הבורסה מסכמת: אוגוסט שחור - 5 הנפקות ודואלית חדשה
תנודתיות רבה אפיינה את המסחר באוגוסט בשוקי המניות, בארץ ובחו"ל, וזאת בעקבות אי וודאות לגבי השפעת המשבר שפרץ בשוק המשכנתאות בארה"ב בחודש הקודם. מדדי ת"א-100 ות"א-25 ירדו במחצית הראשונה של החודש בכ-8.5%,כאשר בהמשך חלה רגיעה, בעקבות החלטת הבנקים המרכזיים בחו"ל לסייע לגופים שנפגעו ממשבר האשראי. בסיכום חודשי ירדו מדדי ת"א-25 ות"א-100 בכ-6%. מניות הנדל"ן המשיכו לרדת בשיעור חודשי של כ-10% והשלימו ירידה של כ-20% בחודשיים האחרונים.
מדד איגרות החוב ירד החודש בכ-0.4%, לאחר ירידה של כ-1.2% ביולי. איגרות החוב צמודות המט"ח בלטו החודש עם ירידה של כ-4%, בעקבות ייסוף השקל ביחס לדולר בשיעור דומה (בהמשך לפיחות של כ-10% מאמצע מאי ועד סוף יולי). איגרות החוב צמודות המדד ירדו בכ-0.4% בלבד, כאשר איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות, מסוג "שחר", עלו החודש באחוז.
באוגוסט, החודש השני לפגרת הקיץ, נרשמה ירידה קלה במחזורי המסחר בשוקי המניות והאג"ח, לעומת החודש הקודם והם הסתכמו בכ-1.9 וכ-3.4 מיליארד שקל בהתאמה, בדומה לממוצע מתחילת השנה. מאידך, באופציות על מדד ת"א-25 נרשמה עלייה חדה בפעילות והמחזור הסתכם בכ-438 אלף אופציות ביום, גבוה בכ-20% מהמחזור הממוצע מתחילת השנה. על רקע המשך התנודתיות בשער השקל מול הדולר, נצפתה גם החודש פעילות ערה באופציות הדולריות והמחזור היומי בהן הסתכם בכ-45 אלף יחידות, בדומה לממוצע מתחילת השנה.
בשוק המניות הראשוני בוצעו באוגוסט, החודש האחרון לפרסום תשקיפים על בסיס הדו"חות לרבעון הראשון של השנה, חמש הנפקות לציבור בסכום כולל של 450 מיליון שקל בלבד. מרבית הסכום, כ-310 מיליון שקל, גויס על ידי ארבע חברות חדשות, בהן - דלק ישראל, שגייסה 180 מיליון שקל. חברת הנדל"ן הנסחרת ריט גייסה כ-140 מיליון שקל בהנפקת זכויות. ביטוי נוסף להאטה בשוק הראשוני היה חיתום החסר שנרשם בכל ההנפקות שבוצעו החודש, שגרם לחתמים לרכוש את יתרת היחידות. מספר הנפקות שתוכננו, נדחו או בוטלו.
כמו כן, בוצעו בשוק המקומי שש הקצאות פרטיות בסכום כולל של כ-120 מיליון שקל. כ-85 מיליון שקל מתוכם על ידי החברה הדואלית – טאואר, שהקצתה אג"ח להמרה למשקיעים מוסדיים בארץ. מתחילת השנה גייסו החברות בשוק המניות בתל-אביב סכום שיא של כ-17.2 מיליארד שקל-גבוה בכ-45% מסך הגיוסים בכל שנת 2006.
אופטיבייס רשמה החודש את מניותיה למסחר בתל-אביב, במסגרת הרישום הכפול. מניות החברה התווספו למדד תל-טק לקראת סוף החודש, במסגרת "המסלול המהיר". מספר החברות הדואליות, הנסחרות במקביל בתל-אביב ובחו"ל, מגיע כיום ל-62.
הפעילות הערה בשוק מוצרי המדדים נמשכה ובאוגוסט הנפיקה קסם סל ומוצרים 2 תעודות סל מורכבות (העוקבות אחר שילוב של מדדים) ו-2 תעודות סל על מדדי אג"ח בינלאומיים. כיום נסחרות בבורסה 184 סדרות של מוצרי מדדים, לעומת כ-116 סדרות בתחילת השנה. שווי החזקות הציבור בהן מגיע לכ-20 מיליארד שקל ומחזור המסחר בהן עלה באוגוסט והיווה כ-21% מהמחזור הכולל במניות, לעומת כ-17% מתחילת השנה.
באוגוסט נרשמה עלייה חדה בהנפקות אג"ח על ידי הממשלה והן הסתכמו בכ-7 מיליארד שקל – לעומת כמיליארד שקל בחודש בממוצע מתחילת השנה, כ-68% מהן אג"ח לא צמודות מסוג "שחר". בעקבות פדיונות ענק של מק"מ מתחילת השנה ובמסגרת הרפורמה בניהול החוב ממשלתי הנפיקה הממשלה החודש, לראשונה, אג"ח לא צמודות לטווח קצר של שלושה חודשים בסכום של כ-2.2 מיליארד שקל.
מתחילת 2007 גייס הסקטור העסקי מהציבור וממשקיעים מוסדיים, באמצעות אג"ח, סכום חסר תקדים של כ-65 מיליארד שקל, לעומת כ-47 מיליארד שקל בכל שנת 2006. באוגוסט גייסו ארבע חברות ותיקות מהציבור כ-1.9 מיליארד שקל באמצעות הנפקות אג"ח, מרביתן צמודות מדד. בלטו אפריקה ודלק ישראל, שגייסו כ-1 וכ-0.8 מיליארד שקל, בהתאמה. בנוסף, בוצעו חמש הקצאות פרטיות של אג"ח, מרביתן צמודות מדד, למשקיעים מוסדיים, בהיקף של כ-0.6 מיליארד שקל. כמו כן, מימוש סופי של כתבי אופציה לאג"ח הזרימה לישרס סכום של כ-238 מיליון שקל.
במסגרת רצף מוסדיים נרשמו החודש למסחר 5 סדרות של איגרות חוב בסכום של כ-2.3 מיליארד שקל החודש, בהן החברות הלא-בורסאיות - אלעד יו.אס ודי.בי.אס לווין שרשמו איגרות חוב בסך של כ-1.2 וכ-0.6 מיליארד שקל, בהתאמה. מתחילת השנה גויסו ממוסדיים כ-28.6 מיליארד שקל, לעומת סכום של כ-17.6 מיליארד שקל בכל שנת 2006.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.