החודש בשוק האופציות: אסטרטגיית פרפר רחב
חודש אוגוסט הסתיים בירידה של 5.7 אחוז במדד המעוף, התאפיין בתנודתיות גבוהה , הן חודשית והן יומית ותוך יומית. מחזורי המסחר הצטמקו מיותר מ-2 מיליארד שקל ליום לקצת מעל מיליארד שקל ליום, כ-16 מיליארד שקל נפדו מקרנות הנאמנות, הריבית הועלתה ל-4 אחוז ועוד היד נטויה - ובעולם הירידות עדיין נראות כפרומו של המשבר עצמו.
כנגד כל זאת היינו עדים להמשך הדיווחים הטובים בתחום המקרו לגבי המשק הישראלי, ודוחות טובים מאוד של החברות בעונת הדוחות של הרביע השני שהסתיימה לה. להערכתי גם בחודש ספטמבר נהיה עדים להמשך דומה של התנהגות השוק כאשר נהיה במצב של "דשדוש תנודתי" ברמה שבין 1,030 ל- 1090.פירוש הדבר הינו שמדד המעןף ימשיך להסחר.
ברצועת המסחר המצוינת, תוך תנודתיות גבוהה מאוד, בקפיצות גבוהות מידי יום ובקורלציה גבוהה לקורה בשוקי העולם ובעיקר כמובן בארה"ב.
רק גידול במחזורים ופריצה והתבססות המדד מעל 1,090 תאותת על חזרה לגל עליות, ואילו התבססות במדד ברמה של מתחת ל-1020-1030 , תבשר לנו על המשך הירידות אל מתחת לקו ה-1000.
יש לזכור שחודש ספטמבר הינו חודש קצר עד הפקיעה, היות והחגים "גוזלים" 4 ימי מסחר עד הפקיעה. לכן, יש סיכוי להגברת התנודתיות וכמובן שהסיכון בהשקעות באופציות המעוף גדל, היות וזמן התיקון והתגובה מתקצר.
נוכח הערכה זו, אותה יש לבחון במהלך החודש, יש אפשרות לקניית פרפר רחב בין 1040 ל-1080 בצורה הבאה: המשקיע קונה קול 1040 מוכר שתי אופציות קול 1060 וקונה קול 1080.
ההשקעה ביצירת הפוזיציה הזו הינה ברמה של 200 שקל. נקודות האיזון (בהן המשקיע מקבל בחזרה את כל השקעתו) הינן 1042 ו-1078 בעת פקיעה. באם הפקיעה תהיה בטווח שבין 1042 ל-1078, הרי שהמשקיע מרויח עד למקסימום תקבול של 2000 שקל (בפקיעה של 1060), ורווח מקסימלי של 1800 שקל. כלומר, אסטרטגיה זו מביאה להשקעה של 200 שקל ולרווח אפשרי של 1800 שקל - דהיינו יחס סיכוי סיכון של 1 ל-9 שהינו יחס מעולה.
אפשר כמובן לבחור באותה אסטרטגיה על ידי קנית פוט 1080, מכירת שני פוט 1060 וקנית פוט 1040. נקודות האיזון תשארנה שוות, העלות תהיה דומה ויחס הסיכוי סיכון זהה.
השקיעו בזהירות בחודש ספטמבר, ועקבו אחר ההתפתחויות בשוק, אשר יכולות להביא לשינוי כיוון ולשינוי רעיונות. סיוע במעקב שלכם תמצאו בסקירתו השבועית של עידו סמואל המתפרסמת מידי שבוע באתר זה, ואשר יכולה לשפוך אור על הנעשה והמשתנה בשוק.
*מאת: חזי קלפקה - מנהל חדר מסחר ואחראי על הקורסים וההדרכה בחברת טלנירי
*הערה: אין לראות בסקירה זו משום המלצה להשקעה, ואין לראותה כתחליף לייעוץ מקצועי להשקעה באופציות המעוף, נושא כמוגדר כבעל סיכון גבוה.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
