החודש בשוק האופציות: אסטרטגיית פרפר רחב
חודש אוגוסט הסתיים בירידה של 5.7 אחוז במדד המעוף, התאפיין בתנודתיות גבוהה , הן חודשית והן יומית ותוך יומית. מחזורי המסחר הצטמקו מיותר מ-2 מיליארד שקל ליום לקצת מעל מיליארד שקל ליום, כ-16 מיליארד שקל נפדו מקרנות הנאמנות, הריבית הועלתה ל-4 אחוז ועוד היד נטויה - ובעולם הירידות עדיין נראות כפרומו של המשבר עצמו.
כנגד כל זאת היינו עדים להמשך הדיווחים הטובים בתחום המקרו לגבי המשק הישראלי, ודוחות טובים מאוד של החברות בעונת הדוחות של הרביע השני שהסתיימה לה. להערכתי גם בחודש ספטמבר נהיה עדים להמשך דומה של התנהגות השוק כאשר נהיה במצב של "דשדוש תנודתי" ברמה שבין 1,030 ל- 1090.פירוש הדבר הינו שמדד המעןף ימשיך להסחר.
ברצועת המסחר המצוינת, תוך תנודתיות גבוהה מאוד, בקפיצות גבוהות מידי יום ובקורלציה גבוהה לקורה בשוקי העולם ובעיקר כמובן בארה"ב.
רק גידול במחזורים ופריצה והתבססות המדד מעל 1,090 תאותת על חזרה לגל עליות, ואילו התבססות במדד ברמה של מתחת ל-1020-1030 , תבשר לנו על המשך הירידות אל מתחת לקו ה-1000.
יש לזכור שחודש ספטמבר הינו חודש קצר עד הפקיעה, היות והחגים "גוזלים" 4 ימי מסחר עד הפקיעה. לכן, יש סיכוי להגברת התנודתיות וכמובן שהסיכון בהשקעות באופציות המעוף גדל, היות וזמן התיקון והתגובה מתקצר.
נוכח הערכה זו, אותה יש לבחון במהלך החודש, יש אפשרות לקניית פרפר רחב בין 1040 ל-1080 בצורה הבאה: המשקיע קונה קול 1040 מוכר שתי אופציות קול 1060 וקונה קול 1080.
ההשקעה ביצירת הפוזיציה הזו הינה ברמה של 200 שקל. נקודות האיזון (בהן המשקיע מקבל בחזרה את כל השקעתו) הינן 1042 ו-1078 בעת פקיעה. באם הפקיעה תהיה בטווח שבין 1042 ל-1078, הרי שהמשקיע מרויח עד למקסימום תקבול של 2000 שקל (בפקיעה של 1060), ורווח מקסימלי של 1800 שקל. כלומר, אסטרטגיה זו מביאה להשקעה של 200 שקל ולרווח אפשרי של 1800 שקל - דהיינו יחס סיכוי סיכון של 1 ל-9 שהינו יחס מעולה.
אפשר כמובן לבחור באותה אסטרטגיה על ידי קנית פוט 1080, מכירת שני פוט 1060 וקנית פוט 1040. נקודות האיזון תשארנה שוות, העלות תהיה דומה ויחס הסיכוי סיכון זהה.
השקיעו בזהירות בחודש ספטמבר, ועקבו אחר ההתפתחויות בשוק, אשר יכולות להביא לשינוי כיוון ולשינוי רעיונות. סיוע במעקב שלכם תמצאו בסקירתו השבועית של עידו סמואל המתפרסמת מידי שבוע באתר זה, ואשר יכולה לשפוך אור על הנעשה והמשתנה בשוק.
*מאת: חזי קלפקה - מנהל חדר מסחר ואחראי על הקורסים וההדרכה בחברת טלנירי
*הערה: אין לראות בסקירה זו משום המלצה להשקעה, ואין לראותה כתחליף לייעוץ מקצועי להשקעה באופציות המעוף, נושא כמוגדר כבעל סיכון גבוה.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.
- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
