החודש בשוק האופציות: אסטרטגיית פרפר רחב

חזי קלפקה מציע את הגרסה שלו להתנהלות לקראת ספטמבר הנפתח הבוקר בשוק המעו"ף בבורסה של ת"א
חזי קלפקה |

חודש אוגוסט הסתיים בירידה של 5.7 אחוז במדד המעוף, התאפיין בתנודתיות גבוהה , הן חודשית והן יומית ותוך יומית. מחזורי המסחר הצטמקו מיותר מ-2 מיליארד שקל ליום לקצת מעל מיליארד שקל ליום, כ-16 מיליארד שקל נפדו מקרנות הנאמנות, הריבית הועלתה ל-4 אחוז ועוד היד נטויה - ובעולם הירידות עדיין נראות כפרומו של המשבר עצמו.

כנגד כל זאת היינו עדים להמשך הדיווחים הטובים בתחום המקרו לגבי המשק הישראלי, ודוחות טובים מאוד של החברות בעונת הדוחות של הרביע השני שהסתיימה לה. להערכתי גם בחודש ספטמבר נהיה עדים להמשך דומה של התנהגות השוק כאשר נהיה במצב של "דשדוש תנודתי" ברמה שבין 1,030 ל- 1090.פירוש הדבר הינו שמדד המעןף ימשיך להסחר.

ברצועת המסחר המצוינת, תוך תנודתיות גבוהה מאוד, בקפיצות גבוהות מידי יום ובקורלציה גבוהה לקורה בשוקי העולם ובעיקר כמובן בארה"ב.

רק גידול במחזורים ופריצה והתבססות המדד מעל 1,090 תאותת על חזרה לגל עליות, ואילו התבססות במדד ברמה של מתחת ל-1020-1030 , תבשר לנו על המשך הירידות אל מתחת לקו ה-1000.

יש לזכור שחודש ספטמבר הינו חודש קצר עד הפקיעה, היות והחגים "גוזלים" 4 ימי מסחר עד הפקיעה. לכן, יש סיכוי להגברת התנודתיות וכמובן שהסיכון בהשקעות באופציות המעוף גדל, היות וזמן התיקון והתגובה מתקצר.

נוכח הערכה זו, אותה יש לבחון במהלך החודש, יש אפשרות לקניית פרפר רחב בין 1040 ל-1080 בצורה הבאה: המשקיע קונה קול 1040 מוכר שתי אופציות קול 1060 וקונה קול 1080.

ההשקעה ביצירת הפוזיציה הזו הינה ברמה של 200 שקל. נקודות האיזון (בהן המשקיע מקבל בחזרה את כל השקעתו) הינן 1042 ו-1078 בעת פקיעה. באם הפקיעה תהיה בטווח שבין 1042 ל-1078, הרי שהמשקיע מרויח עד למקסימום תקבול של 2000 שקל (בפקיעה של 1060), ורווח מקסימלי של 1800 שקל. כלומר, אסטרטגיה זו מביאה להשקעה של 200 שקל ולרווח אפשרי של 1800 שקל - דהיינו יחס סיכוי סיכון של 1 ל-9 שהינו יחס מעולה.

אפשר כמובן לבחור באותה אסטרטגיה על ידי קנית פוט 1080, מכירת שני פוט 1060 וקנית פוט 1040. נקודות האיזון תשארנה שוות, העלות תהיה דומה ויחס הסיכוי סיכון זהה.

השקיעו בזהירות בחודש ספטמבר, ועקבו אחר ההתפתחויות בשוק, אשר יכולות להביא לשינוי כיוון ולשינוי רעיונות. סיוע במעקב שלכם תמצאו בסקירתו השבועית של עידו סמואל המתפרסמת מידי שבוע באתר זה, ואשר יכולה לשפוך אור על הנעשה והמשתנה בשוק.

*מאת: חזי קלפקה - מנהל חדר מסחר ואחראי על הקורסים וההדרכה בחברת טלנירי

*הערה: אין לראות בסקירה זו משום המלצה להשקעה, ואין לראותה כתחליף לייעוץ מקצועי להשקעה באופציות המעוף, נושא כמוגדר כבעל סיכון גבוה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.