חישוב השבח במכירת נכס במושב

העובדות: ---------- בשנת 1995 נמכר למשפחת בן ציון [להלן - "העורר"] מגרש במושב גמזו. המגרש נמכר לעורר שהיה רופא במושב. המגרש נמכר במחיר 242,200 ש"ח. בסוף שנת 1996 שילם העורר ל"ממ"י" 68,143.67 על-חשבון דמי היוון; ולאחר שבוע מאותו מועד נחתם חוזה פיתוח עם ממ"י. העורר שילם מס רכישה למנהל מס שבח רחובות [להלן - "המשיב"] בגין חוזה הפיתוח. בשנת 1997 שילם העורר "דמי היוון תוספת" בסך 31,645.21 ש"ח. בשנת 2003 נמכר הנכס במחיר 577,200 ש"ח. השאלות המשיב טען, כי 34%, שנרכשו בשנת 1995 במחיר כ-242 אש"ח, נמכרו במחיר 34% מהתמורה (כ-196 אש"ח); וכי היתרה בשיעור 66%, שנרכשה במחיר 68 אש"ח, נמכרה במחיר 381 אש"ח. מנגד - טען העורר, כי בשנת 1995 לא נרכשה זכות במקרקעין, וכי הסך אשר שולם בשנת 1995 הוא חלק מהשבחת המקרקעין. נשאלה השאלה: האם העורר זכאי להנחה במס מכירה מכוח סעיף 48א1 לחוק מס שבח (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1965 [להלן - "החוק"]. דיון נקבע, כי רכישת הזכות מהמושב בשנת 1995 עולה לכדי רכישת זכות במקרקעין. ייתכן שהיה אפשר לדחות את אירוע המס ליום אישור העסקה בידי ממ"י. אולם, העורר לא ביקש זאת. מחד - אי אפשר לטעון, שבשנת 1995 אין אירוע שבח; ומאידך - לטעון בדרישה שהתשלום ששולם יוכר כהוצאה לצורך חישוב השבח. הדבר נראה כאחיזת חבל משתי הקצוות. חישוב האחוזים 66% ו-34% נלקח מהחלטת המינהל 727, אשר שם הוא יוחס לשווי הקרקע המשולם למינהל. ברם, לא ראוי ולא היגיוני שלצורך חישוב מס שבח יובא בחשבון יחס זה. לא עולה על הדעת, כי 34% נמכרו בתמורה לכ-242 אש"ח, וכי 66% נמכרו בתמורה לכ-68 אש"ח. לפיכך, נראה לפצל את התמורה לפי התשלומים השונים. לעניין הנחה ממס מכירה - יש להמתין להכרעת בית משפט העליון בעניין "רוגובין". לפיכך נדחה הערעור.

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לפני ועדת ערר מס שבח מקרקעין לפני: כב' השופט (בדימוס) ע' זמיר - יו"ר; ד' מרגליות - חבר; ד' שמואלביץ - חבר ניתן ב-22.8.2007

המידע באדיבות "כל מס" מידע מקצועי מבית חשבים ה.פ.ס.