שר האוצר: ההוצאה השנתית השנה תגדל ב 1.7%
שר האוצר, רוני בר-און, הביא הבוקר לאישור הממשלה את תקציב 2008 ואת עיקרי המדיניות הכלכלית של הממשלה לשנה הקרובה. בראשית דבריו הבוקר בפני שרי הממשלה הבהיר שר האוצר כי תקציב 2008 מבטא גידול של 1.7% בהוצאה הממשלתית לעומת התקציב של שנה שעברה. בנוסף, הדגיש השר כי התפנו למעלה ממיליארד שקלים בהוצאה הממשלתית כתוצאה מהקטנת החוב הלאומי והקטנת שיעור תשלומי הריבית המוטלים על המדינה.
בהתייחסו לשיח שהתפתח באחרונה סביב השמירה על גודל ההוצאה הממשלתית ציין השר כי: "תהיה זו שגיאה חמורה לסטות מהיעדים שהממשלה הציבה לעצמה, שמירה על היעדים התקציביים של המדינה הינה תהליך אשר יציב את ישראל בנקודת האופטימום בהשוואה למדינות המפותחות" אמר השר בר-און.
בהמשך דבריו הציג שר האוצר בפני שרי הממשלה את הרכב התקציב והדגיש כי בתקציב דגש מיוחד לנושאי החינוך והרווחה תוך מתן מענה לאתגרים הביטחוניים העומדים בפני מדינת ישראל. לעניין דגל החינוך ציין השר כי החל מתחילת תקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית ועד סוף שנת 2008 עתידה הממשלה להקצות קרוב ל- 3 מליארד שקל תוספתיים למערכת החינוך.
"קיים קשר ישיר בין השקעה בחינוך לבין צמיחה כלכלית, בין השקעה בהון האנושי לבין שיעורי התעסוקה ורמת אי שוויון. ברור לכולנו כי השקעה במערכת החינוך הינה השקעה לטווח ארוך שיש לשמר אותה" אמר השר.
השר פירט את ההשקעות הצפויות בנושאים החברתיים הנאמדות בלמעלה ממיליארד וחצי שקל בתקציב 2008. שר האוצר הוסיף כי "אנו מבקשים לתת דגש על הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ככלי המרכזי לצמצום העוני בטווח הארוך, כגון פתיחת מעונות יום, הפעלת מס הכנסה שלילי, אכיפת חוקי העבודה וצמצום מס' העובדים הזרים".
כמו כן ציין בר-און כי "תקציב 2008 לא מתעלם גם מהמציאות הביטחונית, גיאו-פוליטית ויש בו הקצאת משאבים תוספתיים ניכרים למערכת הביטחון אף מעבר לקבוע בדו"ח ברודט". שר האוצר הבהיר לחברי הממשלה כי לצורך שמירה על היעדים החברתיים- חינוכיים של הממשלה כפי שפורטו והצורך להגדיל את תקציב הביטחון וזאת תוך שמירה על יעד ההוצאה לא נותרה בידינו ברירה ותקציב 2008 כולל גם התאמות תקציביות.
לבסוף ציין השר כי המדיניות הכלכלית של הממשלה והשינויים המבניים המוצגים לממשלה נותנים ביטוי לחובתנו לעצב את כלכלת ישראל ככזו החותרת לקיומו של משק תחרותי ויעיל יותר, של שירות ציבורי מקצועי יותר; ושל חלוקה נכונה יותר בין הסקטור הציבורי לסקטור הפרטי תוך פינוי משאבים למגזר העיסקי.
בהתייחסו למו"מ שהתקיים עם השרים בשבוע האחרון ציין השר את שיתוף הפעולה מטעם שרי הממשלה ואת ההישגים בתחומי הבריאות בדגש עם ההסכם התלת שנתי והרפורמה במערכת הבריאות הציבורית (שב"ן); התהליך עם משרד התמ"ת בנושא עידוד השקעות הון בדגש על הפריפריה. כן ציין השר את ההתקדמות בנושא הגדלת הסיוע לניצולי השואה, והמו"מ המתקדם עם נציגי חולי הפוליו.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם
אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור, שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.
הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.
ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו.
נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון. אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע. נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת.
- לאוניד נבזלין - בעל מניות בעיתון "הארץ" נגד עמוס שוקן
- לאוניד נבזלין מקים מגזין תקשורת: רותם דנון ישמש כעורך הראשי של המיזם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקיעים לא ויתרו
שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.