החודש בשוק האופציות: אסטרטגיית פרפר רחב
חודש אוגוסט הסתיים בירידה של 5.7 אחוז במדד המעוף, התאפיין בתנודתיות גבוהה , הן חודשית והן יומית ותוך יומית. מחזורי המסחר הצטמקו מיותר מ-2 מיליארד שקל ליום לקצת מעל מיליארד שקל ליום, כ-16 מיליארד שקל נפדו מקרנות הנאמנות, הריבית הועלתה ל-4 אחוז ועוד היד נטויה - ובעולם הירידות עדיין נראות כפרומו של המשבר עצמו.
כנגד כל זאת היינו עדים להמשך הדיווחים הטובים בתחום המקרו לגבי המשק הישראלי, ודוחות טובים מאוד של החברות בעונת הדוחות של הרביע השני שהסתיימה לה. להערכתי גם בחודש ספטמבר נהיה עדים להמשך דומה של התנהגות השוק כאשר נהיה במצב של "דשדוש תנודתי" ברמה שבין 1,030 ל- 1090.פירוש הדבר הינו שמדד המעןף ימשיך להסחר.
ברצועת המסחר המצוינת, תוך תנודתיות גבוהה מאוד, בקפיצות גבוהות מידי יום ובקורלציה גבוהה לקורה בשוקי העולם ובעיקר כמובן בארה"ב.
רק גידול במחזורים ופריצה והתבססות המדד מעל 1,090 תאותת על חזרה לגל עליות, ואילו התבססות במדד ברמה של מתחת ל-1020-1030 , תבשר לנו על המשך הירידות אל מתחת לקו ה-1000.
יש לזכור שחודש ספטמבר הינו חודש קצר עד הפקיעה, היות והחגים "גוזלים" 4 ימי מסחר עד הפקיעה. לכן, יש סיכוי להגברת התנודתיות וכמובן שהסיכון בהשקעות באופציות המעוף גדל, היות וזמן התיקון והתגובה מתקצר.
נוכח הערכה זו, אותה יש לבחון במהלך החודש, יש אפשרות לקניית פרפר רחב בין 1040 ל-1080 בצורה הבאה: המשקיע קונה קול 1040 מוכר שתי אופציות קול 1060 וקונה קול 1080.
ההשקעה ביצירת הפוזיציה הזו הינה ברמה של 200 שקל. נקודות האיזון (בהן המשקיע מקבל בחזרה את כל השקעתו) הינן 1042 ו-1078 בעת פקיעה. באם הפקיעה תהיה בטווח שבין 1042 ל-1078, הרי שהמשקיע מרויח עד למקסימום תקבול של 2000 שקל (בפקיעה של 1060), ורווח מקסימלי של 1800 שקל. כלומר, אסטרטגיה זו מביאה להשקעה של 200 שקל ולרווח אפשרי של 1800 שקל - דהיינו יחס סיכוי סיכון של 1 ל-9 שהינו יחס מעולה.
אפשר כמובן לבחור באותה אסטרטגיה על ידי קנית פוט 1080, מכירת שני פוט 1060 וקנית פוט 1040. נקודות האיזון תשארנה שוות, העלות תהיה דומה ויחס הסיכוי סיכון זהה.
השקיעו בזהירות בחודש ספטמבר, ועקבו אחר ההתפתחויות בשוק, אשר יכולות להביא לשינוי כיוון ולשינוי רעיונות. סיוע במעקב שלכם תמצאו בסקירתו השבועית של עידו סמואל המתפרסמת מידי שבוע באתר זה, ואשר יכולה לשפוך אור על הנעשה והמשתנה בשוק.
*מאת: חזי קלפקה - מנהל חדר מסחר ואחראי על הקורסים וההדרכה בחברת טלנירי
*הערה: אין לראות בסקירה זו משום המלצה להשקעה, ואין לראותה כתחליף לייעוץ מקצועי להשקעה באופציות המעוף, נושא כמוגדר כבעל סיכון גבוה.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
