כיצד ננהל את תיק ההשקעות בעזרת אג"ח?
רוב כספי הציבור בארץ ובעולם נמצאים באג"ח דרך קופות גמל, קרנות נאמנות, השתלמות, פנסיה וביטוחי חיים.
בסקירות עבר עסקנו במושגים היבשים שחובה להכיר ולדעת היטב לפני רכישת אג"ח (קונצרני או ממשלתי). כעת נמשיך מאותה נקודה ונתמקד בגורמים המשפיעים על מחירי אגרות החוב בשוק. הקו המנחה - השקעה לטווח ארוך (בערך 5 שנים).
שוק המניות - גורם משפיע
אגרות חוב ומניות נעות במעין קורלציה הפוכה. הכוונה היא שכאשר שוק המניות אטרקטיבי – יכול להניב תשואות גבוהות בסיכון יחסית נמוך - הכסף הגדול יעבור לאותו אפיק וייגרע מאפיק אגרות החוב, בשל הריבית המתקבלת בכל אגרת חוב אל מול השקעה במניות והתשואה העתידית שיכולה להתקבל יחסית לסיכון.
השפעות כלכליות
הגורם המרכזי המשפיע עלינו בתור משקיעים כשניגש לבחירה באגרת חוב מסויימת להפקדת מיטב כספנו, הינה הריבית שנגזרת ממדד המחירים לצרכן (סל מוצרים המכיל בתוכו ביגוד, דיור, פירות וירקות ועוד). בכל 24 לחודש, בכל חודש, נגיד בנק ישראל מדווח על החלטתו לגבי הריבית במשק, הנגזרת כתוצאה מצפי עתידי לשינויים באינפלציה ולצפי להאטה או צמיחה מהירה בשוק. כאשר הריבית צפויה לעלות האפיק המנייתי הינו אחד מבין הנפגעים הראשונים, שכן ככל שהריבית במשק עולה, רווחיות החברות יורדת ואטרקטיביות ההשקעה באג"ח גדלה.
כמובן שלא כל אגרות החוב נהנות מעליית ריבית, ולדוגמא ה"שחר"ים.
עליית ריבית גורמת לירידה באטרקטיביות ה"שחר"ים, כלומר, מחירם יורד.
"גילון" שהינה אג"ח בריבית משתנה, הינה דרך השקעה מתאימה לתקופה של עליות ריבית שכן הריבית העתידית הצפויה להיות משולמת תהיה גבוהה יותר.
כאשר הריבית במשק צפויה לרדת, האפיק המנייתי הוא בין הראשונים להנות מכך שמתרחש האירוע ההפוך למה שצוין קודם. אג"ח "שחר" נהנה מעלית מחירים (תשואה יורדת) בעוד שאג"ח "גילון" מאבד מהאטרקטיביות שלו.
הגורם המשני אשר משפיע על כדאיות השקעה באג"ח הינו שער החליפין שקל/דולר. מדד המחירים לצרכן מושפע ברובו משער החליפין בין הדולר לשקל, וככל ששער החליפין גדל (השקל נחלש) כך צפויה האינפלציה לעלות (לפחות נכון לעכשיו. הדבר עשוי להשתנות באם יצאו לפועל הרעיונות בנוגע לביטול הדולריזציה ו/או החלטה על יישום מדד מחירים בנטרול הדולר).
עליה בשער החליפין משפיעה לרעה על אג"ח כדוגמת "שחר" וזאת מפני שעליה בשער החליפין מאיצה את האינפלציה. אינפלציה במגמת עליה משפיעה על שער הריבית, שצפוי לעלות בכדי לעצור את האינפלציה. לכן במצב כזה אג"ח "גליל" יהווה השקעה נכונה. גם השקעה ב"גילון" יכולה להוות כלי השקעה סולידי מתאים. ייסוף בשער השקל (ירידה בשער החליפין), גורם לירידה באינפלציה ובעצם לתהליך הפוך, ובכך מקטינה את האטרקטיביות בהשקעה באג"ח מסוג "גליל" ו"גילון".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
