מהחזקות ביותר בבורסה בת"א. הפדיונות בקרנות הנאמנות של הלא מדורגות נמשכים מנגד, אגרות החוב הקונצרניות שאינן מדורגות, סובלות מפדיונות כבדים בקרנות הנאמנות כבר חודשים ארוכים. בחודש נובמבר לבדו יצאו מקרנות אג"ח החברות כ-600 מיליון שקל (בנוסף ליציאה מקרנות האג"ח הכללי שחלק מכספיהן מופנה לאג"ח חברות) והמגמה הזאת נמשכת ככל הנראה גם במהלך דצמבר. בהעדר ידיים חזקות שיבואו לאסוף את הסחורה, צוללות אגרות החוב הנ"ל בשיעורים ניכרים. כך למשל ירדו אגרות החוב להמרה של חברות נידר ונאות מגור בכ-6% במהלך השבוע האחרון בלבד. אגרות החוב של חברת אופק נדל"ן (אופק נדלן אגח א) ירדו ב-10%, של חברת דיידלנד (דיידלנד אגח א) ב-14% , ושיאנית השבוע היא אגל"ה של חברת אינטרקיור (אינטרקיור אג א) שירדה בלמעלה מ-21%. מנגד יכלו סוף סוף מחזיקי אגרות החוב של חברת ליטו גרופ להעלות חיוך קטן על דל שפתותיהם וזאת בשעה שאגרות החוב של החברה עלו השבוע ב- 10-18% על רקע השלמת העברת השליטה בחברה . במצב עניינים שכזה אין פלא שמשקיעים רבים מדירים את רגליהם לחלוטין משוק אגרות החוב הקונצרני ועם זאת לטעמי, למרות ירידות השערים ולמעשה בעיקר בגללן נראה היום השוק הזה כשוק מעניין לטווח הארוך עבור משקיעים שאינם מתנזרים מסיכון ובתנאי שהם בעלי סיבולת לב ריאה תקינה . שבוע טוב לכולם * מאת: ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר בבית ההשקעות מיטב. * אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".
